כמה מרוויחים אנשי החומרה?
עובדי ומנהלי חומרה - האם אתם מרוויחים כמו הממוצע בענף, פחות או יותר מכך? אתם מוזמנים לבדוק
ענף החומרה הוא אחד החזקים והוותיקים בישראל, ומהווה עמוד מרכזי מעמודי התווך של תעשיית ההיי-טק המקומית. בעבר הוא נחשב לגולת הכותרת של התעשייה, עם חברות כמו מוטורולה, אינטל ותדיראן, אבל ככל שהתקדמו העשורים, מרכז הכובד הטכנולוגי עבר מהחומרה אל התוכנה, והענף המפורסם החל לחוות קיטון תמידי. הגורם המרכזי לכך הוא העלויות הגבוהות, שהובילו למעבר של פסי הייצור לחו"ל, במיוחד למזרח הרחוק. בישראל נשאר בעיקר שלב הפיתוח, ונדמה לפעמים שהחומרה הישראלית "ירדה מגדולתה".
יחד עם זאת, יש יתרונות רבים למי שעובד בתחום או רוצה להיכנס אליו – גם בישראל. ראשית, הוותק והידע המקצועי שהוא מביא איתו חשובים במיוחד בתחום כמו חומרה, ולכן עובדים שכבר נכנסים לענף נוטים להישאר ויכולים לפתח בו קריירה ארוכת שנים. מבחינת השכר – המשכורות בענף גבוהות, הן משכורות הכניסה ובוודאי משכורות הניהול.
מוקדם לדעת מה תהיינה השלכות הקורונה על ענף החומרה, אך ניתן לומר שכיוון שהוא מבוסס ברובו על פרויקטים ארוכי טווח, יכול להיווצר חשש מכניסה לפרויקטים חדשים וחברות יעדיפו להמתין עד שחוסר הוודאות יתפוגג לפני שהן ממשיכות לגייס ולפתח. הדבר עלול להשפיע גם על השכר של אנשי החומרה.
הנתונים המלאים על המשכורות והמשרות בענף, כפי שהתקבלו מאולג'ובס, לפניכם:
רוצים לדעת כמה מרוויחים מנמ"רים ושאר אנשי IT? לחצו כאן.
קצת על אול ג'ובס ומיזם השכר החדש
אול ג'ובס היא פלטפורמה לקריירה וגיוס, עם קרוב למיליון מחפשי עבודה מדי חודש, כ-35 אלף משרות לפני הקורונה ומעל 30 אלף משרות המפורסמות באתר בימים אלה. האתר מרכז תחת קורת גג אחת משרות שפרסמו מעסיקים, כמו גם כאלה שנאספות מ-3,000 מקורות שונים (כולל רשתות חברתיות), ולכן מהווה ברומטר למצב השוק. מחלקת המחקר של אול ג'ובס מפיקה נתונים יומיומיים אודות שוק התעסוקה בארץ, ושופכת אור על סוגיות ומגמות מרכזיות הנוגעות לכוח העבודה במשק: אילו מקצועות התחזקו ואילו נחלשו, מהם התחומים המבוקשים, כמה אנשים מתמודדים בממוצע על כל משרה ועוד.
החברה מפעילה את מיזם השכר החברתי כמה אתם שווים, שלדבריה מהווה מאגר המשכורות הגדול בישראל. למרות החשיבות של נושא המשכורות, עד עתה לא היה קיים בישראל גוף כלשהו – ממשלתי או פרטי – שהציג מידע מסודר ונתונים נגישים לציבור הרחב. כמה אתם שווים נולד מתוך הרצון לעשות בדיוק את זה. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא לספק מענה תחת עקרון מנחה מרכזי – של שיתוף וחוכמת המונים, כאשר אלה שמספקים את המידע הם אלה שיודעים הכי טוב מכולם כמה הם צריכים להרוויח – העובדים עצמם. מעל 550 אלף עובדים ועובדות במשק הישראלי כבר דיווחו במסגרת המיזם כמה הם מרוויחים.
הנתונים נאגרים ומעובדים תחת פיקוח סטטיסטי קפדני של מכון המחקר פאנלס, אנליסטים ומומחי דטה ומחקר, כדי לשקף את השכר הממוצע בכל תפקיד. התוצאות, שעברו תיקוף, מופיעות במתחם השכר, שמתעדכן באופן קבוע מרגע עלייתו לאוויר. מדי יום מתווספות למיזם בממוצע כ-400 משכורות חדשות.
הכותבת היא מנהלת המחקר והתוכן באולג'ובס.
מה עם אנשי FPGA? ואיפה מהנדסי המערכת שכולם כלכך מחפשים? ובדיקות חומרה (אלא אם יש כתבה על אנשי בדיקות) ?
דווקא השכר שמפורסם פה סופר מדויק. שאר הטבלאות מנפחות משכורות וזה יותר קרוב לשטח. מדובר פה על שכר נטו, ללא בונוסים, אופציות ושאר הטבות. שאפו
המשכורות כמעט כפולות ממה שמצויין בכתבה, אם מחשיבים את כל מרכיבי השכר. מהנדס וורילוג או וריפקציה עם עשר שנות נסיון יקבל כ 40 אלף. ובנוסת תוכנית מניות ובונוסים דשווין שקול לעוד 10 עד 30 אלף לחודש, כך שלמעשה השכר החודשי ברוטו הוא כ 50 עד 80 אלף לחודש. היתרון בתחום הוא כמובן הנסיון ושזה תחום שלא משתנה מהר, כך שיש באמת פער גדול בין מהנדסים עם 15 שנות נסיות למפתחים צעירים. בתחום הזה מהנדסים בני 40+ הם זהב. אין את הגילנות שיש בתוכנה web
הנתונים לחלוטין לא משקפים שכר של מהנדסי backend היום יש חוסר גדול ומהנדס של 3-5 שנים יכול להרוויח בשקט 30000 מהנדסים ותיקים עולים 30000-45000