האזינו: "חברות היי-טק מעבירות קווי ייצור לחו"ל; הן לא ישובו לפה"

הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר על ייצוא ההיי-טק ונתונים אחרים שמציגים את הענף כזה שיוביל את החזרה הכלכלית לשגרה לא מרשימים במיוחד את מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בראיון לוחמני לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא לא מסתיר את חוסר האופטימיות שלו לגבי עתיד הענף.

משבר הדולר, המחסור בכוח אדם והעדרה של ממשלה מתפקדת – כל אלה מביאים את כהן להזהיר שהקטר של המשק עלול להיעצר. "אנחנו (מעסיקי ההיי-טק – י"ק) לא מבקשים שום דבר לעצמנו", הוא אומר. "רובנו נשארים פה מבחירה, כל אחד מאיתנו יכול לייצר ולעבוד מכל מקום בעולם. לא בטוח שזה מה שהמדינה רוצה".

כהן צמח בתעשיית ההיי-טק מראשית דרכו המקצועית, והוא בעל ניסיון רב בניהול חברות בארץ ובחו"ל. בתפקידו הנוכחי הוא משמש כמנכ"ל ח. מר. לתפקיד יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים הוא נכנס בנובמבר אשתקד, במקומו של ד"ר צבי מרום, שכיהן שתי קדנציות רצופות.

מהו איגוד ההיי-טק ומהי מטרתו?
"האיגוד מייצג כ-250 חברות מתחומים שונים של ההיי-טק – חדשות, ותיקות ובסדרי גודל שונים. אנחנו חלק מהתאחדות התעשיינים. מטבע הדברים, יש נושאים משותפים לנו ולחלק מהמפעלים התעשייתיים, אבל יש גם דברים ייחודיים, כמו משבר הדולר. צריך לזכור שההיי-טק הוא לא מקשה אחת, יש 600 חברות שנכללות תחת הקטגוריה של היי-טק. יש תחושה בציבור שההיי-טק הוא הענף שנפגע הכי פחות מהמשבר. זה נכון, אבל כשמסתכלים פנימה, צריך להבין שהמצב הוא לא ממש ככה ונושא הדולר הוא קריטי, כי מרבית התעשיה עובדת לייצוא".

ניהלתם יחד עם ההתאחדות מאבק בנושא הדולר. מדוע בעצם?
"צריך להבין שאם שולי הרווח שלנו הם 10% ואם הדולר נשחק ב-10%, זה אומר שכל הרווח שלנו נשחק. מיותר לציין שאנחנו מעסיקים עשרות אלפי עובדים באופן ישיר ועוד אלפים רבים באופן עקיף ולכן, זה צורך קיומי".

טענתם שהמשמעות של שער דולר נמוך היא סגירת חברות היי-טק ופיטורי עובדים. כמה חברות באמת נסגרו?
"החברות לא נסגרות, אבל הן מעבירות קווי ייצור למקומות שונים בעולם, שם יותר זול. גם אנחנו, ב-ח. מר, נאלצנו להעביר קווי ייצור אל מחוץ לישראל, בלית ברירה.

צריך להפנים: כל מפעל וכל חברה, ולצורך העניין זה גם בית תוכנה, שמעביר קווי ייצור או פיתוח לחו"ל לא יחזור לפה. מדינת ישראל תאבד אותו. לצערי, יש לא מעט כאלה.

אומרים לנו: תעלו מחירים. נו, באמת… יש מישהו שחושב באמת שאנחנו לא מעוניינים למכור במחיר הכי גבוה? זה לא עובד כך בשוק תחרותי. נכון שיש פה טאלנטים, אבל הם לא מייצגים את כלל התעשיה, וגם התוצרים שלהם במרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות לא נשארים פה אלא עוברים לחו"ל".

המענה של המדינה סיפק אתכם?
"מהרגע שבנק ישראל הכריז שהוא קונה דולרים ב-30 מיליארד, בהיקף של 2.5 מיליארד דולר בחודש, עוד לפני שהוא קנו סנט אחד – בתוך שעה שער הדולר זינק ב-6%. זה מלמד אותך באיזו סביבה של ספסרות דולרית אנחנו, התעשיינים, צריכים לחיות".

יש הטוענים שמכיוון שההיי-טק ברובו הוא תעשיה של עסקים פרטיים, המדינה לא צריכה להכניס יד לכיס כדי לסייע לו.
"היא צריכה לסייע לתעשיית ההיי-טק כי לא מדובר בנו. אני וחבריי, מנהלי החברות, נסתדר. מגדירים אותנו כקטר של המשק, אלא שהקטר הזה לא יודע לנסוע לבד, ולכן צריך את הסיוע של הממשלה, כי אנחנו מעסיקים עשרות אלפי עובדים. בסופו של דבר, ההשקעה משתלמת: כולנו, כמדינה, מרוויחים. המדינה חייבת לסייע לענף ההיי-טק לשווק. זה נחמד מאוד שאומרים לנו שאנחנו שועטים קדימה, אבל בסופו של דבר, הקטר הזה זקוק לדחיפה.

בנוסף, ההיי-טק הוא כמו צבא, וכדי להילחם צריך חיילים. יש מחסור אדיר בכוח אדם. לא מקימים פה מפעלים חדשים בין היתר מסיבה זו.

מה גם שעכשיו יש תופעה של עובדים שלא רוצים לחזור כי הם בחל"ת ומקבלים שכר מהמדינה – אז למה שיחזרו?"

איפה זה נתקע? למה לא קמות פה עוד חברות כגון צ'ק פוינט ואמדוקס?
"ענף ההיי-טק בישראל הוא לא אחיד. יש לא מעט חברות שלמות שכל שרשרת הייצור שלהן כאן, כחול לבן. אבל מצד שני, יש בישראל כמות עצומה של סטארט-אפים – שזו תופעה מבורכת, כי הם דור העתיד, אלא שהם לא מייצגים את כלל התעשיה. אז במקום לקדם את החברות שהן הרוב מקדמים חלק קטן מהתעשייה.

הסיבה הנוספת בתשובה לשאלתך היא שאין כאן תכנון לטווח ארוך. אין חשיבה היכן תהיה התעשיה בעוד 10-20 שנה. נכון שכיום זה נראה הזוי, אבל זה בדיוק תפקידה של הממשלה. זה לא בושה לחשוב ולתכנן וזה לא קיים, לצערי. כבר שנתיים שאין פה שר כלכלה ושר אוצר שדואגים לנו. אני מקווה שאחרי הבחירות תקום פה ממשלה שתטפל בכל הנושאים האלה".