כך ה-IT מסייע ללוחמי האש במבצע שומר החומות

מבצע שומר החומות, שחשף את העורף לאלפי טילים ועורר פגיעות של יהודים וערבים אלה באלה, בעיקר בערים המעורבות, מצריך פעילות אינטנסיבית של לוחמי האש, אנשי הרשות הארצית לכבאות והצלה. הפעילות הזאת מבוססת לא מעט על IT ומסתייעת באמצעים טכנולוגיים.

לוחמי האש הם הראשונים שמגיעים, בדרך כלל, למקומות שבהם נופלים הטילים, מכבים את השריפות כשאלה נגרמות ובמקרי הצורך מסייעים בחילוץ לכודים, לא עלינו. במבצע זה התרחבה פעילותם גם לכיבוי שריפות כתוצאה מהצתות, כחלק מהמהומות שהתרחשו בערים כדון לוד, יפו ועכו. פעילותם מנוהלת על ידי משל"טים שפרושים בשבעה אזורים ברחבי המדינה ומתבססים על מערכות מידע, שו"ב, תקשורת ורשתות קשר. היא מבוצעת על ידי אגף מערכות המידע ומסייעת רבות לפעולות ההצלה של לוחמי האש. את פעילות מערכות המחשוב והתקשוב מנהלים סגן טפסר גיא חסון, מנהל אגף המחשוב ברשות הארצית לכבאות והצלה, ותת טפסר דוד פוניס, ראש אגף התקשוב ברשות.

גיא חסון, מנהל אגף המחשוב ברשות הארצית לכבאות והצלה. צילום פרטי

חסון אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "אין ספק שמערכות השו"ב והתקשוב היו מרכיב חשוב ביכולת שלנו לתת מענה לאלפי האירועים שהיו מתחילת המבצע, ולאלה שיהיו בהמשך". הוא ציין כי "מיד עם תחילת האירועים נערכנו בכוחות מתוגברים כדי לתת מענה לאלפי אירועים – הן בעוטף עזה ובמקומות שנפגעו מירי טילים, והן בערים המעורבות, בעקבות המהומות שקרו בהן".

לדבריו, אחד המאפיינים הייחודיים בפעילות של האגף במבצע שומר החומות הוא היכולת להעביר "שידורים לאחור" ב-וידיאו קונפרנס, כדי שכל המשתמשים יוכלו לקבל תמונת מצב מלאה ועדכנית יותר. בנוסף, ציין, הועלו לאוויר רחפנים שהעבירו התראות על שריפות ואירועים רלוונטיים נוספים.

טכנולוגיות נוספות שמשמשות את מערך כיבוי האש הן מערכות קשר ברכבי הכיבוי, כמו גם טאבלטים ומערכות איכון GIS, שמאפשרות למשל"טים בכל מרחב לדעת היכן נמצאת כל כבאית ומה מצבה.

חסון ציין כי "בנוסף לשבעת המשל"טים יש גם חפ"קים ממונעים, שמצוידים במיטב הטכנולוגיות, שמסייעות להם להגיב במהירות לאירועים ולתת מענה מיידי".

"מערכות ה-IT – מרכיב חשוב בניהול האירועים"

"אין ספק שמערכות השו"ב וה-IT מהוות מרכיב חשוב ביכולת של מקבלי ההחלטות לנהל את האירועים", המשיך חסון. "המערכות מאפשרות, בכל אירוע ואירוע, לקבל מידע בזמן אמת מהשטח ותמונת מצב עדכנית, וכן לאסוף מידע מהגורמים שאנחנו משתפים איתם פעולה: מגן דוד אדום, המשטרה, פיקוד העורף וגופים אחרים".

המבצע תפס את מערך כיבוי האש בעיצומו של פיילוט החלפת מערכת השו"ב בזו שפותחה במגן דוד אדום, יחד עם מטריקס, ותוטמע בכל המערכות של הרשות הארצית לכבאות והצלה. לדברי חסון, המערכת תחליף מערכת ישנה של טלדור. אולם, מאחר שהפיילוט לא הושלם, במבצע הנוכחי הרשות עדיין משתמשת במערכת הישנה.

"תמיכה מסיבית מנציב הכבאות והשקעות רבות ב-IT"

פוניס אמר כי "אנחנו זוכים לתמיכה מסיבית מנציב הכבאות הראשי ומשקיעים משאבים רבים במערכות המידע, הקשר והשליטה". הוא ציין שלוחמי האש יכולים היו לתת מענה הרבה יותר טוב וממוקד אילו הממשלה הייתה מכירה ברשות כגוף ביטחוני לכל דבר – "מה שלא נעשה עד היום מסיבות שונות. עובדה זו מתסכלת אותנו".

תת טפסר דוד פוניס, ראש אגף התקשוב ברשות הארצית לכבאות והצלה. צילום פרטי

אגף המחשוב ומערכות מידע של הרשות מונה 60 איש שלדברי פוניס וחסון עובדים מתחילת המבצע מסביב לשעון. עובדה זו חייבה היערכות לוגיסטית, מתן מענה לצרכים ועידוד הצוותים העושים מעל ומעבר כדי לטפל באירועים – בדגש על מחוז דרום שסובל באופן תדיר, בימי שגרה ו-ודאי בימי חירום אלה, מירי טילים, בלונים ועוד. מערכות המידע משרתות את 5,000 עובדי הרשות, ש-3,500 מתוכם הם לוחמי אש.

לדברי פוניס, "בנוסף למערכות התקשוב והקשר, יש לכל כבאי פלטפורמה סלולרית ומערכת קשר אישית לחירום".

מה החוויה החזקה ביותר שאתם לוקחים מהאירועים?
חסון ופוניס: "הטיפול אירועי האלימות בערים המעורבות היו אתגר שלא הכרנו. היו לא מעט ניסיונות פגיעה בכוחותינו, כבאים שלנו נפצעו ולא פעם נאלצנו להיעזר בכוחות משטרה כדי לתת סיוע באירועים".

כיצד מוקדי 102 נערכו מבחינה מחשובית למצב החירום?
"הכפלנו את כוח האדם במוקדים. בשיא המבצע התמודדנו עם 1,000 שיחות ביום. יש מנגנון של העברת שיחות בין המוקדים בשעות עומס, אולם המידע על אירועים שמחייבים הזנקת כוחות לשטח מגיע ממקורות שונים, לרבות מערכות השו"ב, ואנחנו לא ממתינים רק לקריאות האזרחים".