למה הממשלה מונעת האצלת סמכויות טכנולוגיות לשיפור התחבורה בתל אביב?

"אנחנו דורשים כבר זמן רב לתת לנו סמכויות טכנולוגיות, כדי לאפשר לנו לטפל בבעיות התחבורה בעיר ביעילות רבה יותר, ולא להיות כפופים לתקנות ולאישורים", כך אמרה מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה בהנהלת העירייה, בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריה, מי שמונעת את זה היא הממשלה, שלא מפנימה את החשיבות של השקעות בתחבורה יעילה בתל אביב.

להבי תהיה אחד מדוברות המפתח בכנס השנתי Smart Cities של אנשים ומחשבים. היא אמרה בראיון כי "המהפכה הטכנולוגית היא הבסיס להטמעת פתרונות שמנהלים את התחבורה בערים. בעזרתם אנחנו יכולים לבצע אכיפה טובה יותר על נתיבי תחבורה ציבורית, להטמיע פתרונות תחבורה כמו אוטובוסים אוטונומיים שמותאמים לסביבה ולבצע שורה של פעולות שכיום אינן בסמכותנו".

לדבריה, בשנים האחרונות נערכו לא מעט דיונים בכנסת בנושא וגובשו הצעות חוק, אבל בהעדר ממשלה קבועה – הכול תלוי במשרד התחבורה, וזה מעכב פרויקטים לא מעטים. כדוגמה נותנת להבי פיילוט של עיריית תל אביב-יפו עם מרכז בר אילן לערים חכמות, שנועד לאפשר הפעלת אוטובוסים אוטונומיים לכמה שכונות בדרום העיר – שם המבנה הטופוגרפי בעייתי, והאוכלוסייה בהן תלויה בתחבורה ציבורית. "אבל בהעדר אישור ממשרד התחבורה, הפרויקט תקוע", אמרה.

המהפכות האורבנית, התשתיתית והטכנולוגית

להבי ציינה שיישום פתרונות התחבורה מתבסס על שלושה מרכיבים קשורים: מהפכה אורבנית, עם התרחבותה של תל אביב, בעיקר באמצעות עשרות מגדלים, אזורי תעסוקה ל-300 אלף אנשים ועוד; מהפכת התשתיות "הגדולה ביותר וחסרת תקדים בתולדות המדינה", ובכלל זה קווי הרכבת הקלה; והמהפכה הטכנולוגית, ש-"אמורה לאפשר ולספק את כל הפתרונות שאנחנו מתכננים, בין היתר ניהול חכם של אמצעי התחבורה וחיבור בין הרכבת לאוטובוסים".

להבי ציינה שיישום הפתרונות הוא פרי של שיתופי פעולה של עיריית תל אביב-יפו עם גורמים שונים. בין היתר, העירייה מקיימת האקתונים עם סטארט-אפים והאבים, כמו סיטי זון וליבינג לאב (Living Lab), שבהם מחפשים פתרונות מבוססי בינה מלאכותית, שמאפשרים הבנה טובה יותר של הנתונים. עוד היא מספרת על פיילוט שנערך בימים אלה עם חברה ישראלית שפיתחה פתרון שבו, באמצעות חיישנים חכמים, מערכת הרמזורים יודעת לזהות תנועות של הולכי רגל, ולתת זמן ארוך יותר לחציית הכביש במקרים כגון אלה שבהם עומד.ת ברמזור אימא עם עגלת תינוק או אדם שמתנייד באמצעות כיסא גלגלים. לחלופין, היא תשפר את זרימת התנועה במקומות ובשעות שבהם אין כמעט תנועת הולכי רגל, באמצעות רמזורים ארוכים יותר למכוניות.

תחבורה פרטית וציבורית (האופניים הם של תל אופן) בטיילת בתל אביב. צילום אילוסטרציה: BigStock

העדפה לתחבורה הציבורית

עוד אמרה להבי כי "אנחנו נותנים עדיפות לתחבורה הציבורית, לאופניים ולהולכי הרגל, כגון אמצעי התחבורה החדשים, שיפור בקווים, הקטנת שטחים לכלי רכב פרטיים, והרחבה וסלילה של מסלולי הליכה ואופניים. היא ציינה בגאווה כי במקומות רבים בתל אביב-יפו שבהם נסללו נתיבי תחבורה ציבורית מורגשת הקלה בעומסים. "רק כדי לסבר את האוזן, בעיר יש 80 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית – יותר מכל עיר אחרת בישראל. עד 2025 צפויים להיסלל כ-80 ק"מ נוספים של נת"צים".

את ההצלחה היא זוקפת ליכולת האכיפה הטובה, המבוססת בעיקר על מצלמות, ועל מערכות שיודעות לנטר את המידע שמגיע מהן ומאפשרות לנהל טוב יותר את מערך התחבורה. "תל אביב היא העיר היחידה שיש לה אגף תחבורה ציבורית", ציינה. "אנחנו מעורבים בתכנוני הקווים, תוך שיתוף התושבים. אבל אנחנו לא יכולים להוסיף תשומות ובהעדר אוטובוסים, חברות האוטובוסים לא יכולות ליישם את התוכניות שלנו".

לסיום אמרה להבי כי "בטווח הרחוק, אנחנו הולכים לכיוון של התניידות כשירות מבוססת טכנולוגיה. ניכנס למשהו דמוי מעלית שייקח אותנו ליעד בדרכים שלא מוכרות כיום. אני לא רואה פתרון אחר".