ד"ר גורודות' באנאבר, סגן נשיא יבמ: "כשבונים עיר חכמה, השינוי הטכנולוגי הוא השלב האחרון"

"כדי להתמודד עם בעיות איכות סביבה, גלובליזציה, ועיור מתקדם, נדרש לבנות ערים חכמות חדשות ולהפוך ערים קיימות לחכמות. הטכנולוגיה היא הדבר האחרון שיש להטמיע. קודם לכך יש להשיג מנהיגים בעלי חזון, שיתוו מדיניות, שיבצעו שינוי מנטלי ותרבותי. רק בסוף התהליך יש להטמיע מערכות IT"; כך אמר ד"ר גורודות' באנאבר, סגן נשיא ו-CTO חטיבת השירותים הציבוריים ביבמ (IBM) העולמית. ד"ר אנאבר היה דובר המפתח בטקס הכתרת הזוכים בתחרות SmartCamp של יבמ ישראל, שנערך ביום ה' האחרון בבית יבמ בפתח תקווה. את האירוע, שנערך בהפקת אנשים ומחשבים, הנחה פלי הנמר, נשיא ויזם הקבוצה.

ד"ר באנאבר הביא נתונים הממחישים את הצורך ביישום תפיסת העולם החכם של יבמ, ובתוכה ערים חכמות. לדבריו, "העולם עובר בשנים האחרונות תהליך מואץ של עיור, מבלי שהערים תוכננו להכיל את כמות האוכלוסין שגרים בהן. מדי יום, 'נולדת' עיר חדשה באסיה – בסין ובהודו בעיקר. ערים מודרניות מתמודדות עם אתגרים חברתיים, דמוגרפיים, כלכליים וטכנולוגיים. יותר מ-50% מאוכלוסיית העולם מתגוררת כיום בערים. אסיה תהפוך לעירונית ב-15 השנים הקרובות. רוב הערים באסיה, באפריקה ובדרום אמריקה לא תוכננו כערים גדולות – מה שיוצר בעיות בניהולן ככאלה".

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

לכן, אמר, הגתה יבמ את תפיסת עולם חכם יותר, הבנויה על ארבעה אבני יסוד: בינה חדשה, עבודה חכמה, ירוק ותשתית דינמית. ד"ר באנאבר הסביר שהתפיסה נובעת מהצורך בטיפול בגלובליזציה, התפוצצות המידע, בעיות האנרגיה, היבטי אבטחת מידע ופרטיות, ומורכבות מערכות ה-IT. "חשוב שתהייה ראייה מערכתית כוללת, המטפלת במידע ביעילות ומביאה אותו לצרכנים", אמר, "כדי להפוך ערים לחכמות יותר, צריך לאסוף, להשוות, לנתח ולשלב נתונים ממקורות שונים. צריך ליהנות מחדשנות בתהליכים, כדי להביא לתהליכים משופרים בקבלת החלטות באותן ערים".

ביסוד התפיסה של ערים חכמות, אמר ד"ר באנאבר, עומד הרעיון שכל רכיב IT יכול לסייע לכמה מערכות תשתית. כך, לדוגמה, מצלמה המותקנת מעל צינור ביוב, יכולה לסייע באיתור תקלה או פיצוץ של צינור גז או מים. "אני בא מהודו, מדי חודש נוספים בה עשרה מיליון צרכני סלולר חדשים. החיישנים כבר מצויים עימנו בכל עת ובכל מקום", אמר, "כעת, כל שנותר הוא לחברם, כדי להפוך אותם למקור ידע ולהפיק מהם ערך".

לדבריו, "קיים צורך חדש וביקוש חדש למיטוב וליעילות – גם ברמת הניהול העירוני. תשתיות ה-IT הן כלי מרכזי בדרך לפתרונות: מספר החיישנים והמכשירים המקושרים שבשטח, המאפשרים איסוף נתונים בחתכים שונים הולך וגדל. כל טלפון סלולרי מייצר מידע מהשטח: מיקום המשתמש, כיוון התנועה שלו, מהירותו. העולם הופך ממוכשר יותר, מקושר יותר וחכם יותר".

הוא ציין שיבמ מעורבת בפרויקטים רבים ושונים לערים חכמות, וביניהן הו-צ'י-מין סיטי בווייטנאם, שם מוטמע פרויקט-על שיזהה בעיות ויגדיר סדרי עדיפויות להשקעות. בסינגפור, ציין, החברה פועלת לאבטחת איכות המזון ושרשרת האספקה שלו. בריו דה ז'נרו בברזיל נערכים לגביע העולמי ולאולימפיאדה הבאה שייערכו בעיר, ומקימים מערכות ניהול עירוניות בדגש על אכיפת חוק, ניהול תנועה, והתמודדות עם שטפונות, שגבו השנה עשרות רבות של הרוגים בעיר.

ד"ר באנאבר הביא שתי דוגמאות למימוש התפיסה. כך, משטרת ניו-יורק הקימה מרכז המיחשוב לטיפול בפשיעה בזמן אמת, שהתבסס ברובו על כלי יבמ, שהביא לפיצוח יותר מ-6,000 מקרי פשע קשים, רצח ושוד אלים. זאת, בזכות חיבור ממוחשב בין נתונים שנמצאו במקומות שונים, או מידע שלא הגיע בזמן, או שלא הגיע כלל. בשטוקהולם בירת שוודיה, אמר, הוטמעה מערכת ממוחשבת לוויסות עומס התנועה וגביית מס גודש. המערכת הביאה להפחתה של 25% בעומסי התנועה בעיר ולתוספת של 40,000 משתמשים בתחבורה הציבורית מדי יום.

ד"ר באנאבר אמר, כי "ערים חכמות הן מחויבות המציאות. במהותן, הן שילוב של מערכות חכמות בתחומי המים, התחבורה, התשתיות, האנרגיה והבתים החכמים. חיבור הידע שכבר קיים במערכות השונות, והפיכתו ל-BI בעל ערך, יביא לשיפור איכות החיים של המיליארדים המתגוררים בערים אלה. רק ערים חכמות, שהן 'מערכת של מערכות' יכולות להתמודד עם שלל הבעיות הנובעות מהמצב".

הוא סיכם באומרו, ש-"לערים החכמות נדרשים מנהיגים, שיבחנו מהן הבעיות האקוטיות, יתעדפו אותן, ויובילו לשינוי תרבותי ותפיסתי, מבוסס בסופו של דבר על IT. יבמ לא תעשה זאת בעצמה. מימוש החזון גדול מדי ויש יותר מדי היבטים שליבמ אין בהם ניסיון. אנו פועלים בשיתופי פעולה עם חברות ייעוץ, תכנון ערים והנדסה. אין זה שוק ה-IT המסורתי המוכר לנו, אלא הרחבה של הנעשה כיום, עם מודלים עסקיים חדשים והנחלת גישה חדשה, הכוללת הטמעת חדשנות ומציאת פתרונות שונים לערים שונות".

בישראל מוכנים להמר ולהיכשל

דובר נוסף באירוע היה סול סינגר, מחבר משותף של רב-המכר StartUp Nation, המספר את סיפורה של תעשיית ההיי-טק וחברות ההזנק בישראל. לדבריו, ספרו הוא רב מכר, לא כיוון שהוא מבריק, אלא בשל העניין הרב שמעוררת כמות חברות ההזנק שבישראל – הראשונה בעולם ביחס כמות הסטארט-אפים לגודל האוכלוסיה, והשניה בעולם לאחר ארה"ב במספר מוחלט. סינגר ציין שחדשנות יש בכל העולם, ולכן התשובה לריבוי חברות ההזנק בישראל, מצויה בשני היבטים נוספים שיש בארץ – המשימתיות, המוכוונות, הנחישות ויכולת ההנעה מחד, והיכולת והרצון ליטול סיכונים ולהמר, מאידך. "כל ישראל היא סטארט-אפ אחד גדול", סיכם סינגר.

דוברים נוספים היו מאיר ניסנסון – מנכ"ל יבמ ישראל וגבי טל – דירקטור ביבמ אירופה, האחראי לקשרים עם מפתחי תוכנה, שפתח את האירוע.