כיצד ה-IT מאפשר את מהפכת הניוד במערכת הבנקאית?

הבנקים הפועלים, מזרחי-טפחות והבינלאומי הטמיעו מערכת שפותחה בקבוצת יעל, שמאפשרת את התקשורת בינם לבין הלקוחות שרוצים לעבור לבנק אחר ● ההשקעות של הבנקים בהיערכות לניוד, לרבות בפרויקטים אלה: מיליוני שקלים

שחר אלבס, סמנכ"ל בכיר ומשנה לראש חטיבת הפיננסים והאנליטיקה בקבוצת יעל. צילום: אמנון חורש

מהפכת הניוד במערכת הבנקאית, שיצאה לדרך בתחילת ספטמבר השנה, מאפשרת ללקוחות לעבור מבנק אחד לשני דרך האינטרנט, בלחיצת כפתור, ללא צורך להגיע פיזית לסניף. כך הלקוח לא צריך להתעמת עם הבנקאי או עם מנהל הסניף שהוא לא מרוצה ממנו.

הפועלים, הבינלאומי ומזרחי-טפחות – שלושה מהבנקים הגדולים בישראל – הטמיעו במערכות הליבה שלהם פתרון טכנולוגי שפותח על ידי קבוצת יעל, שמבצע את תהליך הניוד מהרגע שהלקוח נתן הוראה לעבור לבנק אחר ועד להשלמתו. כדי לבצע את התהליך נדרשת העברת נתונים על הלקוח, לאחר הסכמתו, בין הבנק שממנו הוא עובר לזה שאליו הוא מבקש לעבור.

על פי כללי הרגולציה של בנק ישראל, המידע לא עובר ישירות בין הבנקים, אלא דרך המערכות של מס"ב – מרכז הסליקה הבין בנקאי. המערכת שקבוצת יעל פיתחה מהווה התווך התקשורתי – היא מקשרת בין המערכות השונות, מבצעת עיבודים והתאמת המידע לפורמטים השונים, ומעבירה אותו לבנקים מזה וללקוח מזה.

"מעבר ממוכן, פשוט וקצר"

הפיתוח בוצע על ידי חטיבת הפיננסים והאנליטיקה בקבוצת יעל, בהובלת שחר אלבס, סמנכ"ל בכיר ומשנה לראש החטיבה. אלבס הצטרף ליעל לפני חמש שנים מחברת אקטיביו, שאותה היא רכשה. "אני עוסק שנים רבות בנושא הרגולציה, לומד איתה וחוקר אותה לעומק, וכך הגעתי לנושא הניוד", הוא אמר לאנשים ומחשבים.

"מאחר שנושא הניוד הוא חלק מרפורמה רחבה יותר שבנק ישראל מוביל, זיהינו את הצורך של הבנקים להטמיע כלי שיאפשר את התמסורת הזו ביניהם, על מנת לאפשר את המהפכה", הוסיף. תהליך הפיתוח ארך כשנתיים וחצי.

"הפתרון מאפשר ללקוח מעבר ממוכן, פשוט וקצר, שבמהלכו הוא מעודכן בכל הפרטים ויכול לצפות בהתרחשויות הנכללות במעבר חשבונו לבנק החדש, ללא כל הגעה לסניף, בזבוז זמן, הוצאות על עמלות והתעסקות בביורוקרטיה", אמר אלבס. לדבריו, המערכת נותנת פתרון מלא, מקצה לקצה, ומשתלבת במתודולוגיה ובטכנולוגיות הקיימות בבנקים. "המערכת 'יושבת' בין הבנקים לבין מס"ב, ומנהלת את תקשורת הנתונים הסבוכה ואת מעבר המידע בין המערכות השונות. כל זה קורה מבלי שהבנקים ייאלצו לפתח בעצמם ולו חלק מהתשתית החדשה. כמו כן, המערכת היא גנרית, מתממשקת לרכיבי הליבה שיש בבנקים אבל יודעת לבצע את ההתאמות הנדרשות לכל בנק".

אלבס ציין כי "חלק מהבנקים פיתחו בעצמם את התשתית שתאפשר ללקוחות את המעבר האוטומטי מבנק לבנק וחלקם רכש את הפתרון החיצוני שפיתחנו, והטמענו אותו אצלם".

למה הבנקים זקוקים לפתרון חיצוני? הרי הם יכלו לבצע את הפרויקטים האלה בעצמם.
"נכון שהבנקים הם ארגונים גדולים ויכולים לפתח את הפתרון לבד, אבל ההטמעה דורשת משאבים, זמן ואנשים. ברגע שהוכחנו להם שהפתרון הוא אמין ויציב, הם הבינו שיש יתרון לביצועו על ידי גורם חיצוני: חיסכון, התייעלות ובעיקר העברת האחריות התפעולית לגורם חיצוני, אלינו, מה שמוריד מהם את הנטל".

התרומה של ה-IT למהפכת הניוד לא הסתיימה במכירת המערכת על בסיס רישיונות לבנקים ובהטמעתה. צוותים ייעודיים של קבוצת יעל עוקבים ותומכים בכל מהלכי הניוד, מפקחים על תהליכי ההעברה ומוודאים שהמערכת עובדת ללא תקלות. "אין לנו את האופציה של תקלות, כי כל תקלה כזו פירושה עצירת התהליך, ובהינתן שעל פי הרגולציה יש לוח זמנים מאוד קפדני לביצוע הניוד מהרגע שהלקוח נתן הוראה (שבוע – י"ק), הרי שכל עצירה היא קריטית. לכן אנחנו אומרים שהמערכת שלנו היא מערכת ליבה לכל דבר", ציין אלבס.

הוא אמר לסיום ש-"מדובר במערכת ובטכנולוגיה בעלות לא פחות מחשיבות לאומית רבה. הן מסייעות לחלץ חסמים שהיו ללקוחות במעבר בין בנקים. הסטטיסטיקה אומרת שרק 2.5% מהלקוחות החליפו בנק. זה אחוז קטן מאוד. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא חוסר הנוחות במעבר. האוטומציה מאפשרת ללקוח לעבור בין בנק אחד למשנהו בקלות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים