כך מסייע ה-IT לצה"ל בסיכול הטרור

בתקיפות צה"ל אמש (ג') חוסלו שני בכירי חמאס – סמאח ממלוכ, שפיקד על ירי רקטות רבות לשטח ישראל, ואיאד שריר, מפקד מערך טילי הנ"ט של הארגון בעזה. היום הותר לפרסום כי צה"ל והשב"כ חיסלו בכירים בפורום המטה הכללי של חמאס, בעיר עזה ובחאן יונס. אחד מהם הוא ג'מעה טחלה, ראש מערך הסייבר ושיפור הטילים של ארגון הטרור. מצה"ל נמסר כי הבכירים נחשבים מקורבים לראש הזרוע הצבאית בארגון, מוחמד דף. המבצעים הם תוצר של שילוב כוחות מודיעיניים, בצבא ומחוצה לו, של סייבר התקפי, יומינט וסיגינט.

כדי להבין את התנהלות הדברים כיום כדאי להתבונן על ההיסטוריה. מאז פיגועי התאומים ב-2001 עסקו סוכנויות הביון בארה"ב בחיפושים אחר אוסאמה בן לאדן, הארכי טרוריסט.

ב-2007, חוקרת עלומה ב-CIA החליטה להתמקד באבו אחמד אל כוויתי, שליחו ועוזרו של בן לאדן – שהמעקב אחריו הוביל למקום מגוריו המבוצר של בן לאדן, באבוטבאד שבפקיסטן. תחקיר שערכו בכירי אל-קאעידה לאחר החיסול העלה ש-אל כוויתי שגה ביטחונית, בין השאר כי עשה שימוש בטלפון סלולרי, שניתן לאתרו.

ב-2005 ראיינו, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים והח"מ, את ת', אז מנמ"ר השב"כ – בראיון בלעדי. ת' אמר בזמנו כי "השב"כ הוא ארגון טכנולוגי מתקדם. ה-IT מאפשר לו לבצע איסוף נתונים בהיקף עצום, ולברור ממאגר נתונים זה את מה שניתן ליצור ממנו מידע בכלל וידע מודיעיני מבצעי בפרט. בלא ה-IT היינו מתקשים לעמוד במשימה ולתת מענה ללקוחותינו – בארגון ומחוצה לו".

בחלוף עשור שנים. ש', מנמ"ר השב"כ ב-2016, שהתראיין גם הוא לאנשים ומחשבים, חשף כי אף שלכאורה דבר לא השתנה במהות, הרי שמבחינה טכנולוגית – הכל שונה לחלוטין.

ה-IT בשב"כ, כבכל ארגון, מסייע ומאפשר "עסקית", כשהמוצר הוא מידע מודיעיני. המחשוב שלו נדרש לייצור מידע איכותי ולשינוע שלו בצורה מהירה, בזמן אמת – והעברתו למקבלי ההחלטות, בטרם קרה הפיגוע. ש' אמר בראיון: "אנו ארגון של מודיעין מסכל… המטרה היא לתפוס את המפגע מבעוד מועד, ולא לאחר מעשה… יש לנו מערכות IT הפועלות סביב השעון בקליטה ובעיבוד נתונים בהיקפי ענק, ממקורות ומחיישנים שונים… יש לנו יכולות להפיק תובנות ולהקפיץ התראות, שמסייעות בקבלת החלטות לגבי פעילות מונעת ומצילת חיים".

תפקיד קריטי בסיכול הטרור ובאיתור מבצעיו. איסוף מידע. אילוסטרציה: BigStock

שילוב מערכות ותזמור שלהן

ל-IT תפקיד קריטי בסיכול הטרור ובאיתור מבצעיו, ובהשגת מידע אודות הבחורים הרעים, כך שיקדימו את עלייתם השמיימה. לשם כך נדרש ה-IT בשב"כ לכמה משימות: שילוב מערכות; איסוף מידע ממספר מקורות רב – אנושיים ואלקטרוניים; היתוך המידע; מניעת היצף מידע; להנפקת המידע הרלוונטי והמדויק לכל צרכן.

ה-IT בשב"כ עוסק ב-BI המתוחכם יותר, ה-Predictive Analytics – ניתוח צופה פני עתיד. עליו להעריך ולצפות היכן יתקיים הפיגוע הבא.

מערכות ה-IT של השב"כ עורכות ניתוחים אנליטיים לניבוי, תוך שימוש בכלים סטטיסטיים, בניית מודלים לחיזוי, למידת מכונה, כריית נתונים, חיבור עבר-עתיד, עריכת קורולציות (התאמות) ושימוש באלגוריתמים מתוחכמים – מבוססי בינה מלאכותית, AI ולימוד מכונה, ML. כך ניתן ליצור מודלים של חיזוי, תוך ניצול דפוסים שנמצאו מנתונים היסטוריים, כדי לזהות סיכונים והזדמנויות. עובדי השירות יוצרים מעין "מיפוי סיכונים" לפעילות האויב, עושים עליו "הערכת סיכונים", ומעניקים לבכירים מתוכו דירוג, דוגמת "ניקוד אשראי" – על בסיס פעילותם הנוכחית והצפי לפעילותם העתידית.

לזרז סיכולים ממוקדים

זה שנים שצה"ל פועל לשפר את האפקטיביות המבצעית של יחידות הצבא, משמע: לקצר את משך הזמן של Sensor2 Shooter – בין המועד שבו אויב "קדוש" (שאהיד) מזוהה על ידי חיישן כלשהו – ועד שהוא נורה ומחוסל.

לכן הוקם במחצית העשור הענן הצה"לי, שמטרתו ליצור שיח רב-זרועי אמיתי. הענן מסייע לכוחות המבצעיים להיות אפקטיביים וקטלניים יותר: כולם יודעים איפה כולם, כולם יודעים איפה האויב – ואז מחליטים מי פוגע בו. זאת, תוך קיצור לוחות הזמנים ויצירת קשר הדוק יותר בין המטרה לאמצעי הלחימה הרלוונטי.

צה"ל עבר שלב: מ-"צה"ל ברשת" בעשור הראשון של המילניום – ל"צה"ל רשתי", מימוש תפישת השילוביות הבין-זרועית, עם קישוריות ויכולות מבצעיות משופרות, המדברות טוב יותר זו עם זו, לטובת ראייה משותפת, כלל צה"לית.

התפישה מומשה בלחימה במבצע צוק איתן: הלקחים ממלחמת לבנון השנייה הופקו ובאו לידי ביטוי בלחימה מבוססת IT, עם סגירת מעגל האש באופן מהיר יותר, והבאת מודיעין מכל מיני מקומות, ובזמן אמת.

למערך התקשוב של הצבא היה חלק מרכזי בחיסולם של פעילי טרור. התקשוב היה הגוף המשלב, המתכלל והמתזמר של היחידות השונות בצבא – וביניהן חיל האוויר וגורמי מודיעין.

על מנת לסכל את פעילותם של פעילי טרור, נדרש לדעת את מיקומם. לצורך כך, נדרש מעקב אלקטרוני, של ההתנהלות שלהם בעולם הקיברנטי, ויירוט של השיחות שלהם – בטלפונים לשימוש חד-פעמי, בטלפונים בעלי הצפנה, או כאלה מבוססי תקשורת לוויין.

נראה כי היה מי שטרח לעקוב אחר טביעות האצבע הדיגיטליות של פעילי טרור לסוגיהם, בסלולר ובמחשב. יש להניח כי בחילות האוויר והמודיעין נבנתה, במשותף, תשתית טכנולוגית הממכנת את תהליך ניהול ותכנון המטרות. יש לשער כי היה מי שפיתח אלגוריתם יחיד מסוגו, המייעל את תהליך תכנון התקיפות. הצגה חזותית של התכנונים האפשריים מאפשרת למשתמש המומחה להחליט תוך פרק זמן מיידי על חלופה מועדפת – ומיד להוציאה לפועל. הצבא הביא לקיצור משך הזמן שבין החיישן לפוגע, וקיצר את מעגלי האש.

נראה שכלל היכולות המתוארות סייעו אתמול לתקיפות שבהן קופדו חייהם של, בין השאר, ממלוכ ושריר מהחמאס.