פרופ' ניר פרידמן: "יש באוניברסיטאות בארץ פריחה בתחום הלמידה החישובית"

עיבוד תמונה בשילוב ראיה ממוחשבת ותחום הביולוגיה החישובית הם רק שניים מתוך מבחר הנושאים הקשורים בלימוד מכונה שבהם עוסקים חוקרים באוניברסיטאות בישראל. רבים מהם הציגו את המחקרים שערכו בתחום בכנס הבינלאומי ללמידה ממוחשבת, המתקיים בימים אלה בחיפה.

אחד מאותם חוקרים הוא פרופ' ניר פרידמן מהמחלקות למדעי המחשב ומדעי החיים באוניברסיטה העברית. פרידמן עבר מתחום הלמידה החישובית אל הביולוגיה החישובית. הוא אמר לאנשים ומחשבים, כי " יש באוניברסיטאות בארץ פריחה בתחום הלמידה החישובית. אנחנו, באוניברסיטה העברית, מתמקדים בתחום הזה בשילוב למידה וראיה ממוחשבת: איך לומדים לזהות מידע בתוך תמונה – התנהגויות, צורות, להבחין בין רעש רקע ובין התמונה האמיתית כדי לנקות את הרעש, לעבד את התמונה ולהבין אותה". לדבריו, "אחד היישומים שנולדו מתוך התחום הזה פותח על ידי חברת Mobile Eye, שהוקמה על ידי אמנון שעשוע. היישום הזה משלב בין למידה וראיה כדי לזהות סטייה מנתיב או סכנת התנגשות בכלי רכב".

"תחום אחר של מחקר אינטנסיבי", ציין, "הוא הניסיון להבין את אופן הפעולה של המוח האנושי". הוא דיבר בהקשר זה על המרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית, ואמר שהוא "מרכז אינטר-דיסציפלינארי של חוקרי מוח, פסיכולוגים, פיזיולוגיים ומומחים בתחומי החישוב, המנסים להבין כיצד המוח האנושי עובד, מעבד מידע, לומד ושולט בתנועות הגוף".

פרופ' פרידמן הוסיף, כי תחום הביולוגיה המולקולרית, שבו הוא מתמחה, מתמודד עם אתגר הניתוח של כמויות עצומות של נתונים פיזיולוגיים – בדרך לזיהוי תופעות שבהן ראוי להתמקד. "אנחנו מנסים לחבר ידע ביולוגי על המערכות עם הבנה של משמעות התופעות השונות. לא רק להגיד שקורה משהו, אלא גם לתת לו משמעות ביולוגית: איך זה מיתרגם לתהליכים שקורים בתוך המערכת הביולוגית".

"ביולוגיה חישובית הנשענת על למידה חישובית מאפשרת הפקת מידע אודות תפקוד גנים שונים וזיהוי של תאים שחל בהם שיבוש בסוגים מסוימים של סרטן. אחת השאלות הנבחנות מול כל תא שכזה היא האם השינוי שחל בו הוא חלק מהתהליך המוביל למחלה – או שהוא התרחש בעקבותיה", אמר פרופ' פרידמן.