לאן מועדות פניה של מערכת הבריאות בישראל לאחר משבר הקורונה?

"כיום, בעקבות הקורונה, משרד הבריאות שוב נמצא במצב בו הוא צריך לחשב מסלול מחדש. אנחנו צריכים להתייחס לאתגרי המערכת שעומדים בפנינו, וזאת בעולם של שמיכה קצרה שגורמת לכך שאנחנו תמיד נמצאים בחוסר וזה אומר שאנחנו צריכים להשתמש בדטה כדי להתגבר על המחסור הזה", כך קבעה מנמ"רית משרד הבריאות, רונה קייזר, כשדיברה היום (ד') בכנס הבריאות הדיגיטלית 2021 של אנשים ומחשבים, שנווט בידי העורך הראשי, יהודה קונפורטס, תחת הכותרת "ה-IT בבריאות הדיגיטלית, אחרי הקורונה".

קייזר התייחסה בהרצאה שלה לשינויים שצריך משרד הבריאות לקחת על עצמו בעידן הנורמלי החדש, תוך הסקת מסקנות מהתהליכים שהתרחשו לפעמים כאילו קצת מעצמם, ותוך הבנה שצריך לנצל את מה שכבר קרה כדי להמשיך להאיץ קדימה.

"אנחנו רואים כמובן הקצנה של תהליכים ואנחנו עוברים שינויים שהם ארוכי טווח והם צריכים להיות אלו שגורמים למשרד הבריאות להגדיר את המקום שלו באקו סיסטם המתהווה. בעצם מדובר בכל דבר ועניין על בנייה של ערוצים חדשים שעד עתה לא נחשבו ערוצי בריאות, ואני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא שזה הזמן לאמץ תפקיד נוסף כמאפשר – ואני לא מדברת על שימוש בטכנולוגיות ועל תקציבים שאין", היא אמרה.

לטענתה, המערכת צריכה להתמקד בחמש מטרות, או כותרות: היא צריכה להיות יותר הוליסטית, להתמקד במניעה, לדאוג שמהטופל יהיה במרכז, שיתופי פעולה בין כל הגופים הבריאותיים ובניית יכולת להגיב בגמישות והתאמה.

"זו צריכה להיות מערכת שמסתכלת על המכלול, שעוזרת למטופל לקדם את איכות החיים שלו, לבחון כל הזמן איך נראית הבריאות שלו לאורך חייו, ולהתאים את המגע בהתאם. כבר אמרנו ונאמר שוב שצריך להתמקד יותר במניעה מאשר בטיפול, להיות ממוקד יותר בצרכן, ועדיף כמובן לכולם, כולל למטופל, שזה יקרה כך, ואפילו אם מסתכלים רק על ההיבט של העלות – וזה לא רק העלות של הטיפול. אנחנו צריכים להוביל את כולם לאמץ אורח חיים בריא, ואנחנו צריכים לבחון את עצמנו איך אנחנו יכולים לעזור לזה לקרות. וכן, זה חלק מהאמירה שהמטופל במרכז. וזה אולי כבר הפך לסלוגן, אבל זה נכון, ואחד ההיבטים הוא לעזור למטופלים לקחת חלק פעיל יותר בטיפול שייבחרו", טענה קייזר.

"רוצים תהליך הוליסטי בלי להטריד יותר מדי את המטופל"

ההיבטים האחרים שהזכירה הם אלו שיובילו, כך היא מעריכה, את משרד הבריאות לתפקיד של מאפשר. "אנחנו רוצים לראות יותר שיתופי פעולה, בתחומים מתקדמים יותר, ובין כל השחקנים בתחום הבריאות. איך עושים את זה בשגרה? איך לוקחים את המודלים שבנינו בחירום גם לטובת מה שאפשר להגדיר כשגרה, גם אם היא שונה ממה שהכרנו עד לא מזמן? ויש עוד נקודה קריטית לא פחות, וזה שנהיה צריכים להיות בעלי יכולת התאמה, שנהיה גמישים יותר לקבל החלטה ולשנות אותה מול מציאות, שנדע לשנע משאבים באופן דינמי, כך נהיה יותר יעילים כמערכת בריאות אחת הוליסטית יותר כמאפשרים", אמרה כששיקפה את החזון שלה.

הדרך לשם עוברת דרך שדרוג מספר תחומים, היא אמרה. "קודם כל זה אומר תשתיות ארגוניות, ובעיקר תשתיות ענן וככל שנהיה יותר מהירים באימות טכנולוגיות אלו כך נוכל לסייע יותר למערכות הבריאות. זה לא סוד שהמערכת כולה התקדמה מאוד בתחום הזה, אבל צריך לבחון איך הופכים את זה לשיטה גם במצב של שגרה. לא פחות שחובה היא היכולת לאסוף יותר מידע ואיך מנגישים את המידע כדי שיתמוך בהחלטות. אנחנו רוצים תהליך הוליסטי בלי להטריד יותר מדי את המטופל, וזה משנה משחק. והדרך להפוך את זה להוליסטי עוברת בהכרח בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה האחרים, ודרך מערכת בריאות פתוחה שמטיבה עם הלקוח", היא סיפרה.

ולסיום אמרה קייזר כי "אנחנו גם מזה זמן רב למדי מפלרטטים עם ההיבט של בריאות פתוחה, איך מפתחים יכולות שיאפשרו ריבוי של פתרונות מצד שלישי. כפי שאני רואה, זה למעשה התפקיד של המשרד כמאפשר".