"הסייבר – סיכון מתפתח, מוביל ומרכזי בעולם הפיננסי"

"איומי הסייבר הם סיכון מתפתח, מוביל ומרכזי בין שלל סיכוני המערכת הפיננסית. אנחנו עומדים להציג ציפייה ליישור קו בתחום הסייבר, עם סטנדרט מסוים. אנחנו מצפים שארגונים פיננסיים יתגברו את עולמות מניעת הסיכונים בכלל ואיומי הסייבר בפרט, ושחברות ביטוח יהפכו להיות חזקות יותר בעולם ביטוח הסייבר, ותספקנה שירותי מניעה וניהול סיכונים למשק בכללותו. זה שאפתני – אבל נעמוד בכך, ובזמן קצר, ולא בשנים. כבר השנה יחלו דברים מסוימים בשטח ובשנים 2022-2023 נראה התעוררות רבה של זה", כך אמר ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

ד"ר ברקת דיבר במפגש וירטואלי של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד'). המפגש דן באתגרי ה-IT במגזר הפיננסי והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי הממונה על שוק ההון, "המשמעות של הדור הבא בעולם הפיננסי היא כניסה חזקה לעולמות הדיגיטליים – פינטק ואינשורטק. אנחנו, ברשות, נמצאים בפוזיציה מיוחדת, ש-'עוטפת' את הצד המפוקח של ארנקים דיגיטליים ואת שירותי התשלום – ומהצד השני אנחנו אחראים על השקעות אדירות של גופים מוסדיים". לדבריו, "ישראל התברכה בטכנולוגיות נהדרות לתחום הפינטק, לצד העובדים בתחום, שהם אוכלוסייה מתוחכמת בעולמות אלה, בעלי הכשרה פיננסית ברמה בינלאומית".

"רצינו להעביר תקנות להשקעות בפינטק – אבל לא יכולנו בגלל הבחירות"

"אנחנו מזהים את תחום הפינטק כאחד המקומות שהם החוסכים יכולים להשקיע – וליהנות", אמר ד"ר ברקת. "ההשקעה הזו תוביל את תעשיית הפינטק הישראלית לחזית העולמית. נעשה זאת על ידי העברת תקנות – עם שר האוצר – להגדלת ההשקעה בפינטק של גופים מוסדיים, עד רמה של 50 מיליארד שקלים. משיחות שאני עורך עם יזמים וחברות סטארט-אפ בתחום, אני מעריך שהשקעה שכזו תסייע להן להפוך מחברות טכנולוגיות לחברות עסקיות מלאות. נדרש לתמוך בפעילויות אלה במשק הישראלי, בדיוק כמו שהמדינה משקיעה סכומי כסף גדולים בתשתיות – וכך נעשה. רצינו לעשות את המהלך כבר קודם, אבל לא יכולנו לעשות אותו בגלל הבחירות".

ד"ר ברקת הוסיף ש-"אנחנו תומכים בחדשנות וקבענו לנו כמטרה לקדם אותה בחוק. נמנף את הוראת החוק באופן משמעותי. כבר כיום אנחנו דוחפים מיזמים חדשניים שונים. יש להביא לאיזון בין המערכת הבנקאית למערכת המוסדית בהיבט ההשקעות שלהן בתחום. יהיה שינוי, ונראה יותר השקעות בעולמות הפינטק והאינשורטק. השקעות אלה יובילו לשיפור השירות, לתמחור מדויק יותר של מוצרים ולהגברת התחרות. זה יקרה עם התבססות של מוצרים ושירותים על מחשוב ענן והממשקים אליו וממנו, ביג דטה, ניתוח מעמיק ובינה מלאכותית. כך נבנה תהליכים חכמים יותר. זה יעזור לצמיחת גופים עסקיים וישפר את השירות ללקוחות. זה גם יוסיף עוד שחקנים בתחום".

"אנחנו הולכים לעולמות החדשים – ומחפשים שותפים טכנולוגיים"

"המערכות שאנחנו אחראים עליהן יעברו לדיגיטל – לטובת הציבור", ציין. "בעולם הדיגיטל נסביר כל מיני דברים, כגון פוליסות. כמו כן, מערכת הפנסיה תעבור מהפכה משמעותית: נעבור ל-APIs פתוחים בתחום החיסכון ארוך הטווח, וכך נגיע למצב של בנקאות פתוחה. אנחנו רוצים להקים לשכות שירות תפעוליות לפנסיה. אנחנו מחפשים APIs פתוחים לעולמות אלה לטובת, למשל, השוואות בין פנסיות. לא חסרה עבודה בעולמות הפינטק והאינשורטק. הכיוון ברור: רשות שוק ההון הולכת לעולמות האלה ומחפשת שותפים טכנולוגיים לכך".

עוד אמר ד"ר ברקת כי "אנחנו עובדים באופן הדוק עם בנק ישראל, על מנת להפיץ את בשורת המהפכה הפיננסית. חלק מהדברים שיש במסלקה מקדימים את זמנם. המסלקה הייתה סוד של Open API ראשון – מול הגופים המוסדיים עצמם. ניתן להמשיך את המהלך ולהביא את זה למקומות יותר משמעותיים".

הוא הבטיח ש-"נרחיב את השקעות הגופים המוסדיים בחברות פינטק ואינשורטק – הן יכולות לפתח שותפויות עם חברות סטארט-אפ, להרחיב את מעגל השירותים ללקוחות ולשפר אותם. ללקוחות זה יפחית עלויות ויגדיל את התחרות עם היצע רחב יותר של מוצרים".

לסיכום אמר ד"ר ברקת כי "אני צופה שתקציבי ה-IT של חברות הביטוח ושל הגופים המוסדיים יגדלו בתקופה הקרובה – אם בשל איומים טכנולוגיים ואם בגלל הזדמנויות עסקיות".