סערת NSO מסתבכת: משרד הביטחון החל בבדיקת הטענות נגד חברת הסייבר ההתקפי

13 מילים – "נציגים ממספר גופים הגיעו היום (ד') לחברת NSO לבדיקת הפרסומים והטענות שהועלו בעניינה", זו הייתה לשון הודעת דוברות משרד הביטחון אמש.

בהודעה המתומצתת, הרשמית, לא נמסר פירוט מי הם ה"נציגים" אשר הגיעו למשרדי חברת הסייבר ההתקפי בהרצליה. למרות זאת ניתן להעריך, כי בין הגורמים השותפים לבדיקה נמצאו נציגי אפ"י – אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון.

חברת הסייבר ההתקפי הישראלית סופגת זה כשבועיים ביקורות חריפות מרחבי העולם בעקבות תחקיר עיתונאי רחב היקף, שלפיו התוכנה שלה, פגסוס, משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים.

לפי התחקיר הבינלאומי, שמשותף ל-17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם, פגסוס שימשה לפריצה לטלפונים חכמים רבים של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשי עסקים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי, מתנגד המשטר הסעודי, ג'מאל חשוקג'י. בשבוע שעבר אף פורסם, כי בין המדינאים שנכללים ברשימת היעדים לריגול נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. את התחקיר הבינלאומי הוביל ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, בשיתוף ארגון פורבידן סטוריז, והיו שותפים לו יותר מ-80 עיתונאים מ-10 מדינות.

NSO הכחישה את ממצאי התחקיר וטענה שהוא מלא בנתונים לא נכונים. בין היתר, נטען, לא מדובר ב-50 אלף מכשירי טלפון, והמאגר שממנו נשאבו הנתונים שבתחקיר הוא חופשי ופתוח. נאמר שמדובר בכלל במאגר נתונים שנמצא באתר שמקורו בסין.

כמפתחת פתרונות סייבר, עסקאות NSO בחו"ל מחויבות באישור על ידי אגף אפ"י במשרד הביטחון (לשעבר סיב"ט). האגף הוא המחליט לגבי החברות הביטחוניות, מה תוכל כל חברה לייצא, למי, ותחת אילו הגבלות.

ואולם נראה שלמרות זאת, פגסוס הגיעה לידיים הלא נכונות, ויותר מפעם אחת. לפי אתר אפ"י, "מטרות האגף הן מימוש המדיניות והאינטרסים של מדינת ישראל למניעת זליגה של טכנולוגיות, מידע וציוד ביטחוני… (לרבות) הגברת האכיפה… יחד עם זאת, אפ"י מחויב להתחשב בפעולתו במגוון גורמי סביבה ואילוצים על ייצוא ביטחוני, כולל: ביטחון לאומי, מדיניות חוץ, זכויות אדם, התחייבויות בינלאומיות, היבטי חשיפה טכנולוגית, דבקות במשטרי פיקוח בינלאומיים".

באמנסטי הדגישו, כי "ל-NSO אין יכולת לוודא ניצול לרעה של המערכת, אלא אם הוגשה תלונה, כשלרוב המתלונן כלל אינו מודע לכך שנפל קורבן לשימוש לרעה של המערכת". משמע: לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית אין יכולת לעקוב אחר השימוש – החוקי, והלא חוקי – זאת האחריות המלאה של לקוחות NSO – ממשלות וגופי אכיפה ברחבי העולם.

ההודעה פורסמה בשעות הערב, במקביל לביקורו של בני גנץ, שר הביטחון, שהגיע לביקור בזק בפריז, שם הוא נפגש עם פלורנס פורלי, שרת ההגנה של צרפת. עילת המפגש, שנקבע לפני כחודש, בטרם התפוצצה פרשת NSO, היא "שיח ביטחוני אסטרטגי" בנושאי המצב הנפיץ בלבנון והסכם הגרעין המצוי בתהליכים עם איראן. על פי המשרד, גנץ עדכן את השרה פורלי בפרשה. על פי תחקיר אמנסטי אינטרנשיונל, מכשיר הטלפון של הנשיא עמנואל מקרון היה אחד מיעדי הרוגלה, שלכאורה נעשה בה שימוש על ידי שירותי הביון המרוקניים. בשבוע שעבר שוחח הנשיא מקרון עם נפתלי בנט, ראש הממשלה, ו"הביע דאגה" לנוכח הפרסומים.