סוף לסאגה: זוגלובק תפצה את יבמ בשלושה מיליון שקלים

סאגה בת 14 שנים באה אל קיצה: בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק שלשום (ג') לטובת יבמ ישראל ונגד זוגלובק בסדרת תביעות הדדיות בין השתיים על הטמעת מערכת ERP של סאפ בחברת הנקניקים, שבוצעה ב-2007. זוגלובק תפצה את הענק הכחול בסכום של שלושה מיליון שקלים.

בחלוף שנים של התכתבויות, התנצחויות ואין סוף ויכוחים בכתב, זוגלובק הגישה ב-2013 תביעה נגד יבמ ישראל בסך של יותר משמונה מיליון שקלים, לאחר שזו הטמיעה אצלה שש שנים לפני כן מערכת ERP בפרויקט "רצוף בתקלות", על פי התובעת. בתביעה נכתב כי "יבמ הציגה לזוגלובק מצגים שלפיהם היא חברה עתירת ניסיון, ששמה הולך לפניה כאחת מחברות שירותי המחשוב, היישום וההטמעה המובילות בישראל… יבמ אמרה שתוביל הקמת מערכת IT מבוססת סאפ ואין עוד חברה בישראל כמותה, שיכולה להעמיד לזוגלובק מערכת המתפקדת באופן מושלם".

"בדיעבד", ציינה התובעת, "התברר כי ההתחייבויות והמצגים של יבמ היו מן השפה אל החוץ. בסופו של דבר, לאחר תשלום של יותר ממיליון דולר, סיפקה יבמ מערכת נכה, שבחלקה לא מתפקדת, ומה שמתפקד היה רצוף ליקויים ותקלות יסודיות… מערכת מקרטעת, רצופת כשלים, שהסבה נזקים במקום תועלת". על פי חברת המזון, מאז עליית המערכת לאוויר היא נאלצה להשקיע יותר מחמישה מיליון שקלים על מנת לייצב אותה, והיא תידרש להשקיע 1.8 מיליון שקלים נוספים (לאחר הגשת כתב התביעה) כדי להביא אותה לכדי תפקוד.

עוד טענה החברה כי "יבמ נדרשה לספק מערכת עובדת, בלא תירוצים, הסברים והתחכמויות. במקום זאת, זוגלובק קיבלה רק תירוצים ונמנעה ממנה היכולת להפיק שימוש מהמערכת בה הושקעו מיליוני שקלים". כמו כן, היא כתבה כי "התגלו במערכת תקלות רבות. תקלה במערכת גרמה לנו לנזקים קשים, לחוסר תפקוד, לפגיעה בייצור, לתקלות בשיווק ועוד… בדיעבד התברר כי יבמ ישראל לא מילאה את חובתה הבסיסית ולא יישמה את עקרון יישום SAP Standard, שלפיו ההטמעה מבוצעת על פי המגזר התעשייתי הרלוונטי שאליו שייך הלקוח הארגוני. דא עקא, במקום להתאים את מערכות זוגלובק ליישום המתאים והמומלץ של סאפ, יבמ בחרה לפתח בעצמה מערכת ולא ליישם בחברה את המערכת הסטנדרטית".

זוגלובק כינתה את הפתרון "לא מקצועי בעליל" וטענה מכאן שיבמ "לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם – וכשלה". בכתב התביעה היא ציינה כי "יבמ ישראל הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא סיפקה את המוצר שאותו התחייבה לספק, מה שהסב לחברה נזקים כספיים כבדים".

יבמ, מצידה, תבעה את זוגלובק על השלמת התשלומים לפי החוזה. בשלב הראשון, יבמ זכתה בכ-400 אחף שקלים והתיק, שאיחד את שתי התביעות, דן בתביעה לשני מיליון שקלים נוספים.

בית המשפט: "יבמ התייחסה וענתה לכל אחת מהתקלות המיוחסות לה". צילום אילוסטרציה: ג'וזף קובס, BigStock

"גרסת יבמ מעוגנת, שלא לומר יצוקה, בראיות"

בפסיקתה קבעה השופטת חנה פלינר כי "גרסת יבמ מעוגנת, שלא לומר יצוקה, בראיות ומקבלת חיזוקים רבים מעדויות זוגלובק. גרסת זוגלובק כוללת סיסמאות כוללנית". לדברי השופטת, "אין פרויקט מושלם אשר חף מכל ליקוי או כשל… גם מי שאינו מומחה יכול לקבוע כי אין ולא יכול להיות מצב שבו מזמין העבודה נדרש רק 'ללחוץ על כפתור' ולקבל מערכת מושלמת". עוד נכתב בפסק הדין כי "יבמ עמדה בביצוע מטלותיה" וכי " עדויות אנשי זוגלובק היו לא אחידות ולעיתים פתלתלות. התרשמתי שהעדים של זוגלובק לא יכולים היו להעיד באופן ספציפי על התקלות והחוסרים, והן היו עדויות עמומות. מנגד, יבמ התייחסה וענתה לכל אחת מהתקלות המיוחסות לה".

השופטת פלינר קבעה כי יבמ זכאית לתשלום על החלקים בפרויקט שזוגלובק לא שילמה עליהם, בסך 2.021 מיליון שקלים – סכום השווה, בתוספת הפרשי ההצמדה והריבית, לשלושה מיליון שקלים בערך של היום. כמו כן, היא פסקה כי על זוגלובק לשלם ליבמ שכר טרחת עורכי דין בסך 200 אלף שקלים.

את יבמ ייצגו עורכי הדין אמיר לויצקי ואילת ברודיצקי ממשרד טולצ'ינסקי מרציאנו כהן לויצקי ושות' ואת זוגלובק – עורכי הדין ראובן בילט וטלילה רוזנבלום.