יותר משני שלישים מפרויקטי הדיגיטל נכשלים; איך משפרים?
"פרויקטי דיגיטל ומיכון בארגונים נכשלים כי הם שמים יותר מדי דגש על טכנולוגיה ומזניחים את הממד האנושי", אמרה אייריס מיינל, מייסדת ומנכ''לית מיינל מנג'מנט קונסולטינג ● מהן העצות שלה לשינוי המצב?
"רבים מפרויקטי המיכון והטרנספורמציה הדיגיטלית לא מצליחים. מחקר של מק'ינזי ממחצית העשור הקודם העלה' כי 70% מפרויקטי הדיגיטליזציה בארגונים נכשלו. מחקר נוסף, של סיסקו, העלה ממצא דומה: 74% מפרויקטי האינטרנט של הדברים בארגונים הסתיימו ללא הצלחה. סיבת הכישלון של הפרויקטים היא' שארגונים שמים יותר מדי דגש על טכנולוגיה ומזניחים את הממד האנושי", כך אמרה אייריס מיינל, מייסדת ומנכ"לית מיינל מנג'מנט קונסלטינג.
מיינל, שפועלת מאזור הסחר החופשי בדובאי, הייתה דוברת המפתח בכנס תעשייה חכמה 4.0 שנערך היום (ג'). את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואילן אלתר, מייסד ומנכ"ל אלתרנט.
"שיתופיות היא רכיב מפתח להצלחה – שיתופיות בין חברות, ארגונים וגם מדינות", אמרה מיינל. "לעתים קשה לשתף פעולה עם מתחרים, אבל זה משתלם".
"סיבה נוספת לכישלון פרויקטים בתחום היא שלא נעשה שינוי מהותי, לעומק, אלא במקרים רבים לוקחים את העסק הישן ושמים לו מעטפת דיגיטלית, כך שהוא נותר כשהיה, ללא שינוי בהתנהלות ההנהלה והעובדים, ללא שינוי מחשבתי או באופן העבודה", הוסיפה.
מה נדרש כדי להצליח?
לדברי מיינל, "התחלתי לסייע למפעלים בגרמניה בתחום המיכון והמעבר לשלב הבא במהפכה התעשייתית לפני 12 שנים, וב-2018 העברתי את פעילותי לדובאי. נכנסתי לעולם התעשייה 4.0 כבר ב-2008, עוד לפני שהמונח הומצא ב-2012. עוד קודם לכן, כשהייתי באקדמיה, הבנתי שקיים פער גדול בין הטכנולוגיה לבין אלה שמשתמשים בה, והבנתי שהמשימה שלי היא לסגור את הפער. ערכנו פרויקטים ארוכי טווח בגרמניה, התחלנו בניהול מסמכים אלקטרוניים, עברנו למיכון תהליכים ולבסוף התקדמנו ל-IoT. הפרויקטים ארכו חצי שנה עד שנתיים, ולארגונים מכל המגזרים היו אותם אתגרים. אחד הלקחים שהפקנו הוא שלא צריך ליישם Best Practices, אלא לתת פתרון פרטני".
"כדי להצליח בפרויקטי תעשייה 4.0", אמרה, "נדרשים ארבעה מרכיבים: טכנולוגיה חכמה, הממד האנושי, תהליכים ומודל עסקי. אם אינך פועל.ת לטיוב כולל, לצמצום הפחת בייצור, לניהול מלאי חכם ולאימוץ צרכי העתיד, בעצם לא חידשת דבר. הממד החשוב ביותר לטעמי הוא הלך המחשבה, המיינדסט. רכיב זה דורש הכי הרבה תשומת לב, כי הוא לא משתנה אוטומטית וגם כי הוא הרכיב שהכי פחות שמים עליו מיקוד".
לדבריה, "כדי להצליח במהפכת התעשייה 4.0 נדרש לשלב רכיבים רבים. למשל, בהיבט האנושי, יש להבין לעומק מה נדרש לעובד ומהעובד, מהן דרישות בעלי המניות, איך לפתח כישורים מחדש, כיצד לפעול לחינוך ארוך טווח, איך למשוך צעירים בעלי כישורים וכיצד לשלבם, מה המענה להתנגדויות הרבות מבפנים ועוד".
מיינל סיכמה באומרה כי "על מנת להצליח במימוש פרויקטי מיכון, דיגיטל ותעשייה 4.0 נדרש לטפל בכל ארבעת הרכיבים. עצתי היא שלא להתמקד רק בטכנולוגיה – הביטו על תהליכים עסקיים ומודלים עסקיים לפני תהליך הדיגיטליזציה; חישבו איך אתם.ן רוצים.ות לעבוד בעתיד. אם אופן העבודה דומה למה שהוא כיום – כנראה שטעיתם.ן. הטמיעו טכנולוגיות חדשות, כאלה שיביאו להקלה לארגון ולעובדים – אולם עשו זאת בצורה מושכלת ומותאמת אישית לארגון, לעובדים ולהנהלה. והכי חשוב, עם כל הכבוד לטכנולוגיה, התמקדו בממד האנושי".
מניסיון השנים בהם עבדתי בתחום מעל 40 שנה, הבעיות חוזרות רק הדור מתחלף. פרוייקט לא יכול להצליח ללא מיפוי מיפוי מדוייק של תהליכי הארגון בטרם נכנסים לפתוח. את התהלעכים ממפים ביחד עם המשתמשים. ואז יש שלב חשוב של טיוב התהליכים הדורשים לרוב החלטות קשות ושינויים בארגון. אם אין הצלחה בשלב הזה - חבל להמשיך כי הכשלון בדרך ותקציב הפרוייקט יאמיר. אין חדש תחת השמש.
מסכים עם כל מילה. הממד האנושי - תמיד צריך להיות בראש הפירמידה עם דגש על ראיה ארוכת טווח
פרויקטים נכשלים בגלל סיבות רבות ובעיקר אי טיפול וניהול המידע ואיכותו, אי מענה לתהליך העיסקי ואי שילוב הביזנס בפרויקט