חיסון עובדים במקומות עבודה: המודל הנכון של ההיי-טק

התאחדות התעשיינים, מגן דוד אדום, משרד הבריאות ומפקדת אלון הודיעו לפני ימים אחדים על תחילת מבצע החיסונים נגד קורונה בחברות היי-טק ובאזורי תעסוקה של היי-טק. זאת, כדי להירתם למאמץ הלאומי להגברת היקף החיסונים נגד קורונה, שהם החסם המרכזי כעת לחזרה מלאה לפעילות של כל המשק בישראל. יש לברך על היוזמה הזו ולקוות שהיא אמנם תזכה להיענות.

הפרופיל האישי של מרבית עובדי ההיי-טק הוא גילאים צעירים, שעל פי הסטטיסטיקה הנוכחית, הם הנפגעים העיקריים מהקורונה, ממלאים את מחלקות טיפול נמרץ בבתי חולים וחלקם מאבדים את חייהם, למרבה הטרגדיה. מקומות עבודה הם ללא ספק הריכוז ההגיוני והנכון כדי להגביר את קצב החיסונים, ובכך לשנות את יחסי הכוחות בין רמת התחלואה לבין מספר המחוסנים בישראל.

המהלך של ההתאחדות ואיגוד חברות ההיי-טק, המהווה חלק ממנה, עשוי לתת מענה גם למחלוקת שהתפתחה בציבוריות הישראלית בשבוע שעבר לגבי אלה שלא רוצים להתחסן. כאן עלתה השאלה המוסרית-משפטית – האם מעסיק יכול לחייב עובד להתחסן כתנאי להמשך עבודתו בארגון? לפי הפרשנות המשפטית הקיימת, נכון לעכשיו החוק לא מאפשר זאת. אמנם, היועץ המשפטי לממשלה אמר כי ניתן לחוקק חוקים מתאימים, בממשלה ובכנסת. אבל במציאות של היום, ערב בחירות, יידרש זמן רב יחסית עד שהחוק יעבור בכל הערכאות. למדינת ישראל אין את האפשרות להמתין, כי מדובר בנגיף מסוכן, פעיל, שלא ממתין לאף אחד ומפתח מוטציות, ואם המשוואה של מחוסנים מול חולים לא תתהפך, אנחנו עלולים להיגרר לעוד תקופה ארוכה של סבבים ותחלואה.

החיסון במקומות עבודה נעשה על בסיס של רצון טוב ושכנוע על ידי ההנהלה. יש לאפקט של חיבור עם יתר העובדים תפקיד חשוב מאוד, שיכול להגדיל את מספר המתחסנים. ההצלחה של מיזם זה צריכה להיות מודל למקומות עבודה ולארגונים ביתר המגזרים. הוא לא כופה על אף אחד שום דבר, אבל מייצר אווירה של התגייסות, או, אם תרצו, אתגר חדש, שכל מנהלי החברה והעובדים מתגייסים אליו.

מה המדיניות שהארגונים צריכים לנקוט בנושא?

הוויכוח בישראל הוא לא ייחודי והדילמה מה עושים עם כאלה שלא רוצים להתחסן ולא מתחסנים קיימת בכל העולם. הולכת ומתגבשת התפיסה שמצד אחד, אי אפשר להכריח אדם לקבל זריקה, אבל מהצד השני יש לכל ארגון מחויבות לשמור על בריאות העובדים שהוא ממונה עליהם.

מחקר של גרטנר, שנערך בשבועות האחרונים בקרב מנהלי משאבי אנוש, מראה שלפחות בארצות הברית, מרביתם עדיין לא סגורים על עצמם מהי המדיניות שהארגון שלהם צריך ליישם בנוגע לאותם עובדים שאינם מחוסנים.

אליזבת ג'ויס, סמנכלית הייעוץ לתחום משאבי האנוש בגרטנר, אומרת כי אין לשאלות אלה תשובה אחת נכונה. "מעולם לא שיחקנו במשחק הזה, והדרך הטובה ביותר היא לשים על השולחן את כל השיקולים והמרכיבים – ואז להחליט", היא מציינת. כיאה למי שמייצגת חברת ייעוץ, מיהרה ג'ויס להוסיף כי ההמלצה שלה נכונה לרגע זה וגרטנר תעדכן אותה בהתאם להתפתחות – מה שממחיש את חוסר הוודאות האמיתי סביב סוגיה זו.

אחד המרכיבים בנושא זה, שעשוי להקל על ארגונים לקבל החלטה, הוא שאלת המשך העבודה מהבית אחרי סיום המשבר. ארגונים כמו סיילפורס, שכבר הודיעו לעובדים על המשך מודל העבודה מהבית, מייצג עמדה רווחת בקרב 90% ממנהלי משאבי האנוש. מודל כזה יאפשר לתת מענה טוב יותר לעובדים לא מחוסנים, על ידי כך שיעבירו (או ישאירו) אותם לעבוד מהבית, ובכך יקטינו את רמת הסיכון לעובדים אחרים.

סקר שערכה גרטנר בדצמבר אשתקד הראה כי הנהלות ארגונים שמתכוונות ליישם מודלים היברידיים עושות זאת בין היתר מהשיקול של הפרדה והרחקת עובדים לא מחוסנים ממחוסנים, והן ימשיכו למשור על הפרדה בין עובדים, עד כמה שאפשר. דבר אחד ברור מאותו מחקר של גרטנר: מעסיקים מבינים שהחזרה לעבודה מלאה, גם אם תותר על ידי הרשויות, תלויה קודם כל בהיקף החיסונים, בכלל ואצלם בפרט.

השורה התחתונה: מניתוח המחקרים של גרטנר אפשר להסיק שבארצות הברית מודעים לדילמת אי החיסון, אבל מחפשים דרכים יצירתיות כדי להתמודד עם זה. חקיקה או סוג של כפייה הם לא אופציה, ויש בזה הגיון רב. מן הראוי שגם בישראל, מקבלי ההחלטות ישקיעו מאמצים בהסברה, בנקיטת צעדים שיעודדו צעירים להתחסן. המודל של ההיי-טק יכול להיות מודל מנצח, ושוב נהיה עדים לכך שהאמרה שההיי-טק הוא הקטר של המשק היא לא סתם קלישאה. לכו להתחסן!