מלחמת העננים: מי תשרוד – ומי תגרוף את כל הקופה?

אורקל העולמית מבצעת בימים אלה שינויים ארגוניים בהנהלות הסניפים שלה, ביניהם בזה הישראלי. השינויים מבטאים את הכוונה של החברה למצב את עצמה כשחקן משמעותי במגרש ספקיות הענן, לצידן של מתחרותיה – מיקרוסופט, AWS, גוגל וסיילפורס. כפי שפרסמנו כאן, באנשים ומחשבים, השינוי בא לידי ביטוי במסגרת פיצול סמכויות המנהלים, כאשר בישראל, ערן פייגנבאום יהיה אחראי על היחידה העסקית של הענן – התחום הצומח ביותר כיום באורקל, ויהיה ממלא מקום המנכ"ל, עד שיימצא מנכ"ל חדש, ועוזי נבון, שניהל את הסניף בשמונה השנים האחרונות ושאותו פייגנבאום מחליף, יהיה מנהל תחום הרישיונות.

פייגנבאום – ואחריו המנכ"ל הקבוע – יימדדו בין היתר על קידום הענן של אורקל בישראל. זה לא מקרי: פייגנבאום יקדיש חלק גדול מזמנו לטיפול בהשלכות מכרז הענן הציבורי-ממשלתי נימבוס, ובקידום ותפעול הענן הציבורי המקומי שאורקל מקימה בימים אלה בחוות השרתים של בינת בהר חוצבים בירושלים.

אורקל ניגשה למכרז נימבוס כדי להציב את עצמה בתודעה של ארגונים כשחקן משמעותי בענן בישראל, וגם כדי שתהיה לה דריסת רגל משמעותית בפעילות התקשוב והאחסון במשרדי הממשלה. לאורקל יש חשבון פתוח רב שנים מול המתחרות מיקרוסופט ו-AWS בכל הנוגע לענן הממשלתי בישראל. בעבר, ראשי החברה בארץ ניסו לנהל מאבקים שונים סביב ההתקשרות של משרדי ממשלה עם גורם אחד מרכזי – ללא הצלחה. אין זה אומר שלאורקל אין פרויקטים ושהיא לא מיישמת פתרונות במשרדי ממשלה, אבל הקרב הוא על התודעה, על המיצוב. היעד הזה לא הושג, לאור תוצאות המכרז: אורקל לא זכתה בו (וגם לא מיקרוסופט. AWS וגוגל הן הזוכות). הן אורקל והן מיקרוסופט פנו לערכאות משפטיות. ההיסטוריה של מכרזי ממשלה בסדר גודל כמו נימבוס מלמדת שעתירות לבתי משפט לא משנות את התוצאות, אבל תוקעות אותו לזמן רב מדי.

כמה זה יעלה לנו?

בכל מקרה, הן החברות הזוכות במכרז והן אלה המפסידות מתכוונות להקים, או כבר מקימות, אזור ענן מקומי בישראל. קהלי היעד שלהן הם גופים שיש להם מניעה רגולטורית או פנים ארגונית לעבור לעבודה מלאה בענן שאינו בישראל, וכאלה שאין להם מניעה כזאת, אבל מעדיפים לעבור לענן שחוות השרתים שלו ממוקמת בארץ.

בסופו של דבר, בערך ב-2025 – על פי הערכות אופטימיות מאוד – יהיו בישראל ארבעה מרכזי נתונים של חברות רב לאומיות, ייעודיים לשוק הישראלי. הן יפתחו במלחמת מחירים, שעלולה לשחוק את הרווחים שלהן. השאלה היא עד כמה החברות הללו תהיינה מוכנות להוריד במחירים כדי לזכות בתחרות על לקוחות משמעותיים. אלא שיש שאלה יותר מרכזית: כיצד זה ישפיע על שחקניות הדטה הסנטר הישראליות, שיש ביניהן כמה גדולות ומשמעותיות. כבר בעת כתיבת המכרז הממשלתי הועלה החשש שכניסתן של חברות ענק בינלאומיות למגרש הדטה סנטרים הישראלי עלולה לפגוע קשות בשוק הקיים ואף להרוס אותו. המשמעות היא צמצום התחרות ועליית מחירים ללקוחות. זאת, כאשר אנחנו נמצאים בתקופה שבה יש התעוררות מצד ארגונים רבים שמחפשים פתרונות ענן – דבר שלא עשו לפני הקורונה. ענקיות כמו אורקל יכולות להרשות לעצמן הורדת מחירים משמעותית למשך תקופה מסוימת, בעוד שלא בטוח שהחברות הישראליות יכולות לעשות זאת. וגם אם כן, כל השוק יתייצב על רמת מחירים נמוכה יותר, שלא בטוח שתתאים לחברות המקומיות.

מגמה עולמית

המגמה של הגידול בהשקעות האסטרטגיות בענן לא ייחודית לשוק הישראלי. ב-2020, כל אחת משחקניות הענן הגדולות הרוויחה הרבה מאוד כסף משירותים אלה – על רקע משבר הקורונה והמעבר לעבודה מהבית. לדוגמה, גוגל הרוויחה במהלך השנה מ-Google Cloud סכום של 3.83 מיליארד דולר, AWS של אמזון רשמה הכנסות של 12.74 מיליארד, Azure של מיקרוסופט – 7.2 מיליארד, והענן של עליבאבא – 2.47 מיליארד.

גרטנר מעריכה שארגונים השקיעו בשנה שעברה 257 מיליארד דולר בשירותי ענן ציבוריים. זו אמנם השקעה קטנה ביחס לכלל שירותי ה-IT שארגונים הוציאו עליהם בשנה שעברה – 3.6 טריליון דולר, גם כאן לפי הערכת גרטנר, אבל מדובר בתחום שנמצא בעלייה.

כך או כך, לפי מק'ינזי, המשמעות של החלק הזעום של הוצאות הענן מבין הוצאות ה-IT היא שעדיין, יותר מדי ארגונים משקיעים כספים במערכות שמתאימות לאתמול. חברות הענק, והחברות האחרות בתחום, נלחמות מי מהן תגרום יותר לארגונים לעבור מעולם ישן זה לעולם החדש, של המחר. כאמור, הדרך לעשות זאת תהיה מלחמת מחירים אגרסיבית. שאלה נוספת, ואף מרכזית יותר, בנושא היא עד כמה ארגונים יפנימו שהעברת חדרי המחשב שלהם לדטה סנטרים מרכזיים היא כבר לא שאלה של האם אלא מתי.

השורה התחתונה: השינויים בצמרת אורקל ברחבי העולם, כולל בסניף הישראלי, הם עוד סימן לכך שבשנים הבאות נראה החרפה בקרב על הענן. מי תוביל את המגמה? מי תרוויח מזה הכי הרבה? ומי תשרוד? ימים יגידו.