למרות הדחיפות: ההיי-טק הישראלי לא עושה מספיק למלחמה במשבר האקלים

ישראל ידועה כאומת הסטארט-אפ והחדשנות, עם הצטיינות בעולמות הסייבר, הבינה המלאכותית ועוד. אבל דווקא כשזה נוגע לאחד הנושאים הבוערים ביותר כיום בעולם, אם לא הבוער שבהם – משבר האקלים – ההיי-טק הישראלי לא עושה מספיק, למרות היכולות שלו.

נתונים שפורסמו היום (ה') מעלים שרק פחות מ-10% מחברות ההיי-טק שהוקמו בישראל בשנה האחרונה מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים ושמרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום לא משקיעות בישראל. הנתונים כלולים דו"ח חדש שהנפיקו רשות החדשנות וקהילת פלאנט-טק – מיזם משותף למכון הישראלי לחדשנות ולקונצנזוס ביזנס גרופ.

מה הסיבות למצב?

הדו"ח עוסק בנושא קונצנזואלי (כמעט), שהקונצנזוס בקרב המדענים הוא שצריך לטפל בו – וכמה שיותר מהר. תחת הכותרת טכנולוגיות אקלים בישראל – תמונת מצב 2021, הדו"ח בוחן את מצבה של תעשיית החדשנות הישראלית, את תרומתה הנוכחית למאבק במשבר האקלים העולמי ואת הפוטנציאל העתידי שלה. כחלק מזה, הוא ממפה את חברות הטכנולוגיה החדשניות, שמציעות פתרון לאתגרי האקלים עמם מתמודד העולם.

לפי הדו"ח, האתגר המשמעותי של חברות האקלים הוא גיוס מימון למיזם שלהן, לצד קשיים בשלב הצמיחה (Scale Up), מציאת אתר הרצה (בטה) וחסמים רגולטוריים.

המחברים מציינים שהחל מ-2014 חל זינוק במספר הסטארט-אפים החדשים הישראליים שמציעים טכנולוגיות לריסון ההתחממות הגלובלית, ומספרן הגיע לשיא ב-2016. השיעור של אותן חברות מכלל הסטארט-אפים הישראליים שהוקמו בשנה שעברה עמד על 9%. בסקר בהשתתפות קרוב ל-200 חברות אקלים ישראליות, 72% מהן ציינו שגישה להון היא כיום האתגר המרכזי העומד בפני צמיחתן.

637 חברות סטארט-אפ וחברות בצמיחה זוהו על ידי מחברי הדו"ח ככאלה שמפתחות טכנולוגיות אקלים. חמשת התחומים העיקריים שרוב החברות פועלות בהם הם: חקלאות חכמה אקלימית, מערכות אנרגיה נקיות, תחבורה בת קיימא, תשתיות מים יעילות סביבתית וחלבונים אלטרנטיביים. מתוכם, מרבית החברות הן צעירות, בנות עד שבע שנים ומעסיקות עד 10 עובדים. עוד ציינו המחברים שתחום הבשר המתורבת הוא בעל פוטנציאל גבוה במיוחד, שכן הוא יכול להביא לירידה בצריכת הבשר – אחת התעשיות המזהמות ביותר את הסביבה.

לפי הדו"ח, עד כה השקיעו יותר מ-560 גופי השקעה פרטיים בחברות אקלים ישראליות, מרביתם קרנות הון-סיכון, וכשני שליש מתוכם מהסכום הוא מגופים זרים. אותם גופים השקיעו בשנים 2018-2020 סכום של 2.97 מיליארד דולר, והמדינה השקיעה באותן השנים, דרך רשות החדשנות, 280 מיליון דולר בקידום מו"פ בתחום האקלים. "עם זאת", נכתב, "מתוך 20 גופי ההשקעה המובילים בטכנולוגיות אקלים ישראליות, אין גוף ייעודי לטכנולוגיות אקלים. בנוסף, בישראל אין כיום גוף השקעה ייעודי לכך".

הצד השני של המטבע

למרות השיעור הנמוך יחסית של חברות טק שעוסקות בתחום האקלים, ישראל נמצאת "בצמרת רשימת מדינות ה-G20 הפעילות בתחומים: בשר מתורבת, מערכות השקיה, חקלאות מדייקת והתפלת מים. עם זאת, ישראל רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה, כפי שזה מתבטא בשיעורי השתתפות והצלחה נמוכים יחסית בתוכנית הורייזן (תוכנית החדשנות של האיחוד האירופי, שישראל משתתפת בה – י"ה)".

לדברי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, "משבר האקלים הוא הסיכון הגלובלי המשמעותי ביותר העומד כיום בפני האנושות. בעוד מגוון רחב של פעולות נעשות ברמה הבין מדינתית, עיני העולם כולו נשואות אל עבר הטכנולוגיה, שתייצר פתרונות חדשניים ופורצי דרך להפחתת שיעור פליטות גזי החממה ולהתמודדות עם השלכות המשבר. חדשנות טכנולוגית אקלימית מהווה לא רק נדבך משמעותי במלחמה במשבר האקלים, אלא גם הזדמנות עסקית משמעותית להצמחתה של תעשיית טכנולוגיה חדשנית, מגוונת ובת קיימא."

אוריאל קלר, מנכ"ל פלאנט-טק, אמר כי "הדו"ח מציב את ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיות אקלים, ושם זרקור על תחומים שבהם קיים לישראל פוטנציאל ייחודי. יזמים ישראליים שיפתחו פתרונות וטכנולוגיות בתחום האקלים יבנו דור יוניוקורנים חדש בארץ ויעזרו להתמודד עם האתגר הגדול ביותר לאנושות. החזון שלנו הוא להפוך את ישראל למרכז עולמי לטכנולוגיות אקלים, המסייעות בצמצום פליטות גזי חממה בישראל ומחוץ לה."