הממשלה מקדמת חוק שיציע סל הטבות להיי-טק

משרד האוצר פרסם היום (ד') תזכיר חוק להערות הציבור, שכולל שלושה תיקוני חקיקה שעשויים להיטיב עם ענף ההיי-טק: מתן זיכוי מס למשקיעים בסטארט-אפים, הפיכת רכישת חברה כהוצאה מוכרת במס ועידוד הלוואות, על מנת לגוון את מקורות המימון של חברות בענף.

הממשלה מציעה לתקן את חוק האנג'לים, כך שמשקיעים – בפרט בסבבי פרה-סיד וסיד – יקבלו זיכוי מס להשקעה בסטארט-אפים. זאת, מאחר שחברות אלה הן בעלות הסיכון הגבוה ביותר להיסגר, ועקב הרצון שהן ימשיכו את פעילותן בארץ ויצמחו לחברות גדולות – וישראליות. באוצר רוצים להביא לכך שחברות נוספות יוכלו להצטרף למגמה הנוכחית להשאיר חברות היי-טק ישראליות כאן ולהנפיק אותן (בדרך כלל בניו-יורק) במקום למכור אותן לחברות מחו"ל.

בהודעת משרד האוצר נכתב כי "מטרת ההטבה היא לעודד השקעה בחברות קטנות, שנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוני, ושלא נהנו מהגאות הנוכחית בענף באותו האופן כמו חברות בוגרות יותר, בין היתר לאור מעבר של קרנות ההון-סיכון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר. זאת, במקביל לכך שעלויות הקמת סטארט-אפ עלו בשנים האחרונות על רקע עליית השכר בענף, מה שמגדיל את סכומי ההשקעה הדרושים לחברות בשלבים אלה".

תזכיר החוק כולל ביטול של הצורך באישור מקדמי לקבלת זיכוי מס להשקעה, לאפשר להכיר לצורך כך גם בהשקעות באמצעות מניות, להגביל את הסכום המקסימלי של ההשקעה המזכה במס ל-3.5 מיליון שקלים לחברה ולשנות את מנגנון אחריות הדיווח. כמו כן, בממשלה מציעים חלופה שתאפשר דחייה של תשלום מס על רווח הון שהופק ממכירת מניות טכנולוגיה כנגד השקעה בחברה בשלבים מוקדמים, במטרה לעודד גורמים מתחום ההיי-טק להשקיע בהנבטת חברות חדשות בענף.

אם החוק יעבור, חברות היי-טק שירכשו חברות טכנולוגיות ישראליות יקבלו הטבת מס, שתעודד אותן להשאיר את הקניין הרוחני של הנרכשות בישראל, ושהבסיס שלהם יישאר כאן. במקביל, בממשלה מציעים לתת הטבה דומה לחברות ישראליות שרוכשות חברות היי-טק זרות.

הטבה נוספת הכלולה בחוק היא פטור ממס למוסד פיננסי זר בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות ישראליות. המטרה של המהלך היא לגוון את מקורות המימון שיש לחברות היי-טק מקומיות, ולאפשר להן לגייס חוב בארץ ולא בחו"ל, או לדלל את האחזקות של הגורמים הישראליים בהן, לטובת משקיעים זרים. לפיכך, בתזכיר החוק מוצע להקנות למוסד פיננסי זר פטור מתשלום ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שהוא נדרש לשלם בעקבות מתן הלוואה לחברה טכנולוגית ישראלית. באוצר מנמקים זאת בכך ש-"חברות היי-טק ישראליות גדולות שמעוניינות בהמשך צמיחה זקוקות לסכומי מימון גבוהים, ומתן הפטור המוצע יסייע בהורדת עלויות גיוס האשראי ולקיחתו על ידי הישות הישראלית. זאת, כתחליף ללקיחת האשראי מגורם זר או פנייה לאפיק גיוס הון ודילול המחזיקים".

"החוק יעודד צמיחה של חברות היי-טק ישראליות"

ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר כי "חבילת הצעדים נועדה לעודד צמיחה של חברות היי-טק ישראליות באמצעות הסרת חסמים ורגולציה מיותרת. אני מאמין שצעדים חשובים אלה יקדמו את הסביבה העסקית בענף ויתמכו בשימור מרכז פעילות חברות ההיי-טק הישראליות בארץ, כך שימשיכו לפתח את כלכלת ישראל. ענף ההיי-טק הוא ראש החץ של המשק הישראלי וככזה, יש לו תפקיד אסטרטגי. החדשנות הישראלית היא מקור לגאווה לאומית. כראש ממשלת ישראל וכמי שמכיר את הענף מקרוב, אמשיך לקדם צעדים שיאפשרו לענף להתקדם ולשמר את ישראל כאומת הסטארט-אפ".

שר האוצר, אביגדור ליברמן, ציין כי "יש לענף ההיי-טק חשיבות אסטרטגית לאיתנות של כלכלת ישראל, שבאה לידי ביטוי ביתר שאת בשנה וחצי האחרונות. במהלך תקופת הקורונה הענף חווה תמורות משמעותיות שהובילו להתבגרות מהירה של החברות בו. החוק נועד לנצל באופן המרבי את הגאות הנוכחית בענף ההיי-טק לטובת מיצוי הערך הכלכלי הטמון בה".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, אמרה ש-"היום פרסמנו תזכיר חקיקה חשוב שקידמנו בממשלה לטובת תעשיית ההיי-טק בישראל. התיקונים הללו חשובים לקטר של המשק ביציאה ממשבר הקורונה. החקיקה תסיר עוד חסמים שעומדים בפני תעשיית ההיי-טק הישראלית: היא תעודד השקעות בתחום, תעודד הקמה של חברות חדשות בענף ותתרום להישארותן בישראל".