סתימת פיות? ווטסאפ חסמה את החשבון של פעיל הימין בנצי גופשטיין

אנשי עוצמה יהודית מאיימים בתביעה נגד פייסבוק, בעלי ווטסאפ, בטענה שהחברה חסמה חשבונות של 30 מאנשיה, ובראשם גופשטיין, ובכך סתמה פיות ● ווטסאפ: אנחנו לא מגיבים לגבי חשבונות פרטיים וחוסמים חשבונות שמפרים את התקנות שלנו או את החוק

יו"ר להב"ה, בנצי גופשטיין. צילום פרטי, מתוך ויקיפדיה

ווטסאפ חסמה באחרונה חשבונות של 30 פעילי ימין, בהם של בנצי גופשטיין, לשעבר איש כך וכיום ראש ארגון להב"ה, שלוחם בהתבוללות ונאשם לא אחת בגזענות, בהסתה ובאלימות נגד ערבים, ושל איילה בן גביר, רעייתו של ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית). לדברי הפעילים, מדובר בחסימה לצמיתות, והם לא קיבלו הסבר מדוע היא בוצעה. בתנועה מכנים את החסימה, באמצעות עו"ד איריס אדרי, "אקט אלים וכוחני".

ח"כ בן גביר הודיע אתמול (ב') כי הפעילים מתכוונים לתבוע את פייסבוק, שווטסאפ נמצאת בבעלותה, בטענה לסתימת פיות. זאת, לאחר שהוא פנה לפייסבוק בבקשה לברר מדוע בוצעה החסימה, אולם לא קיבל כל תשובה. כך או כך, לדבריו, כלל הנחסמים הם אנשי עוצמה יהודית, שהינה מפלגה בכנסת ומהווה חלק מרשימת הציונות הדתית. הוא טען כי מדובר בהתנכלות על רקע פוליטי נגדו ובניסיון להשתיק אותו באופן אישי. ח"כ בן גביר קרא למשרד התקשורת "להגיב בצורה שאינה משתמעת לשני פנים – ובאופן מידי. היום זה אני, מחר זה יכול להיות כל ח"כ אחר שדעותיו אינן לרוחם של אותם גורמים ברשת, או גורמים חיצוניים שהשפיעו עליה".

החסימה באה לאחר שלפני כמה שבועות טענו אנשי ימין כגון הצל, העיתונאי שי גולדן וח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) כי החשיפה לתכנים שהם מפרסמים בחשבונות הפייסבוק שלהם צומצמה דרמטית, והביעו חשד כי הסיבה לכך פוליטית. בפייסבוק הכחישו אז את הטענות ואמרו כי הצמצום בחשיפה הוא תוצאה של תקלה עולמית – שתוקנה. בין אם בחברה נבהלו מהמקרה או שאכן מדובר בתקלה שתוקנה, כעבור כמה ימים חזרה החשיפה של החשבונות של אותם אנשי ימין לנתונים שלפני הפרשה.

ח"כ בן גביר: "החסימה פגעה בעבודה של רעייתי"

ווטסאפ היא אפליקציית המסרים המיידיים הכי פופולרית בעולם, ובכלל זה בישראל, וחסימת חשבונות בה עלולה להזיק בצורה משמעותית לפעילויות של ארגונים ואנשים שונים. כך, ח"כ בן גביר טען כי החסימה פגעה בעבודה של רעייתו כמורה, שמתקשרת עם גורמים שונים בעבודתה דרך ווטסאפ.

עם זאת, ייתכן שהסיבה לכך היא האירועים האלימים וההתנגשויות בין יהודים לערבים שקרו ברחובות המדינה במהלך מבצע שומר החומות. כאמור, ארגון להב"ה הואשם לא אחת בגזענות, בהסתה ובאלימות כלפי ערבים, ויכול להיות שבווטסאפ ניסו לסייע באמצעות כך בהרגעת הרוחות. החברה חסמה מאז פתיחת המבצע חשבונות שנחשדו בהסתה ובאלימות, בעקבות פניות של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. בין אם זו הסיבה גם כאן או לא, במקרה זה, כמו במקרים אחרים, החסימה בוצעה ללא כל התרעה או אפשרות לנחסמים להתגונן.

בווטסאפ לא התייחסו לחסימות הספציפיות ולסיבה מדוע הן בוצעו ומסרו כי "אנחנו לא מגיבים על חשבונות של אנשים פרטיים". ככלל, הם אמרו כי "אנחנו חוסמים גישה לחשבונות שלא עומדים במדיניות של האפליקציה למניעת פגיעה, או בהוראות החוק".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מצפין ממוצפן פטור

    איך יכול להיות שוואטסאפ רואים את התכנים בפועל שעוברים? הרי זה הצפנה מקצה - לקצה, על זה נאמר המצפין ממוצפן פטור

  2. אלי ויסברט

    לאור לשון חוק העונשין תשל"ז-1977 לא מצליח להבין למה פורסמה הכתבה הזאת, פייסבוק פעלה נכון בהתאם לקריטריונים שלה של כיבוד החוק במדינה: איסור פרסום הסתה לגזענות (תיקון מס' 20) תשמ"ו-1986 144ב. (א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו - מאסר חמש שנים. (ב) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא. הסתה לאלימות (תיקון מס' 66) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 123) תשע"ו-2016 144ד2. (א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים. (תיקון מס' 123) תשע"ו-2016 (ב) בסעיף זה, "מעשה אלימות" – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה. עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור – נסיבה מחמירה (תיקון מס' 82) תשס"ה-2004 144ו. (א) העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה בסימן א'1 או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר. (ב) בסעיף זה, "עבירה" – עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים בסימנים ט' וי"א בפרק זה, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה בפרט ט' סימן ד', הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה.

אירועים קרובים