Lenovo ThinkPad T14 Gen 2 – סוס עבודה, בלי התייפייפות מיותרת

בהיבטים רבים משפחת מחשבי ה-ThinkPad T של לנובו היא מעין שומרת הגחלת של סידרת המחשבים העסקיים הנודעת של החברה. מדוע? כי זו סדרה שבאה לעבוד בלי יותר מתי דיבורים, בלי יותר מדי התחכמויות ובלי יותר מדי התייפייפות.

זה אולי בולט במיוחד בדור הנוכחי של מחשבי החברה, שה-T14 Gen 2 המבוסס על מעבדי אינטל הוא נציג מאוד מובהק שלה. אין לו מסגרת דקה מסביב למסך, הוא לא קל משקל – מה שמבטל מיד את היכולת שלו להיכלל בפרויקט ה-Evo של אינטל, הוא לא מכיל כפתורים מיוחדים במינם ו/או מפתיעים, והוא גם גדול ממדים דיו כדי שיהיו לו די יציאות משני הצדדים מבלי לוותר על חרירי אוורור מאחור, וכן, גם קצת בצדדים.

זה גם מוביל לכך, שהמראה הכללי שלו הוא הכי קרוב לזה של פעם, כשיש משהו במסיביות היחסית שלו שמשדר אמינות וביטחון שהמחשב יעשה היטב את העבודה שלו – לפעמים זה לא מבטיח כלום, אבל אם נרתום לרגע את העגלה לפני הסוסים, במקרה של ה-ThinkPad T14 Gen 2, זה אכן כך.

כמות היציאות והחיבורים היא אכן אחד הדברים הטובים שבו: יש חיבור HDMI בגודל מלא כך שלא צריך לחפש מתאם, וגם לא צריך מתאם USB-C/A או ההפך כי יש שתי יציאות USB-C , שתומכות גם ב-Thunderbolt 4, ויש גם שני חיבורי USB-A כדי לאפשר חיבורים של ציוד היקפי ישן יותר, יש מקום לכרטיס חכם, אפשר גם לשלב סים סלולרי בדור 5 ויש חיבור לרשת מקומית. לא חסר, וטוב שכך, וזה בטח טוב למי שלא ממש אוהב את המגמה החדשה בהרבה מאוד מחשבים שבקושי יש בהם שתי יציאות USB-C.

גם בתצורה שלו מדובר במחשב שמביא ביצועים אל השולחן במגבלות הנובעות מכך שמשפחת ה-T היא לא הביצועיסטית הגדולה ביותר, אלא כזו שמשתמשת במעבדים שצריכת הכוח שלהם יחסית נמוכה. אבל במקרה שלו, מדובר במעבד יחסית חדש ועוצמתי שיש לאינטל להציע בין מעבדי ה-Core בדור ה-11, ממשפחת ה-U שמיועדים לניידים "מהשורה": מדובר ב-Core i7-1185G7 עם רבע ליבות פיזיות, שמציע מהירות בסיסית של 3 גיגה-הרץ ומהירות טורבו מובנית של 4.8 גיגה-הרץ ב-TDP של 28 ואט. מעבד זה מגיע עם השבב הגרפי המשולב Iris Xe, אך בדגם שהגיע לבדיקה שולב גם את הכרטיס הייעודי GeForce MX450 של אנבידיה, שמגיע עם 2 גיגה-בייט זיכרון GDDR6, שהראה בבדיקות, שעם כל השיפורים של Iris Xe, עדיין הוא מכפיל את הביצועים שלו כמעט. זה לא הופך את ה-T14 Gen 2 למחשב משחקים, אבל היכולות הגרפיות שלו עם הכרטיס של אנבידיה משופרת מאוד לעומת דגם בלי.

לצידו, ושוב מדובר במחשב שהגיע לבדיקה, שילבה לנובו לא פחות מ-48 גיגה-בייט זיכרון RAM, מתוכם 15 גיגה-בייט מולחמים ללוח האם של המחשב. מדובר בכמות עצומה של זיכרון עבודה, והיא משתלבת היטב עם האחסון מבוסס ה-SSD של המחשב, מתוצרת ווסטרן דיגיטל, שמוצע בנפח של 1 טרה-בייט. יש למחשב גם תמיכה ב-WiFi 6 וב-Bluetooth 5.2. יש כמובן גם מצלמת רשת, באיכות HD, והיא מלווה, כרגיל, בתריס פרטיות.

המסך הוא בגודל 14 אינץ' והוא מציע בהירות סבירה בהחלט של 400 ניט, שמתאימה לעבודה במשרד וגם בבית קפה, אבל לא באור שמש ישיר, והוא מציע את כל מה שצריך כיום בתחום האבטחה למחשבים ניידים: חיישן טביעות אצבע – עם אפשרות לשלב שבב עצמאי לשמירת הפרטים – שיחד עם המצלמה מאפשר שימוש ב-Windows Hello כדי להיכנס ללא סיסמה. יש גם שבב dTPM 2.0 – כך שאין חשש, ניתן יהיה לשדרג ל-Windows 11 כשתגיע.

המחשב שוקל 1.47 ק"ג, וזה לא קל, אבל גם ממש לא כבר מדי. המשקל כולל, כמובן, את הסוללה, שבמקרה של T14 Gen מציעה נפח עבודה של 58Wh. לפי החברה היא אמורה להספיק לכ-10 שעות עבודה משרדיות, אבל בבדיקות שלי לא הצלחתי לעבור את קו ה-7:30 שעות, וקצת התאכזבתי. הטעינה של הסוללה היא באמצעות מטען 65 ואט, שלפי לנובו תומך בטעינה מהירה בטכנולוגיית Rapid Charge.

המקלדת, כמו תמיד, נהדרת, משטח העכבר יחסית גדול ומאוד נוח ונעים לשימוש, אבל המחיר לא זול כמו רוב המחשבים העסקיים, במיוחד בתצורה היחסית גבוהה שלו – 8,800 שקלים.