מבקר המדינה: ליקויים בהיערכות משרד החינוך לתקשוב בתי הספר

דו"ח מבקר המדינה שפרסם היום מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חושף ליקויים ביישום תוכניות שמטרתן להכין את תלמידי בתי ההספר בישראל למקצועות העתיד. המבקר בדק שלושה תחומים הקשורים בנושא זה: אוריינות דיגיטלית, סביבת לימוד פיסית ותקשוב בתי הספר והכנה למקצועות העתיד על ידי הרכשת מיומנויות דיגיטליות. בכל אחד מהתחומים האלו מצייר הדו"ח תמונת מצב עגומה למדי, שעולה ממנה, כי למחצית מילדי ישראל אין בכלל מיומנויות דיגיטליות ללימוד בעזרים דיגיטליים, וכנ"ל לגבי המורים. הפערים הדיגיטליים בכל מה שקשור לתקשוב והכשרה למקצועות העתיד רק מחריפים כאשר מדובר ביישובים שבהם אוכלוסיות מוחלשות. המבקר מציין שבכל אחד מהסעיפים יש ניירות עמדה ותוכניות לרוב – אבל הן לא מיושמות בגלל חוסר תיאום ותוכניות סדורות.

אוריינות דיגיטלית

למחצית מתלמידי החינוך היסודי בישראל ול-70% מתלמידי התיכון אין שום כישורים לאוריינות דיגיטלית. שיעור התלמידים שנעזרים במחשב לצורכי למידה ובחינות מגיע ל-50% מסך כל התלמידים בישראל. תמונת מצב עגומה זו כלולה בפרק מיוחד על אוריינות דיגיטלית, שנכלל בדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום. הדו"ח נערך בין החודשים מאי 2019 ועד מאי 2020, בשיא תקופת הקורונה, כאשר בתי הספר היו סגורים ומרבית הלימודים נעשו אונליין.

השיעור הנמוך של כישורי אוריינות דיגיטלית מקבל משמעות חמורה יותר כאשר בודקים את הפערים בין המגזרים. על פי הדו"ח, שיעור ניכר מתלמידי ישראל בפריפריה ובמגרים היהודי חרדי והערבי אינם רוכשים במסגרת הלימודים מיומנות דיגיטלית.

כך, למשל, שיעור דוברי הערבית שעושים שימוש במחשב לצורכי למידה יורד החל בכיתה ז' ונעשה נמוך משיעור דוברי העברית – בכיתות י'-י"א הפער מגיע לכדי 21% בנוגע לחיפוש מידע באינטרנט ול-13% בנוגע לעיבוד מידע ולהצגתו במחשב. בבתיה"ס של החינוך היהודי-חרדי שיעור הכיתות המתוקשבות מסך הכיתות במגזר זה הוא הנמוך ביותר מבין כל המגזרים – כ-2%.

תמונת מצב עגומה לא פחות מצטיירת בכל מה שקשור למיומנויות דיגיטליות בקרב המורים. על פי הדו"ח, רק 52% מהמורים שהשתתפו במחקר טאליס 2018 העידו, כי הם בעלי תחושת מסוגלות לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, לעומת 67% בממוצע ה-OECD.

נתון נוסף: הביקורת העלתה כי משרד החינוך אינו מבצע מעקב ובקרה על השימוש של מורים ותלמידים בתכנים הדיגיטליים הלימודיים באופן שיאפשר לו לבחון את האפקטיביות של השימוש. במקרים שבהם מנסים למדוד את השימוש בכלים דיגיטליים, המשרד אינו מודד את רמת המיומנות של אלו שכן משתמשים, ומכאן שלמשרד אין מידע אמין בנושא זה. עם זאת, המבקר מציין כי בתקופת הקורונה דאגו לצייד את בתיה"ס בתשתיות מחשוב ולהקנות מיומנויות דיגיטליות למורים. כך, למשל, במהלך חודש אוגוסט 2020 הכשיר משרד החינוך כ-70,000 מורים במרכזים לפיתוח סגל הוראה ובקורסים דיגיטליים קצרים.

בתי הספר של העתיד מלמדים את מקצועות האתמול

משרד החינוך אינו ערוך להקניית מיומנויות למקצועות העתיד במסגרת תוכניות הלימוד שלו, זאת כל אף שקיימות תוכניות כלליות ומסמכי מדיניות, אבל הביצוע בפועל לא יורד לשטח ולא מגיע לכל בתי הספר. חלק מהסיבות נעוצות בעובדה, שלא קיימת גמישות ניהולית למנהלי בתי הספר ולמחנכים בשכבות הלימוד השונות, החל מחטיבות הביניים ועד לתיכון.

"קיימים ליקויים בתחום התכנון והמדיניות וכן בביצוע האופרטיבי בהטמעת המיומנויות בתוכניות הלימודים, בדרכי ההערכה והמדידה ובמידת הגמישות הפדגוגית המוענקת לבתי הספר, באופן שמקשה על בתי הספר להקנות לתלמידים את המיומנויות הנדרשות למאה ה-21", כותב המבקר בדו"ח.

במהלך הביקורת נערכו סקרים בקרב תלמידים ומחנכים. על פי ממצאי הדו"ח, 61% מהתלמידים סבורים, שבית ספר אינו מקנה להם מיומנויות למקצועות העתיד, 67% ממנהלי בתי הספר סבורים, כי אין להם מספיק גמישות ניהולית כדי להכשיר את התלמידים לעתיד, ואילו 61% ממנהלי חטיבות הביניים, ששם אמורה להתחיל ההכנה למקצועות העתיד, סבורים שזה נעשה במידה מאוד מועטה.

כישלון תוכנית התקשוב

מבקר המדינה חושף ממצאים עגומים בכל מה שקשור לתוכניות התקשוב של בתי הספר, שנועדו לעצב את סביבת הלימוד חדשה. על פי ממצאי הדו"ח, שנערך ב-2019 ועד חודש מרץ 2020, תחילת הקורונה, למרות שהתוכניות כבר קיימות שנים רבות, רק 23% אחוזים מבתי הספר העל-יסודיים כלולים בתוכנית, כאשר עיקר המאמצים רוכזו בבתי הספר היסודיים.

ממצאי הדו"ח מצביעים על כך, שנכון לערב משבר הקורונה, בתחילת שנת 2020, סביבת הלימודים הפיסית, הטכנולוגית והתקשובית של בתי הספר בכלל ובתי הספר העל-יסודיים בפרט לא סיפקה בצורה מיטבית את התנאים הנחוצים להקניה אפקטיבית של מיומנויות המאה ה-21 בכלל, והאוריינות הטכנולוגית והדיגיטלית בפרט. נגישותם של התלמידים לאמצעי למידה ממוחשבים הייתה מועטה; נגישותם של המורים לאמצעי הוראה ממוחשבים הייתה מועטה אף היא; ולא היה די בשינויים שנעשו בסביבה הפיסית בבתי הספר העל-יסודיים כדי לאפשר קיום למידה חדשנית מיטבית.

משבר הקורונה חידד עוד יותר את חשיבותה של תשתית טכנולוגית ודיגיטלית מקיפה ואיכותית בבתי הספר, שתהווה את הנדבך הבסיסי והחיוני ללמידה מרחוק. ראוי לציין את תוכנית ההצטיידות של משרד החינוך שגובשה בתקופת הקורונה, כאמור בתגובתו המשלימה של משרד החינוך באוקטובר 2020, לצורך צמצום הפערים בנושא תקשוב בתי הספר וקידום תשתית דיגיטלית ללמידה מרחוק.

מומלץ שמשרד החינוך יפעל לניצולו של התקציב שהוקצה לו ליישום תוכנית מקיפה לטיפול בלמידה מרחוק בצל הקורונה, וימשיך לפעול כדי לקדם את שיפורה של סביבת הלימודים הפיסית והטכנולוגית, ירחיב את מעגל בתי הספר הנהנים מסביבה חדשנית ויעילה ומאמצעי טכנולוגיה שונים ויעודד את בתי הספר עצמם (ובעיקר את בתי הספר העל-יסודיים) להשתתף בפרויקטים המקדמים הקמת סביבה כזו, תוך הסרת החסמים הנקרים בדרכם ובהתייחס לפערים הקיימים בבתי ספר חלשים מהבחינה החברתית-כלכלית, בחינוך החרדי ובחינוך הלא-יהודי.