לא רק AWS וגוגל: הממשלה תעבוד עם עוד ספקיות ענן בפרויקט נימבוס

הממשלה עתידה לעבוד עם עוד ספקיות ענן, נוסף על AWS וגוגל, שזכו במכרז הענן הממשלתי נימבוס. זאת, "בעוד כמה שנים, בתום התקופה הראשונה למכרז ואם תהיינה עוד ספקיות ענן שיענו לדרישות הממשלה לגבי הענן הציבורי", כך אמר אביתר פרץ, מנהל בכיר לתחום חדשנות ודיגיטל במינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר.

פרץ דיבר בכנס IT4IDF5 של העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, שנערך היום (ב'), בהפקת אנשים ומחשבים, תחת הכותרת "עכשיו מעונן – המסע בעקבות הענן". את הכנס פתח יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, והנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של העמותה ומוביל פעילות מגזר הביטחון באמת טכנולוגיות.

פרויקט נימבוס מעורר עניין רב, וסערה, בעולם המחשוב, עקב היקפו הגדול, הלקוח החשוב – ממשלת ישראל – והפוטנציאל שיש בו להרחבת הפעילות של החברות הזוכות בכלל המשק הישראלי. כחלק מתנאי המכרז, החברות הזוכות מחויבות להקים אזור ענן ייעודי ודטה סנטר מקומי בישראל. אלא שעוד לפני שהוכרזו התוצאות הודיעו אורקל ומיקרוסופט – שהתברר כי הן הפסידו בו – שהן מקימות אזור ענן ומרכז נתונים בארץ (זאת, לצד החברות הזוכות). אורקל עושה זאת בחוות השרתים של בינת תקשורת מחשבים בהר חוצבים בירושלים.

אתמול (א') הגישה אורקל עתירה נגד תוצאות המכרז וביקשה מבית המשפט להורות על ביטולן ועל עריכת מכרז חדש. החברה טוענת ל-"פגמים מהותיים" בהליכים שהובילו להכרזה על AWS וגוגל כזוכות. ביום ה' האחרון אמרה צפרא כץ, מנכ"לית אורקל, במסיבת עיתונאים שהתקיימה בעת ביקורה בישראל, כי "קשה להבין" את ההחלטה של הממשלה על הזוכות במכרז נימבוס.

אביתר פרץ, מנהל בכיר לתחום חדשנות ודיגיטל במינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר. צילום: יח"צ

פרץ התייחס בדבריו לעתירה של אורקל ואמר כי "אנחנו מכבדים כל מציעה (שהתמודדה במכרז – י"ה), גם את אלה שלא זכו. זכותה של אורקל להגיש עתירה לפי דין. אנחנו בטוחים ורגועים בעשייה המקצועית שלנו לאורך כל הדרך המכרזית. נגיע לבית המשפט, ואנחנו סמוכים ובטוחים שההליכים המשפטיים יסתיימו על הצד הטוב ביותר".

באשר לפרויקט, הוא אמר כי "היתרון של הפרויקט הוא בהיותו תוצר של שיתופי פעולה עמוקים ונרחבים. בסופו של יום, הממשלה היא מעין 'קטר', והיא תביא לחלחול הענן הציבורי לכלל המשק. כאשר יש ענן ציבורי מקומי בארץ והממשלה תצרוך ממנו שירותים – זה יקדם את כל הגופים במשק שמשתמשים בענן, ויביא את המשק כולו להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות. לכן חייבנו את הזוכות במכרז נימבוס לתת שירות לכל גוף ציבורי".

היתרונות שבענן הציבורי על פי הממשלה

לדברי פרץ, "ישראל משתלבת במגמה העולמית של הגירת מערכות מחשוב לעננים. יש הרבה חברות שמעוניינות להגר לענן בהינתן שיש דטה סנטר מקומי המיועד לעולם זה. סוגיית הריבונות על הנתונים והמערכות בענן אולי לא תמיד ברורה לכולם כדבר מובן מאליו, אבל בסוף אנחנו שומעים על אירועים רבים של פגיעויות, חשיפות ופריצות. כממשלה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמידע יהיה תחת דין זר ויימסר לגורמים המבקשים. אחד החסמים המרכזיים שמנע מהממשלה מעבר לענן הציבורי עד כה היה הרגישויות והקשיים בהיבט הריבונות. קושי זה ייפתר עם הקמת ענן אזורי בישראל".

הוא ציין את היתרונות שבענן הציבורי ובמעבר אליו – של הממשלה ובכלל. "הענן הציבורי מניב תועלות רבות לממשלה ולכלל המשק", אמר פרץ. "בהיבט הכלכלי, זה יספק תעסוקה למאות ואף אלפי עובדים בעולמות תוכן מתקדמים. מהניסיון בעולם רואים שכאשר קם ענן ציבורי במדינה, מתפתח סביבו אקו-סיסטם של חברות רבות. לכן, יש להניח שכמו שישראל נתפסה כאומת הסטארט-ולאחר מכן כאומת הסייבר, כך נוביל עוד תחום ונהיה אומת הענן, עם מעבדות חדשנות רבות שיוקמו פה".

"יתרון נוסף", ציין, "הוא ביעילות הטיפול ותחזוקת הנתונים עבור משתמשי המערכת, הלקוחות. עוד יתרון הוא ביכולת לשדרוג יכולות הניתוח של הנתונים, המצויים בקרבת מקום. אלא שיתרונו המרכזי של פרויקט נימבוס והייחודיות המרכזית שלו היא עומק שיתופי הפעולה בין כלל הגורמים: כלל גופי הממשלה, מנהל הרכש והחשב הכללי במשרד האוצר, רשויות התקשוב במדינה, מערך הסייבר הלאומי, משרד הביטחון וצה"ל".

פרץ פירט כי "הפרויקט כולל ארבעה חלקים: רכישה והקמה של תשתיות הענן, גיבוש המדיניות הממשלתית להגירה אליו, מענה לאינטגרציה ולהגירה, וביצוע בקרה ואופטימיזציה על הפעילות בענן. בחלקו השני של הפרויקט נבחרה סומך חייקין-KPMG כספק הזוכה לייעוץ וליווי הקמת מרכז הענן למצוינות (ה-CCoE – Cloud Center of Excellence) לממשלה ולהפעלתו. במסגרת החלק השלישי בפרויקט ייבחרו עשרות ספקים מקומיים שיסייעו בהגירת מערכות הממשלה לענן ובפיתוח מערכות בסביבת הענן. תהליך זה פתוח למבחר רחב של ספקים, לרבות קטנים ובינוניים, ויאפשר להם להשתתף בו ולהיות חלק מתהליכי העבודה. רובד זה יביא עשרות ספקים ישראליים לבצע פיתוח בקוד פתוח ולטפל במגוון תחומים הנדרשים למעבר לענן, דוגמת משילות נתונים, ארכיטקטורהף, אינטגרציה, מודרניזציה והגירה. בחלק הרביעי של הפרויקט ייבחרו ספקי ומוצרי ניטור ואופטימיזציה לפעילות הממשלה בענן על בסיס תוצרי החלק השני, ויפורסם מכרז בהתאם. אם לא ננטר ונמטב לאורך כל הדרך, נהיה בבעיה, ויתרונות הענן יהפכו לחסרונות".

"יתרון מרכזי נוסף", ציין פרץ, "הוא שיש בנימבוס סביבה בעל שני עננים ציבוריים. כך, לקוחות הממשלה יכולים לעבור בין העננים ולממש חופש בחירה".