כך הנציח איש היי-טק לשעבר את אביו ניצול השואה

"בן 16 ועוד חלב על השפתיים, על רכבות עלינו אחת או שתיים / אומרים לי שערי השכול: העבודה עוד משחררת". במילים אלה נפתח השיר שיהיו כל רחובות העולם שלך, שחיבר איש ההיי-טק לשעבר שבתאי חנן, יחד עם עומרי זליג, לזכרו של אביו, אלברטו ז"ל. אלברטו חנן היה ניצול שואה מיוון, שכל משפחתו נספתה במהלך המלחמה.

בעשור האחרון לחייו, היה אלברטו איש עדות, שסיפר את סיפור השואה של יהדות יוון, ובתוך זה את סיפורו האישי. בנו, שבתאי, מספר כי הוא ליווה משלחות רבות לפולין, בעיקר מצה"ל, כחלק מהתקומה – שאביו ראה בה המשך ישיר לשואה.

שבתאי חנן. צילום: ניב קנטור

שבתאי חנן עבד הרבה שנים בענף ההיי-טק. לאחר שהשתחרר מצה"ל, בתום שירות של 27 שנה בחיל האוויר, היה בין מקימי הדטה סנטר הראשון של טבע בשוהם, ואחר כך מילא כמה תפקידי ניהול. בין היתר, הוא היה בין העובדים הראשונים שהקימו את גלובל דטה סנטר בהרצליה. כיום הוא משמש כמנהל המכירות של מוזיאון אגם בראשון לציון ומתנדב מזה שנים רבות במרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון על שם ליאון רקנאטי.

ביוגרפיה כחלק מהסיפור של יהדות יוון בימי השואה

השיר נכתב זמן קצר לאחר ששבתאי סיים לכתוב את הספר על אביו, שנקרא אף הוא שיהיו כל רחובות העולם שלך – יחד עם רונית קרן. הספר מתאר את חיי האב מגיל ילדות, לרבות בימי השואה, ונכתב על סמך מאות הרצאות, חומרים ותחקירים טרנס אטלנטיים שאסף הבן במשך תקופה ארוכה, ועל סמך תיעוד שהשאיר אביו.

התחקיר כלל בין היתר ביקורים ביוון, מיפוי מדויק של השכונה שבה גדל האב יחד עם ניצולי שואה, ובראשם יעקב מאסטרו ז"ל, שאף הציל אלפי יהודים במחנות, וכן סיפורים רבים אחרים שאליהם נחשף שבתאי תוך כדי הכתיבה. הספר ייצא במהלך החודש הקרוב והוא ממומן ומופק בסיוע המרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון.

השיר הוא בעצם עלילת הספר בקצרה, והוא נוצר על טהרת ההתנדבות, ביוזמתו של אסי יחיאל, זמר ישראלי-יווני, נצר ליהדות יוון, שמשתף בביצוע אומנים מישראל ומסלוניקי – בפרויקט ייחודי, מרגש וסוגר מעגל.

לדברי שבתאי, שם השיר מתבסס על ברכתו של הסבא שלו ביום הבר מצווה של בנו, אלברטו. או אז הוא הניח את ידיו על ראשו ובירך: "שיהיו כל הרחובות בעולם שלך". בסרטון שמלווה את השיר נראית התמונה המרגשת הזו של הסבא המברך את בנו.

את השיר הלחין עומרי זליג. עיבוד מוזיקלי ושירה: אסי יחיאל, בליווי נגני בוזוקי מסלוניקי. גיטרה: אביב מור. אקורדיון, בס ופסנתר: אסי יחיאל. וידיאו: יוני הרלינג. Mix and mastering: קובי קלימון. תמיכה וייעוץ: קובי הרלינג.

מילדות שלווה למוראות השואה

שבתאי מספר כי הרעיון לכתיבת הספר נולד לפני פרוץ הקורונה, כאשר במרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון, שם הוא מספר את הסיפור של אביו, הציעו לו לעשות זאת. הוא הרים את הכפפה והחל לכתוב, לאסוף חומרים ולבצע תחקירים.

"סיפורו של אלברטו, אבי, מתחיל בסלוניקי. ילדות שלווה ואוהבת במשפחה מורחבת שחייה סובבים סביב המחלבה המשפחתית, ובשכונת הברון הירש הענייה והמחבקת", כותב שבתאי בהקדמה לספר.

"אבי החל לספר את סיפור השואה בגיל מאוחר יחסית, כאשר בתי עשתה עבודת שורשים, ואז החל להיפתח ולספר את כל הדברים. ב-10 השנים האחרונות לחייו, לאחר פטירת אמי, הוא החל להתנדב, להרצות וללוות בעיקר משלחות של צה"ל ומשרד הביטחון", אומר שבתאי. הוא מציין כי במשך 10 שנים ביקר אביו בפולין 30 פעמים – ללמדכם עד כמה הנושא היה צרוב אצלו. עיקר גאוותו היו החיילים, בעיקר כאשר נכדיו התגייסו והלכו לקצונה.

"הסיפור שהוא סיפר לא היה רק על זוועות השואה, אלא גם על התקומה, על מדינת ישראל שקמה, שעליה הוא נלחם ושבה הוא בנה את משפחתו", מציין שבתאי. "מדי פעם הוא היה אמר לי: 'כשאני מדבר בפני בני נוער וצעירים, אני רוצה שהם יבינו שאם חלילה הם ייאלצו יום אחד להקריב את חייהם, שיידעו על מה הם מגינים ולמה. עכשיו, אחרי שהשיר יצא והוא מושמע בתחנות הרדיו, אני חש שמשהו נולד ממני ובכל פעם שאני שומע אותו זה מרגש אותי. לא פחות מרגש אותי הספר, שייצא בקרוב".