"בגלל הממשלה, לא כל התלמידים מקבלים מענה חינוכי מספק בקורונה"

"בתחילת תקופת הקורונה היה נדמה שהפתרון האידיאלי למערכת החינוך הוא לעבור ללימודים מהבית, אבל הממשלה שכחה הרבה קבוצות, ובעיקר מורים ותלמידים, שאין להן את הגישה למחשבים, ויישובים שלמים שאין להם חיבורים לאינטרנט כמו שצריך. עד היום יש רשויות שלא יכולות להיות חלק ממערך ההוראה בתקופת הקורונה, בשל האילוצים", כך אמרה ח"כ יפעת שאשא ביטון, יו"רית ועדת הקורונה של הכנסת.

ח"כ שאשא ביטון, ד"ר לחינוך, הביעה ביקורת רבה בחודשים האחרונים על תפקוד הממשלה וניהולה את משבר הקורונה – גם כשהייתה חברה בליכוד (לקראת הבחירות היא עברה לתקווה חדשה – מפלגתו של גדעון סער). היא המשיכה בקו הזה בפאנל שערכה שלשום (א') מערכת אנשים ומחשבים, בשיתוף קרן אתנה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. המפגש התקיים לקראת הבחירות, ועסק בחינוך הדיגיטלי. לצד שאשא ביטון השתתפו בו ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, השר מיכאל ביטון (כחול לבן), יזהר שי, עד לאחרונה שר המדע והטכנולוגיה, הח"כים קטי שיטרית (הליכוד) ועודד פורר (ישראל ביתנו), פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, ואחרים.

בדבריה ציינה ח"כ שאשא ביטון את התוכניות הרבות שנהגו בשנים האחרונות להכנסת מחשבים לכיתות, לחלוקת מחשבים לתלמידים ולמורים, ולדיגיטציה של מערכת החינוך. "היו תוכניות למכביר ובכל זאת, עדיין לא לכולם יש אפשרות ללמידה מרחוק. בחלק מהבתים, גם כשלתלמיד או למורה יש מחשב, יש בהם כמה נפשות והמחשב משרת את כל בני הבית. כתוצאה מכך, לא כל ילד במדינת ישראל קיבל, ומקבל, בתקופת הקורונה מענה חינוכי מספק".

ח"כ שיטרית (שדבריה בפאנל יובאו באייטם נפרד) אמרה בהקשר זה כי "נכון שיש עדיין פערים דיגיטליים בין התלמידים בפריפריה ובמרכז הארץ, אבל הם צומצמו. המטרה של הממשלה היא להמשיך ולצמצם את הפערים האלה. יש עוד הרבה מה לצמצם, צריך לעשות ולא להרפות".

לא על המחשבים לבדם

לדברי ח"כ שאשא ביטון, הענקת מחשב לכל ילד ולכל מורה היא לא הפתרון המלא, גם אם הוא בא עם פריסת תשתיות אינטרנט מתאימות, לרבות סיבים אופטיים. "צריך להכשיר את צוותי ההוראה כיצד להשתמש נכון במחשבים. קיים צורך בגישה פדגוגיה חדשנית לגבי איך צריכה להיות ההוראה. אם הממשלה הייתה עושה את זה בצורה עקבית לאורך השנים, היינו יכולים להגיע לתקופה הזאת אחרת, לתת מחשב לכל מורה וילד, ולקיים את החינוך כמו שצריך – גם אם זה מרחוק. כך היינו מגשרים על הפערים", אמרה.

אלא שלדבריה, עדיין אפשר – ואף צריך – לגשר על הפערים, בבחינת מוטב מאוחר מאשר אף פעם. "צריך לצמצם את הפערים מבחינת התשתיות – שהן תהיינה בכל ישוב, ליצור סביבת למידה ותוכניות לימודים אחרות, לעשות שימוש רב יותר במערכת השידורים הדיגיטלית הלאומית – הן בעתות חירום והן כסיוע בתגבור התלמידים בעתות שגרה, לרתום את הפיתוח המקצועי להכשרת מורים ולפדגוגיה חדשנית, ולאפשר אוטונומיה למנהלים. יש הרבה יוזמות וחלק מהדברים מתנהלים, אבל אין יד מכוונת", הוסיפה.

לסיכום היא אמרה כי "השוויון בכלל ובחינוך בפרט הוא המרכיב ההכרחי לחוסן לאומי. יש לתת את ההזדמנות השווה לכל ילד ולצמצם את הפערים. זה בא לידי ביטוי ביתר שאת במשבר הקורונה, כשמערכת החינוך נאלצה להיערך מחדש ללמידה בצורה אחרת – שדובר עליה בשנים האחרונות, אבל היא לא יושמה עד הקצה".

האם מהפכה מ-2003 תועתק ל-2021?

פרופ' זליכה אמר כי "לממשלה יכולות להיות תוכניות גדולות, גם בתחום הטכנולוגי ובחינוך הדיגיטלי, אבל היא לא יכולה לבצע את זה בלי כסף. אנחנו המפלגה היחידה ששמה תוכנית כלכלית יסודית, שיכולה להניע את המשק ולאפשר להצמיח את התשתית שעליה המדינה והממשלה יושבות. המערכות נמצאות בקריסה ואני מאוד מוטרד לגבי העתיד הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל".

הוא ציין כי המפלגה הכלכלית הציגה תוכנית למערכת החינוך, ובמסגרתה הגעה ליעד של 18 תלמידים בכיתה. "כדי להשיג את היעד הזה, צריך לתת מענה לשעות הלימוד ולתשתיות הטכנולוגיות. כיום, אנחנו מציעים למורים שנכנסים למערכת ללמד ולהשגיח על 30-40 תלמידים בכיתה, בלי מספיק טכנולוגיה ועם תנאי שכר נמוכים. מה הפלא שיש אנשים טובים רבים שנמנעים מלהיות מורים?"

פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית. צילום: אבי קקון

פרופ' זליכה מונה ב-2003 לחשב הכללי במשרד האוצר על ידי מי שהיה אז שר האוצר – בנימין נתניהו. הוא ציין בפאנל כי "כמו שנתניהו ואני עשינו במדינה מהפכת תשתיות ב-2003, אני אעשה מהפכת תשתיות במערכת החינוך החל מ-2021. נבנה כיתות שיהיו מראש עם התשתיות הדיגיטליות של המאה הנוכחית והבאה, בסיוע המגזר הפרטי. מי כמו המגזר הפרטי ידע לבנות את הכיתות האלה…?"

תחום נוסף בעולם החינוך שבו המפלגה הכלכלית עתידה לטפל הוא ההשכלה הגבוהה, לרבות ציון הפסיכומטרי הגבוה הנדרש לקבלה ללימודי הנדסת תוכנה – מה שמונע גישה לסטודנטים מוכשרים רבים ומשמר את המחסור בכוח אדם בהיי-טק. "נוצר מצב שבו כדי ללמוד הנדסת תוכנה צריך לקבל 780 בפסיכומטרי. אנחנו נורמליים? אנשים שעשו שלוש שנים צבא צריכים לשרוף שנה שלמה בלימודים לבחינה פסיכומטרית כדי להוציא 780? מי ממנהיגי העם מוציא 780 בפסיכומטרי? חסרים לנו אלפים על אלפים של מהנדסים ולרבים שהיו יכולים לצמצם את המחסור אין את המשאבים הכספיים והטכנולוגיים כדי להגיע למצב שהם נכנסים בכלל למערכת האקדמית – ובעקבותיה לתעשיית ההיי-טק".