אתגרי התקשוב של משרדי הממשלה לאחר אישור התקציב
תקציב המדינה עבר בשבוע שעבר שלב חשוב לקראת מימושו: הוא התקבל בקריאה ראשונה ● לאחר שהוא יעבור באופן סופי ישתחרר לתקשוב בממשלה לא מעט כסף, שיש למנמ"רים לא מעט מה לעשות אתו
אישור תקציב המדינה בכנסת בשבוע שעבר שחרר חצי אנחת רווחה אצל לא מעט מנמ"רים במשרדי הממשלה השונים. למה רק חצי? כי מדובר באישור בקריאה ראשונה בלבד, והם יוכלו לשחרר אנחת רווחה מלאה רק לאחר אישורו בקריאות שנייה ושלישית – מה שעתיד לקרות, אם לא תהיינה התפתחויות פתאומיות, בחודש נובמבר.
התפקוד ללא תקציב בשלוש השנים האחרונות היקשה מאוד על תהליכי התכנון של פרויקטי תקשוב, שמטבעם נמשכים לאורך זמן – לעתים די קרובות מעבר לשנת תקציב אחת.
העובדה שבכל בזאת נעשו בשנתיים האחרונות כמה פרויקטי מחשוב חשובים ומרכזיים נזקפת לזכותם של אותם מנמ"רים, שמצאו דרכים יצירתיות לממש תוכניות למרות העדר תקציב מדינה, לא לפני שעברו שבעה מדורי גהינום בתחינות ובקשות אצל פקידי האוצר. ברב שיח שערכנו ערב החג בהשתתפות כמה מנמ"רים בכירים בממשלה ציינו הדוברים שהעדר התקציב וכמובן הקורונה לימדו אותם לחשוב מחוץ לקופסה, על מנת לאפשר למשרדים להמשיך ולשרת את האזרחים. הם עשו זאת הן באמצעות פיתוח מערכות לעבודה מרחוק והן באמצעות ביצוע פרויקטים, ששיפרו את מערך התקשוב הממשלתי בתקופת הקורונה ויישארו בהמשך.
ענן וטרנספורמציה דיגיטלית
ברמה הרוחבית, אין ספק שהפרויקט המרכזי שהיה בתשפ"א ובעיקר יהיה בתשפ"ב הוא פרויקט המעבר לענן, נימבוס. כל המנמ"רים שעמם שוחחנו ציינו שהפרויקט הזה ישנה לא רק את פני מערך התקשוב הממשלתי, אלא את כל צורת העבודה של הממשלה – הן ברמה הפנים ארגונית והן ברמת השירותים לאזרח.
בחודשים האחרונים משתתפים מנמ"רי הממשלה בהשתלמויות וסדנאות שנערכות אחת לשבוע, שבהן הם לומדים את סביבת הענן, כיצד להיערך להעברת המידע אליו ולסביבות העבודה הרלוונטיות – וכל זה מכל ההיבטים, לרבות פיתוח, אבטחת מידע ועוד. נכון הוא שעל המכרז רובצת עננת הערכאות המשפטיות, אולם בשלב הזה ההכנות, מבחינת הממשלה, נמשכות במלוא המרץ. המבחן הגדול יהיה ביכולת של המשרדים לבצע את ההגירה בצורה חלקה, וביכולת של המנכ"לים ומחלקות המחשוב שבהם לרתום את כל המחלקות במשרדים לעידן החדש.
את מספר פרויקטי המחשוב הרוחביים, כמו נימבוס, שמבוצעים בממשלה בכל עשור ניתן לספור על כף יד אחת. הפרויקט הגדול האחרון הוא הטמעת מערכת ה-ERP הממשלתית, מרכבה, שנמשכה הרבה שנים, בגלל התנגדויות שונות שצצו לאורך כל שלבי הפרויקט.
בנוסף לנימבוס, במשרדי הממשלה השונים נערכים להעצים את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית. הקורונה נתנה למנמ"רים הזדמנות – שהם ניצלו – לקדם תוכניות שיאפשרו אוטומציה בממשקים שבין האזרח למשרדי הממשלה, בהגשת דו"חות, בהנפקת אישורים שיש להם משמעות כספית ובביצוע שורה של פעולות דרך מערכת ההזדהות האישית שקיימת באתר Gov.il. תהליכי הפיתוח של הפרויקטים הללו לא הופסקו, למרות הקורונה ולמרות העדר התקציב. לאחר האישור הסופי של התקציב ניתן יהיה לקדם את מדינת ישראל בצעדים קצת יותר מהירים אל עבר היותה סטארט-אפ ניישן לא רק לאומות העולם, אלא גם לאזרחי ישראל, לכלכלה ולחברה שלנו.
מה במשרדים השונים?
ברב שיח התבקש כל אחד מהמנמ"רים לפרט את פרויקטי המחשוב המרכזיים בשנה הקרובה במשרד שלו. כך, במשרד לשוויון חברתי יפעלו על מנת להשלים את המעבר של רשות ניצולי השואה למשרד שלהם.
ברשות מקרקעי ישראל ניצלו את הקורונה להחלפת מערכות הליבה ושדרוגן – מהלך שבוצע בשלוש פעימות. תחילה הוחלפה מערכת התשתית במרחב דרום, לא מכבר הוחלפה המערכת במרחב חיפה והאתגר המחשובי הגדול של הרשות בתשפ"ב הוא החלפת המערכות בגוש דן ובמרכז.
במשרד לשירותי דת החלו ביישום הרפורמה בייבוא הכשרות – חלק מהשינוי שהביא למשרד השר החדש, מתן כהנא.
במשרד הבריאות ימשיכו לתחזק את מערך ה-IT של התו הירוק – אחד הפרויקטים היותר גדולים שבוצעו בשנים האחרונות במחשוב הממשלתי. אישור התקציב יאפשר למשרד לשחרר יותר תקציבים לבתי החולים כדי להגביר את תהליכי הבריאות הדיגיטלית, שבזן הדלתא הנוכחי הוכח שהם יכולים להיות שחקן משמעותי בצמצום העומסים על מערכת הבריאות.
במשרד התחבורה ימשיכו לחפש פתרונות, לרבות טכנולוגיים, לצמצום עומסי התנועה, וכן להיערך לתוכנית השנויה במחלוקת של אגרת הגודש.
יש משרד אחד, שמנהל פרויקט מרכזי כבר מעל עשור, ואפילו התקציב החדש לא מביא עמו בשורות בקשר אליו. הכוונה היא למשרד הפנים ולפרויקט תעודות הזהות החכמות, תוך ביטול המאגר הביומטרי והאצת פיתוח יישומים שייתנו ערך לתעודה הדיגיטלית, ששני מיליון ישראלים כבר מחזיקים בה. שרת הפנים, איילת שקד, תצטרך בקרוב להחליט האם היא מיישמת את החלטת הכנסת וסוגרת את המאגר, או שתמשיך במסורת של קודמה, השר אריה דרעי, שעשה את מה שפוליטיקאים רבים אוהבים לעשות: לא להחליט.
השורה התחתונה: תשפ"ב תהיה שנת מבחן של הממשלה בכל מה שקשור לקידום החדשנות של מדינת ישראל, לאור העובדה שהתירוץ שאין תקציב עומד לרדת מהפרק. מה שיהיה צריך לאחר שהתקציב יעבור באופן סופי הוא לבצע. אנחנו, באנשים ומחשבים, נמשיך, כמובן, לעקוב ולדווח גם בשנה העברית הקרובה. שנה טובה.
תגובות
(0)