מאחורי הסורגים: זכריא זביידי הוא לא אל צ'אפו

קל ללעוג לשירות בתי הסוהר על הבריחה המשעשעת, אילולא הבורחים היו מחבלים ● נקווה שהתקרית תביא לחיזוק השב''ס וה-IT שלו ● לתשומת לב הקורא ע. בר-לב

זכריא זביידי ברגע לכידתו על ידי המשטרה. צילום: משטרת ישראל

כלא אלקטרז ("הסלע"), ששימש כמתקן צבאי במאה ה־19, פעל על אי קטן מול חופי סן פרנסיסקו, ומכל רחבי ארצות הברית נשלחו אליו האסירים הקשים ביותר, שזכו ליחס נוקשה מצד הסוהרים.

ב-11 ביוני 1962 שלושה שודדי בנקים, פרנק מוריס והאחים ג'ון אנג'לין וקלרנס אנג'לין, הציתו את דמיונם של רבים בעולם – כאשר באחת הבריחות המפורסמות בהיסטוריה הם נחלצו מהכלא האכזרי, שנכון לשעתו נחשב כבית הכלא השמור ביותר בעולם. השלושה נמלטו דרך חור בקיר, אלתרו רפסודה העשויה ממעילי גשם מנופחים ועצים, וחתרו מהאי את דרכם לחופש – וככל הנראה לא שרדו את השחייה מהאי המבודד. הבריחה הניבה השראה לסרטים ולסדרות, ושנה לאחר מכן נסגר מתקן הכליאה. השלושה הם האסירים היחידים שברחו מהכלא השמור בכל 29 שנות פעילותו, שלא נמצאו מעולם: שאר הבורחים ממנו נלכדו, או מתו מירי, או טבעו במי המפרץ.

ובמעבר חד, קפיצה של שישה עשורים קדימה, לבריחה מבית הסוהר גלבוע בשבוע שעבר. לטעמי, הדמיון בין הבריחות מתחיל ומסתיים בצמד המילים "חפרו מנהרה". אגב, לא הייתה זו המנהרה הראשונה שנחשפה בכלא גלבוע. קדמה לה מנהרה שנתגלתה כבר ב-2014. כלא גלבוע, למרות הגדרתו כ"מתקן ביטחוני ברמה אבטחה גבוהה", אינו אלקטרז, וזכריא זביידי, עם כל הכבוד לטלי פחימה, אינו חואקין גוסמן, "אל צ'אפו" (הקטן). לאחר הריגת אוסמה בן לאדן, הפך ראש קרטל הסמים סינלואה למבוקש מספר 1 בארה"ב. הוא הצליח להימלט ממאסר וממעצר שלוש פעמים, באחת מהן מבית כלא פדרלי שמור היטב.

לצד הזכות על שב"ס ייאמר, כי כמו ארגונים ציבוריים וממשלתיים רבים במדינה, הוא סבל בשנים האחרונות מדיאטה תקציבית, לרוב מוגזמת, מהקפאת מינויים, מעודף מטלות, מריבוי אסירים ומתנאי מחיה ירודים שלהם, לרבות צפיפות בתאים. זאת, לצד מחסור בכוח אדם וחוסר עדכון טכנולוגי. לצד החובה, תיזקף העובדה כי הארגון אינו חף מפגמים.  כבר ב-2013 קבע מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי "פרויקט 'קידמה' להסבת מערכות הליבה של שירות בתי הסוהר למערכת ERP פרי פיתוח פנימי כשל בכל היבט, ובנוסף, תקציבו חרג וזינק פי יותר משלושה: מ-43 ל-144 מיליון שקלים". בדיון בוועדת ביקורת המדינה בכנסת ב-2014 אמר נציג מבקר המדינה, כי "מדובר בפרויקט משברי. זה פרויקט שנקלע למשבר עמוק בשלושת הפרמטרים העיקריים שלו: בלוח הזמנים, בתקציב, ובתכולות שלו… שב"ס בסופו של דבר נותר עם חלק קטן מהתכולות של הפרויקט שאליהם התכוון בתחילת הדרך".

בפרוס התשפ"ב, הבה נקנח את הטור בנימה אופטימית. למרות הכישלון המפואר, הרי הבריחה של זביידי וחבורתו עשויה להיות גם נקודת מפנה. אתמול (ש') צוינו מלאת שני עשורים לאסון התאומים. האירוע העלה על נס את פועלם של כבאי העיר ניו-יורק, ש-343 מהם נהרגו בפיגוע הטרור. המוטו של המחלקה, New York's Bravest – הפך את הכבאים לגיבורים החדשים.

משבר הקורונה הפך כל אחד ואחת מאיתנו לבעלי תואר דוקטור, עם התמחות באפידמיולוגיה. בתוך המציאות המאתגרת הזאת, נגיף הקורונה הפך את צוותי הרפואה, הנמצאים בחזית המאבק בו – לגיבורים אף הם.

אף שאין ספק כי הבריחה מכלא גבעון היא כישלון מפואר, הרי שטמונה בו גם הזדמנות פז: לשפר את תנאי האסירים, לטייב את כוח האדם בשירות, למלא תקנים חסרים, וכן – גם לערוך פרויקטים טכנולוגיים, שיביאו את שב"ס למקום טוב יותר תפעולית.

באפריל השנה מונה יקי זנו, ששימש סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק דיסקונט, לתפקיד ראש חטיבת הטכנולוגיות בשב"ס. הוא כיהן בעבר כמנמ"ר שירות בתי הסוהר במשך כחצי שנה, כשהיה בין תפקידים בבזק, שבה הוא בילה את מרבית הקריירה שלו. זנו אחראי על כ-200 עובדי החטיבה, שחלקם עובדי השירות וחלקם עובדי מיקור-חוץ. החטיבה נושאת באחריות מקצועית על קציני הטכנולוגיה, הפרוסים ב-36 בתי הסוהר במדינה ומשרתת את 15 אלף עובדי שירות בתי הסוהר. עם לא מעט תקציבים, יש לזנו סיכוי לקדם את החטיבה בראשותו לעבר המקבילות שלה בצה"ל, בשב"כ ובמד"א.

לתשומת לב הקורא ע. בר-לב.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יוסי מרגלית

    בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת מונה מנהל חדש לשב"ס שהיה חלק ממשרד הפנים וחלש גם על המשטרה ועוד ... ד"ר מרדכי ורטהימר, נציב שירות בתי הסוהר בשנים 1981-1985, היה אחד מהנציבים שהטביעו את חותמם על שירות בתי הסוהר וכונה 'הנציב שהקדים את זמנו'. סגן ראש אגף התקציבים אמנון נויבך ביקש ממני לסייע בתכנון מערכת מידע ממוחשבת לשב"ס. בשיחה עם הנציב הצגתי לו מיני מחשב של דיגיטל שהתנסיתי בשימוש בו בפרויקטים אחרים והסברתי כי התקנה של מערכת כזו בכל אחד ממתקני הכליאה וקישורה למערכת מרכזית תאפשר לבנות מערכת רישום ושיבוץ כלואים בהתחשב בנתוניהם האישיים, משך הכליאה וחומרת העבירות בהן הורשעו. "קונתהל" זכתה במכרז לתכנון ופיתוח המערכת. יהודה קליינברגר מונה למנמ"ר והחל בתכנון מפורט והקמת המערכת במתקן רמלה. האיפיון היה מורכב ומכוון מטרה לאפשר לטייב את הכליאה מתוך התחשבות בפרמטרים שהיו עד אז "תורה שבעלפה" בזכרונם של הרשמים - כל ניהול הכליאה היה "על נייר". קונתהל פיתחה סתוך פרק זמן של שנתיים את המערכת שהותקנה לראשונה לניסוי וניפוי בכלא נווה-תרצה. מערכת המחשוב זכתה במבנה חדש במסגרת כלא רמלה (שנבנה ע"י אסירים) ... אלא שהמערכת זכתה ליחס עוין מצד הסגל המינהלי של שב"ס. ד"ר ורטהיימר עסק בחידושים בתחומים רבים ותיכתו הנמרצת חסרה. שינוי רדיקלי בקואליציה ועזיבת דר יוסף בורג כשר שמינה את דר ורטהיימר - הביאה לפרישתו של האחרון ומינוי נציב חדש - שלא ענין אותו מחשוב ואשר נמנע מלהשמיש את מרבית היכולות של המערכת. הכשל בבניית מערכת מידע בשב"ס חזר על עצמו לפי דוח מבקר המדינה 2003 - מערכת חליפית לא הושלמה אחרי שפיתוחה "נסחב" פי שלוש מהתכנון ותקציבה גלש באופן ניכר. שב"ס וטכנולוגיה לא הולכים יחד. נ"ב קמ"ן שב"ס בשנות השמונים התנגד נמרצות למחשוב מערכת המודיעין מחוסר אמון מוחלט בביטחון המידע.

אירועים קרובים