"תוך שנתיים המידע בעולם יוכפל מדי 11 שעות"

"כל המחקרים מצביעים על כך שהגידול במידע העולמי ימשיך ביתר שאת. לפי המחקרים האחרונים אותם ביצענו, המידע בעולם צפוי להכפיל את עצמו מדי 11 שעות ב-2010. מדובר על 15 פטה-בייט מדי יום – נפח נתונים שמקביל בערך לשמונה פעמים, או יותר של המידע המפוי בספריית הקונגרס", כך אמר ד"ר ארווינד קרישנה, סגן נשיא לניהול נתונים ופיתוח ניהול מידע כלל עולמי ביבמ. קרישנה דיבר ביומו האחרון של כנס "מידע לפי דרישה", אותו ערכה יבמ בשבוע שעבר בלאס וגאס, ארה"ב. הוא הציג בפני המשתתפים את הצעדים שהחברה עושה כדי לסייע ללקוחותיה להתמודד עם העלויות הצומחות של השימוש בטכנולוגיות, ועל האתגרים הניצבים בפני מנהלי ה-IT בארגונים בשל הגידול במידע.

"מצד אחד, הטכנולוגיות נעשות זולות יותר, כמו מעבדים ומחשבים, ועומסי המידע מגיעים אלינו מהר יותר, אבל גם ההוזלה במחיר הטכנולוגיות הולכת ונעשית מהירה יותר", אמר, "לפיכך, אין די בשיפורים טכנולוגיים לכשעצמם, אלא דרושה חדשנות של ממש, שתסייע ללקוחות שלנו, לעצמנו ובעצם לכולם – להפחית עלויות".

למשל, הסביר, "כשאנחנו מדברים על אחסון חומר על דיסק – אם המידע יוכפל כל 11 שעות, ובהביננו את המהות של המידע, אנחנו יכולים ליישם טכנולוגיה של דחיסה על המידע הזה ובכך מפחיתים את הדרישה לחומרה, ואז אנו אומרים ללקוחות, 'הנה, אתם יכולים להפחית את עלויות רכישת החומרה שלכם ב-50%', וזוהי טכנולוגיה שנבנית בתוך בסיסי הנתונים".

מצד שני, הדגיש, "למרות שהטכנולוגיות הולכות ונעשות זולות יותר, השימוש בהן הולך ומתרחב במהירות גדולה יותר מההוזלה שלהן, ויחד עם ההשקעות ההוניות ובכוח האדם, בעצם העלויות עבור הארגונים – גדלות. לכן, עלינו למצוא פתרונות חדשניים מאוד כדי להתגבר על כך, שכן כולנו יודעים שבמציאות של היום איננו יכולים לייקר את העלויות לארגונים. לפיכך, החדשנות שאנחנו יכולים להציע היא, למשל, בטכנולוגיות זיכרון, שיאיצו תהליכים, ויבצעו מאות אלפי טרנזקציות בשנייה ולא 5,000, ובכך נפחית בצורה מסיבית את הצורך בכוח אדם – ואלה הטכנולוגיות שאנחנו שותלים בתוך המנועים הבסיסיים, שעליהם 'רוכבות' טכנולוגיות המידע".

לפני שנתיים וחצי הכריזה יבמ על אסטרטגיית המידע על פי דרישה, ומאז היא פועלת בנחרצות ומשקיעה רבות להחדיר את התפיסה בקרב חברות וארגונים באמצעות רכישת חברות ופיתוח טכנולוגיות שמכסות את נושא המידע לכל רוחבו – החל מבסיסי נתונים, אחסון וכריית מידע, עבור במיטוב הנתונים ובאבטחתם וכלה בניתוחם ובשינועם אל הצרכנים בכל אמצעי ובכל זמן.

מחקרים שערכה יבמ בקרב מנהלים של חברות וארגונים בעולם מוכיחים, לדברי בכירי החברה, שהארגונים צמאים לחדשנות לצורך שיפור יעילותם העסקית, לצורך מיטוב התהליכים בהם – כדי להמשיך ולהתקדם, להיות תחרותיים ולשמור על שורת הרווח, ואף יותר מכך – השוק בשל ליישם את תפיסת המידע על פי דרישה. זה היה בעצם אחד הנושאים החשובים, שהתבטא גם בלוגו של הוועידה, שהתנוסס על אלפי השלטים שנתלו ברחבי מלון מנדליי ביי הענק שהתקיימה בו הוועידה: "Do you have an Information Agenda?", האם יש לכם סדר יום למידע?

מליאת הנעילה אירחה פאנל של מובילי דרך בכירים בחברה, וסיכמה את ההיבטים הרוחביים השונים הקשורים בתפיסת המידע על פי דרישה. מנחה הפאנל היה אירווינג ולאדאווסקי-ברגר, יו"ר של כבוד באקדמיה הטכנולוגית של יבמ, שפרש מהחברה לאחר פעילות בתפקידים שונים בה במשך 37 שנים. בתפקידו האחרון שימש כסגן נשיא לאסטרטגיה וחדשנות טכנולוגיות, ובמסגרת זו היה אחראי לזיהוי מגמות וטכנולוגיות בצמיחה ולפיתוח שווקים, ובנה פעילויות עם קבוצות בתוך החברה ומחוצה לה, כדי להכניסן לשימוש בחברה.

ולאדווסקי-ברגר ציין, כי העידן שלנו מתבטא במעבר ממיכון למיטוב (מאוטומציה לאופטימיזציה), ולדבריו, ההבדל בין שתיהן הוא בעצם המהות של כלכלת המידע של ימינו – האוטומציה החליפה פעולות ומשימות של בני אדם שחוזרות על עצמן והחליפה אותם, אך האופטימיזציה, בהיותה מוכוונת שוק ואנשים, משמעותה היא התמודדות עם משימות מורכבות, לא צפויות ולא מוגדרות – איך להביא לכל לקוח בעולם שירותים מותאמים אישית. "אנחנו מנסים לבדוק איך מנצלים כמויות אדירות של מידע בשביל, למשל, להבין טוב יותר את הצרכים של הלקוחות, או לנהל טוב יותר סיכונים, או לקבל החלטות, או לשפר ביצועים של כל אחד מהתהליכים", אמר, "בהתחשב בכך שהעולם הפך עתיר מכשירים, וה-IT עזב את עולם המיחשוב והשתלב בעולם הפיזי שסביבנו – אפשר למדוד כל דבר, לחוש כל דבר ולראות כל דבר".

לכן, הסביר, "אנחנו יוצרים נפחים וסוגי מידע שונים ורבים, וכעת אנחנו צריכים להבין מה אנחנו יכולים לעשות עם כל המידע הזה. בנוסף, העולם שלנו הפך מקושר יותר, ועלינו לשלב את המידע בין גורמים רבים יותר, שכן הערך המעניין ביותר של המידע נוצר כשמסתכלים על האינטראקציה בין כל החלקים המשתנים האלה. ולבסוף, העולם שלנו הופך חכם יותר, וכל המידע הזה והניתוחים האלה שמיושמים במערכת משולבת הוליסטית אחת – מעניקים לנו תובנות חדשות ומגוונות, שבעזרתן אנחנו יכולים כעת לשפר את כל מה שסביבנו".

החלטות נכונות

ג'ים וולש, סגן נשיא, תוכנת אינפוספיר, שהצטרף ליבמ עם רכישת אקסנשיאל, אמר, שהאתגר הגדול במעבר ממיכון למיטוב הוא לתת לארגונים את הביטחון שהם יכולים לעשות את ההחלטות הנכונות, את ההקשר הנכון כדי לקבל את ההחלטות הללו. "מידע לקוי, לא שלם או ישן מעמיד בפני הארגונים מחסום שמונע התקדמות. אולם כשיש להם מידע אמין, ואנחנו מבחינים במעבר הזה אצל לקוחות שלנו – מרגישים את התעצמות ה-IT בארגון ומתחילים לראות שהארגון הופך להיות תחרותי יותר, חזק יותר ומצליח יותר. איכות המידע קריטית היום במיוחד, שכן המהירות העסקית הולכת ומואצת, ולכן גורלי עבור עסקים לקבל החלטות בעיתוי הנכון ובעזרת מידע מדויק ושלם".

פיטר גריפית', סגן נשיא לפיתוח ומחקר עולמי לתבונה עסקית (BI) וניהול תהליכים (PM), קוגנוס-יבמ, שהצטרף ליבמ בעקבות רכישת קוגנוס, נשאל לגבי התפקיד של התבונה העסקית בעולם של אופטימיזציה עסקית. לדבריו, "בעצם מדובר על חיבור אנשים לסדר היום של המידע. אנחנו דנים על שיפור תוצאות עסקיות ועל מיטוב קבלת החלטות, והחלטות נעשות על ידי אנשים. לכן המידע צריך להיות אמין, ויש לשנע אותו, הארגון כולו צריך להבין אותו. אם אנחנו יכולים לגרום למאות אלפי אנשים להבין משמעויות עסקיות, שיהיו להם לוחות מחוונים אישיים ומותאמים וכל אנשי הארגון מעורבים בהקשר אחד – קבלת ההחלטות באותה חברה עולה מדרגה. זהו הבסיס של ניהול תהליכים, זו תבונה עסקית, דיווח – היכולת לחבר אנשים ללוחות מחוונים, לדו"חות. התבונה העסקית היא היכולת  להגיע לאלפי אנשים באלפי תפקידים ולקבץ את תגובותיהם בזמן אמת, ובשילוב עם המידע – התוצאה היא קבלת החלטות טובה יותר".