דרושה: סיירת הסברה

מייל שרשרת שמתפשט ביומיים האחרונים כאש בשדה קוצים, מספר שיו-טיוב (YouTube) מתכוון להוריד את סרטון ההסברה שהפיץ דובר צה"ל בעקבות פרשת המשט הטורקי. הנימוק של יו-טיוב על פי אותו המייל: רייטינג נמוך. אתר שיתוף הווידיאו הפופולארי לא נוהג, כידוע, למחוק סרטונים לגיטימיים משרתיו עקב מיעוט צפויות, מה שמערער את אמינותו של המייל. עם זאת, המייל הזה – גם אם הוא אמת וגם אם לאו – מציף שוב את מצבנו העגום בתחום ההסברה, שנובע מכישלון מתמשך מצידנו.

העולם החופשי לא רוצה לראות את הסרטים של דובר צה"ל – לא מפני שהם לא מעניינים, אלא מפני שהם הועלו באיחור של שעות רבות. עיתוי, כידוע, הוא קריטי מאוד בעידן המטורף שבו אנו חיים – עידן שבו החדשות של לפני שעה הן כמו אתרוגים אחרי סוכות.

נדמה שלא רק חיילי השייטת יצאו למבצע הזה ללא הכלים המתאימים, אלא גם משרד החוץ ודובר צה"ל. אומנם בדובר צה"ל טוענים שמסע ההסברה היה מוכן מבעוד מועד, אך התוצאות מדברות בעד עצמן. בקרב האכזרי על דעת הקהל יש רק מדד  אחד, והוא מבחן התוצאה.

במשך כחצי יממה ניזונו כלי התקשורת בעולם מדיווחים שהגיעו מרשת אל-ג'אזירה, שאינה מתאפיינת באובייקטיביות יתרה. חמור מכך, במשך שעות רבות הוטל איפול כללי על מידע חשוב ורב, וכך לכלי התקשורת בישראל אסור היה לפרסם אותו.

בראיון שהעניק לקול ישראל, אמר סגן השר מתן וילנאי, כי מלחמות לא מצטלמות טוב וכי אם היו מצלמים את כל הקרבות והפעולות של צה"ל, הם היו נראים רע באותה מידה. וילנאי, כך נראה, שייך לאותה שכבת מפקדים שלא מסוגלת להפנים את העובדה ששדה הקרב של היום כבר לא עלום ונסתר. כלי התקשורת נמצאים בכל מקום ואי אפשר להעלים אותם. החוכמה היא לשלוט בהם ולנצל אותם לצורכי המבצע, כי אם אנו לא נעשה זאת – יעשו זאת האחרים.

אחד הפתרונות למצב הוא לצרף אל הכוחות הלוחמים בשדה הקרב סיירת הסברה. עליה לפעול מיד: לפרוץ את שערי המדיה ראשונים ולקבוע עובדות בשטח. יש אולי צדק בדברי המומחים שאומרים שיש מצבים, כמו המצב אליו נקלענו עתה, שלעולם לא ייראו טוב בעיני העולם. הרי תמונת חיילים שעולים על ספינה מלאה באזרחים לעולם לא תזכה לסימפטיה.

אבל כאן בדיוק נכנסת היצירתיות – שהיא נשמת אפו של תחום יחסי הציבור. מלחמות לא עושים רק על פי הספר, אלא גם עם הרבה חדשנות וחשיבה לא שגרתית. ההיסטוריה של קרבות צה"ל מלאה בסיפורים כאלו – על רובם אנחנו בכלל לא יודעים.

לפני כחודשיים הופיע באוניברסיטת תל אביב נציג של משרד החוץ, שסיפר כיצד בעזרת צוות של "משוגעים לדבר", הוא מצליח לשתול מסרים פרו-ישראליים ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט שונים. היה מרגש לשמוע אותו, אך עצוב לגלות שמדובר בקומץ מזערי, שעושה את מרבית העבודה בהתנדבות.

המדיה קיימת וכך גם כח אדם איכותי; כל מה שצריך זה "לשנות את הדיסקט" של מקבלי ההחלטות. אם זה לא יתחיל מלמעלה, זה לעולם לא יקרה. הקרב הוא על הראשוניות, על המיידיות, על התמונות הראשונות שהעולם יראה שניות לאחר שהפעולה מתחילה – ולא חצי יום מאוחר יותר. מעבר להקמת סיירת הסבר, העניין דורש שינוי משמעותי בחשיבה – בתפיסת המדיה. אל לצה"ל לראות באמצעי התקשורת כמי שמפריעים לפעולות, אלא ככלי שמשמש להעביר את הגרסה שלנו למאורעות. ויפה שעת אחת קודם.