"אנחנו צריכים לבנות את ה-8200 של החברה הערבית – כמודל חיקוי לצעירים"

"אנחנו צריכים לבנות את ה-8200 של החברה הערבית, כמודל מודל לחיקוי לצעירים שלנו, שיגביר את השילוב שלהם בתעשייה ויעודד אותם ללכת ללמוד את המקצועות המדעיים", כך אמר ד"ר מוחמד זחאלקה, העומד בראש הוועדה לחברה הערבית בהתאחדות התעשיינים. זחאלקה השתתף אתמול (ב') בכנס בכירי התעשייה שנערך בבית הנשיא, לרגל פתיחת חגיגות המאה להתאחדות.

בראיון לאנשים ומחשבים הוא תיאר את האתגרים שעומדים בפני התעשיינים מהמגזר הערבי, מה צריך לעשות כדי להגביר את שוויון ההזדמנויות שניתן להם, וכיצד הדבר יחזק את הדו-קיום בין יהודים וערבים, שמתקיים במגזר התעשייה מזה שנים.

ספר קצת על עצמך ועל פעילותך כתעשיין
"אני משמש כמנכ"ל חברת אלפא גייט, הפועלת באזור הגלבוע. חברה משפחתית, אנחנו דור שני, המנוהלת על ידי שלושה אחים, כולם רופאים, שמייצרת ומשווקת שתלים דנטליים ל-52 מדינות בעולם. אנחנו מעסיקים 46 עובדים, יהודים וערבים במספר שווה. שיתוף הפעולה הוא מלא, יחסים מצוינים".

מה הם האתגרים של הוועדה שאתה עומד בראשה?
"יש במגזר הערבי למעלה מ-70 מפעלי תעשייה החברים בהתאחדות. הנושא העיקרי אותו אנו רוצים לשנות, הוא לדרוש הקלות כדי שחברות במגזר הערבי יוכלו להתמודד בצורה שווה במכרזי ממשלה. כיום זה כמעט בלתי אפשרי. אותו הדבר, לגבי מענקים שהממשלה נותנת בתחומים שונים. לנו קשה פי חמישה לקבל מענקים, ומדובר בהרבה כסף, מאחר שהממשלה היא שחקן דומיננטית בכל מה שקשור למכרזים ומענקים".

מה הסיבה לכך?
"בעיקר חוסר מודעות. זה לא רק הממשלה. קשה מאוד לגייס משקיעים למיזמים במגזר הערבי, יש חשש לא מוצדק להשקיע בסטארט-אפים של יזמים ערבים, וצריך לשנות את זה. יש גם בעיה בקשר בין מנהלי החברות הערביות. עם כניסתי לתפקיד לפני חמישה חודשים, ערכתי כנס למנהלי החברות במגזר שחברים בהתאחדות. הגיעו למעלה מ-300 איש, ורבים מה לא הכירו אחד את השני".

כיצד לדעתך השפיעו האירועים האחרונים בערים המעורבות, על היחסים בין יהודים וערבים?
"בכל מצב של כאוס יש גורמים שונים שמנצלים את זה כדי להקצין את המצב, משני הצדדים. מה שקרה לא משקף בכלל את המציאות בתעשייה בישראל, ביחסים בין יהודים וערבים. הפסיפס העיקרי של המדינה אינו משתקף בתקשורת.
בזמן האירועים העובדים שלי, יהודים וערבים, דאגו אחד לשני, יותר מאשר דאגו לעצמם. הם מכירים אחד את השני, נפגשים כל יום והם יודעים בדיוק מי הם. הצד הגזעני לא קיים בתעשייה. התעשייה היא הגשר שמחבר בין כל חלקי החברה הישראלית. אני למשל מתנגד למילה דו-קיום. אני לא רוצה דו-קיום. אני רוצה חברה אחת, שבה כולם שווים, כולם בעלי אותן זכויות. דו-קיום מנציח את המציאות של שתי חברות שונות, וזה לא צריך להיות כך".

בנאום שלך בכנס אצל הנשיא דיברת על 'נאום השבטים' ועל 'השבט החמישי', למה התכוונת?
"במלאת שנה לכהונתו, נאם הנשיא ראובן ריבלין את 'נאום השבטים', ובו תיאר את מדינת ישראל כחברה המחולקת לארבעה 'שבטים' – ערבים, דתיים, חרדים וחילוניים. אבל לדעתי, היום, צריך לדבר על השבט החמישי – השבט של התעשייה, השבט המאוחד של החברה הישראלית. שבט שכולל בתוכו נציגים מכלל השבטים שקודמים לו: שבט שמובילה התאחדות התעשיינים. זהו קיבוץ גלויות, כור היתוך כלכלי וחברתי המורכב מכולנו, כי אנחנו חלק מאותו שבט, אשר המאחד אותו רב על המפריד, והמשותף בו לכולנו הינם הרצון והחזון להוביל את ישראל ולייצגה בגאון בעולם".

למרות המאמצים הרבים, עדיין אחוז הערבים בהיי-טק קטן. מדוע לדעתך?
"בכל חברה יש role model, כאלו שהם ראויים לחיקוי. אלו שעובדים בהיי-טק מהווים מודל לחיקוי ביישובים ובכפרים שלהם. הצעירים רואים שהם מצליחים, ומבינים שהם צריכים לחקות אותם כדי להיות חלק מהחברה בכפר. זה מתחיל לחלחל. יש גידול במספר הסטודנטים הערבים שלומדים מדעים, חברים שלהם שמסיימים ומתקבלים לעבוד מהווים מודל לחיקוי, ורק כך זה יגדל לדעתי".