"על הממשלה להגדיל את הסיוע לתעשיית החדשנות"

"על הממשלה החדשה להגדיל את הסיוע לתעשיית החדשנות בתחומים שבהם יש כשלי שוק, ולתת להם את הכלים המתאימים", כך אמרה היום (ג') קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ומדעי החיים – IATI. בראיון לאנשים ומחשבים התייחסה רובנישטין לדו"ח השנתי על תעשיית מדעי החיים שהאיגוד פרסם היום, שבו צוין ש-2020 הייתה שנת שיא בהשקעות בחברות הישראליות בתחום. על פי הדו"ח, הושקעו בשנת הקורונה 2.5 מיליארד דולר ביותר מ-1,000 חברות – זינוק של 55% לעומת 2019.

לדבריה, "אינטגרציה נכונה בין גופי הממשלה השונים הפועלים בתחום החדשנות תאפשר חלוקה אופטימלית של המשאבים שקיימים בה ומופנים לתחום, ותהווה קרקע פורייה ליצירת פתרונות משותפים ולהעלאת הפריון". כמו כן, היא קראה לממשלה "להסיק מסקנות ממשבר הקורונה, ולפתח כושר פיתוח וייצור עצמאי של תרופות וחיסונים. הידע קיים בישראל, אך המסגרת הרגולטורית חסרה".

הוכחה נוספת ליתרונות של ישראל כמעצמה טכנולוגית

לדברי רובינשטין, הגידול המשמעותי שחוו אשתקד החברות בתחום מדעי החיים מוכיח שוב את יתרונותיה היחסיים של ישראל כמעצמה טכנולוגית עולמית – דבר שהועצם בזמן משבר הקורונה. "החדשנות הטכנולוגית שלנו הוכיחה את נחיצותה למדינה. בשנת הקורונה פיתחנו במהירות אמצעי זהירות בריאותיים, פתרונות טכנולוגיים לניהול שגרת חיים בזמן משבר וכלי רפואה מרחוק", ציינה.

"הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחדשנות במדעי החיים הוא אדיר, ועשוי לעלות עשרות מונים ולהביא לעוד פירות כלכליים, נוסף על אלה המופקים ממנו כבר כיום", אמרה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: רד תקשורת

הבוקר נערך טקס שבו הושק הדו"ח. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר במהלכו ש-"משבר הקורונה חידד את פוטנציאל הצמיחה האדיר שנמצא בתעשיית הביו-מד, ואין ספק שזו תעשיה חיונית, שתביא לגיוון בהיי-טק".

נתונים נוספים

הדו"ח כולל כמה נתונים מעניינים נוספים, שמראים בין היתר על המשך גידול בשיעור ההשקעות בחברות בשלבים מתקדמים. מגמה זו הולכת יד ביד עם המשך מגמת הגידול בעסקאות בהיקף העולה על 20 מיליון דולר: הנתון הגיע ל-1.7 מיליארד דולר, כולל עסקת PIPE בסכום של מעל חצי מיליארד. המגמה שראינו בשנים האחרונות של גידול בשיעור ההשקעות שהגיעו ממשקיעים ישראליים נמשכה ב-2020, ואלה היוו יותר מ-50% מסך ההשקעות – כ-1.3 מיליארד דולר מתוך, כאמור, 2.5 מיליארד. עם זאת, ברבעון הראשון של 2021 חלה ירידה דרמטית בנתון זה לפחות מרבע מההשקעות – 24% בלבד.

נתון נוסף מראה שחלקן של קרנות הון-סיכון ישראליות בהשקעות בחברות מדעי החיים מקומיות עמד אשתקד על כ-200 מיליון דולר, המהווים 8% מסך ההשקעות בהן. זהו שיעור נמוך מזה שהיה ב-2019, אך דומה לשנים שלפניה.

כמו כן, במהלך העשור האחרון גייסו חברות מדעי החיים מישראל יותר מ-4.7 מיליארד דולר בנאסד"ק. כמעט 80% מהסכום גויס בשני פרקי זמן – בין השנים 2014 ו-2015 ובין תחילת 2018 לסוף הרבעון השלישי של 2020, עם מעל 1.7 מיליארד דולר בכל אחת מהתקופות.

מגזרי נישה והשפעות הקורונה

אף שניתן לחלק את ענף מדעי החיים בדרך כלל לארבעה תתי מגזרים, הדו"ח דן בכמה מגזרי נישה – חלקם בפעם הראשונה וחלקם כמעקב אחרי מגזרים שזוהו ב-2019. אשפוז ביתי ורפואה מרחוק, שקיבלו דחיפה עם פרוץ מגפת הקורונה, גירוי מוחי, חלבון אלטרנטיבי וקנאביס רפואי הם רק כמה דוגמאות למגזרים אלה, שעל פי האיגוד, יחד עם הבריאות הדיגיטלית, הם מנוע הצמיחה של תעשיית מדעי החיים בישראל. ב-IATI אומרים שהם מפנים את הזרקור לתחומים אלה מכיוון שהם מובילים בחדשנות וברב תחומיות הנדרשת בהם, והם מייצגים את יכולותיה ואת חוזקה של תעשיית מדעי החיים בישראל.

הדו"ח דן גם בהשפעת מגפת הקורונה על מערכת הבריאות הישראלית ותעשיית מדעי החיים. מהאתגרים והצרכים המיידיים שעלו מפרוץ המגפה, דרך תגובת מערכת הבריאות והתעשייה ועד לחשיבה כיצד עשוי להיראות העתיד, שבו הקורונה היא חלק מהשגרה היומיומית. במסמך מצוין כי מערכת הבריאות ותעשיית מדעי החיים משתפות פעולה במטרה למצוא פתרונות, כולל שיתוף פעולה שלהן עם שחקנים מענפים אחרים.