שנה להסכמי אברהם: האם הציפיות בתחום ההיי-טק התממשו?

הסכם השלום עם איחוד האמירויות, שמוכר כהסכמי אברהם, חולל ללא ספק תמורות רבות ביחסי החוץ של ישראל במזרח התיכון. מעבר להיבטים פוליטיים וביטחוניים, ההסכם יצר ציפיות ברמה גבוהה ביותר בקרב המגזר העסקי משני הצדדים, ובין היתר במגזר ההיי-טק והחדשנות.

היו סיבות לציפיות האלו, מאחר שהעובדה שחברות ישראליות פעלו בדובאי ובמדינות שכנות הייתה אחד הסודות הגלויים ביותר. חתימת ההסכם הוציאה את שני הצדדים מהחשאיות ההגיונית שהייתה סביב הפעילות שם, ונתנה לה תוקף רשמי על בסיס עסקי. ענף ההיי-טק הפך להיות, באופן טבעי, מוקד להתעניינות משני צדי המתרס.

חילופי השגרירים שחררו לא מעט חסמים

חברות ישראליות מצאו שם הזדמנויות עסקיות רבות, וגם האמירתים מצידם. ואכן הדברים החלו להתממש.

מייד לאחר חתימת ההסכם אמרו ראשי המגזר העסקי ונציגי הממשלה שכדי לעבוד עם האמירתים צריך לעשות שיעורי בית, ללמוד היטב את הצרכים שלהם, ולהציע להם את הפתרונות הנכונים. אחרי ההייפ הגדול, באופן טבעי, נשארו בזירה השחקנים הגדולים, והחברות שהשכילו להציע את הפתרונות שדרושים לשכנינו החדשים.

לאט לאט הפנימו פה כי המאפיין את האמירתים הוא שהם מדינה שיש בה לא מעט חדשנות, שבתחומים מסוימים אפילו עולה עלינו. יש להם כסף, אבל הם לא ממהרים להשקיע אותו אצל כל מי שבא עם פתרון שהם כבר שמעו עליו במקומות אחרים. 

נקודה נוספת שלמדנו במהלך השנה היא שמבנה העסקים שם משולב בצורה הדוקה עם המלוכה והמימשל. ולכן בשנה האחרונה נערכו מפגשים, בזום וגם פיסיים בין ראשי הממשל באיחוד האמירויות לבין מקביליהם הישראלים. בחודש יולי הגיש השגריר של האיחוד, מוחמד אל חאג'ה, את כתב אמנתו לנשיא ישראל יצחק (בוז'י) הרצוג. במקביל, ישראל מינתה את אמיר חייק לשגרירנו באבו דאבי, ובכך הפכו ההסכמים לרשמיים. חילופי השגרירים שחררו לא מעט חסמים שהיו אצלם, בין היתר, בגלל חוסר היציבות הפוליטית שאפיין את ישראל בשלוש השנים האחרונות.

מבחינת היצוא הישראלי אפשר לומר שהציפיות התממשו. על פי הערכת אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, היקף היצוא מישראל לדובאי יגיע לכמיליארד דולר.

הבירוקרטיה משבשת

אחד התחומים שצבר תאוצה ממשית בעקבות ההסכמים הוא תחום הסייבר, שהפך להיות כלי במאבקים בין מדינות וביניהם איראן, שמאיימת לא רק על ישראל. דורון אמיר, יזם ויועץ בתחום הסייבר שפועל גם באיחוד האמירויות, אומר כי הציפיות בתחום הסייבר מתממשות, אבל הקצב הוא אטי יחסית לפוטנציאל. אחת הסיבות היא הקורונה שלא דעכה, והעיבה על היכולת לנוע בין המדינות.

לדברי אמיר יש חסם נוסף שהוא ברמה רגולטורית. הסדרת הפעילות הפיננסית בין הבנקים בישראל לבין הבנקים באיחוד האמירויות. כיום כל עסקה שיש בה עסקי מימון מתנהלת בצורה מסורבלת. לדבריו, אין ספק שאם ממשלת ישראל תתגבר על כל חסמי הרגולציה, העסקים עם האמירתים יזרמו בקצב מהיר יותר

גם שמואל שי, יו"ר פורום העסקים ישראל דובאי, סבור שהיקף הקשרים עם דובאי, וכל המדינות שמסביב לאמירויות, היה יכול להיות גדול יותר אילו ממשלות ישראל, זו החדשה ובעיקר קודמתה, היו מצליחות להתגבר על חסמי בירוקרטיה, פוליטיקה וחוסר משילות. לדבריו, מייד לאחר ההסכם הקימו האמירתים את קרן אברהם, עם 10 מיליארד דולרים שנועדו להשקעות בישראל.

לטענתו, סכסוכים בתוך הממשלה, בחירות ושיתוק בכל מה שקשור לתקציבים הביאו לכך שדולר אחד עדיין לא הושקע בפרויקטים שהאמירתים הגדירו מראש ומוכנים להשקיע בהם. שי אומר כי אנחנו מתקרבים לנקודה רגישה שבה הם יאבדו את הסבלנות. הם מורגלים לכך שאם הקשר עם בין ראשי מדינות ושרים, ההחלטות צריכות לחלחל למטה במהירות. כמה חבל שאצלנו עדיין לא הפנימו את זה.

איחוד האמירויות מינף את ההסכם לטובת חיזוק המיתוג של דובאי כמרכז העסקים של העולם. בין היתר הם מארחים השנה את התערוכה הבינלאומית אקספו, שתיפח בחודש אוקטובר ותסתיים במרץ 2022 . צפויים להשתתף בה 25 מיליון איש, אנשי עסקים ובעיקר תיירים. ישראל תיוצג על ידי 2,500 אנשי עסקים, בהובלת מכון היצוא. הביתן הישראלי יהיה בנוי כאוהל ענק, עם שבעה שערים דרכם יעברו המבקרים מצד אחד לשני, וייחשפו לגיוון האתני ותרבותי שלנו.

חילופי ידע ומדע

תחום נוסף שזוכה לשיתופי פעולה הוא המדע. זה החל עוד בממשלה הקודמת בתקופת כהונתו של השר יזהר שי כשר המדע, ונמשך גם בממשלה החדשה.

היום (ג'), באירוע שנערך בהובלת השרה אורית פרקש הכהן, התקיים כנס מדעי ראשון משותף לישראל ולאיחוד האמירויות, בהשתתפות 30 חוקרים וחוקרות מישראל והאמירויות, והשתתפו בו מאות אנשים מהאקדמיה והתעשיה. הוקמו קבוצות עבודה משתופות בנושאים של בינה מלאכותית, בריאות, אגריטק, אנרגיה – אלו הם בעיקר התחומים שהאמירתים מתעניינים בהם, ובעקבותיהם צפוי שיהיו גם הסכמים מסחריים ועסקיים בין שתי המדינות.

גם פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 ערך את הכנס השנתי הבינלאומי שלו בדובאי. בכנס התארחו מנהלי חברות טכנולוגיות מישראל ומדובאי, והוא הוקדש בעיקר לחילופי ידע בין המנמ"רים לעמיתיהם האמירתים, שיצאו מגדרם כדי לארגן להם קבלת פנים מדהימה.

בשורה התחתונה: הסכמי אברהם היו יריית זינוק מעולה לקידום היחסים הן הפוליטיים והן הכלכליים בין ישראל לשכנותיה. ההיי-טק מוביל גם בנושא זה, אבל כדי שהמומנטום הזה יימשך גם בשנים הבאות ישראל צריכה להתאים את הרגולציה ואת הבירוקרטיה שלה לשכנינו החדשים. בניגוד למדינות אחרות באזור, אין לאמירתים הרבה זמן, והם ממוקדים להשיג את היעדים שלהם. לפיכך רצוי מאוד שאנחנו נישאר על הגלגל שלהם.