כשהפרטיות שלנו מחוללת ברשת: על ההשפעות הפסיכולוגיות של פשעי הסייבר

נפגעים של פשעי סייבר חווים פגיעה קשה בתחום הרגשי, הפיזי והכלכלי ● מחקרים מצאו, כי פשיעה ברשת יכולה להיות בעלת השפעה דומה לזו של פשעים כמו פריצה

10/02/2021 09:30
אסף אמיר, ראש מחלקת המחקר בחברת סנטינל-וואן (SentinelOne). צילום: סנטינל-וואן

שנת 2020 תיזכר לעד כשנת הקורונה, אבל גם בעיקר כשנת החותמת למעבר שלנו לחיים בדיגיטל, מעבר שהביא עימו גם שיא חדש בדרגת פשיעות הסייבר ובריבוין.

רכישות אונליין, פגישות זום בק-טו-בק, משחקי וידיאו, רשתות חברתיות, מיילים, תוכנות ניהול, עיצוב ואפליקציות לכל צורך – החיים שלנו עברו כמעט במלואם לרשת, ואיתם גברה הסכנה, והיא מתעצמת ומשתכללת מדי יום.

לאור נתונים אלו, החלטנו להביא לקדמת הבמה נושא שנדחק לצללים בשיח הדיגיטלי החדש, והוא ההשפעות הפסיכולוגיות העמוקות של פשיעה ברשת.

פשיעת סייבר מוגדרת כ"פעילות פושעת שמערבת מערכת ממוחשבת". סוגי הפשיעה שמבוצעים מגוונים וכוללים גניבה, הונאה, גניבת זהות והתחזות ועוד.

עבור קורבנות רבים זיכרון האירוע גורם לדאגה, לייסורים, לחוסר אמון ולתחושת חוסר אונים. קורבנות רבים של פשעי רשת מדווחים, כי ההשפעה נמשכת חודשים לאחר האירוע בפועל. בהקשר זה, בורות עשויה להיות אושר לקורבנות.

מחקרים מצאו, כי פשיעה ברשת יכולה להיות בעלת השפעה דומה לזו של פשעים כמו פריצה, במקרה הטוב. אחד הקורבנות, בעלים של עסק קטן, שהתראיין למחקר מוביל בנושא העיד: "זה מלחיץ וזה מפחיד בהרבה מובנים. כל כך מצער שמשהו שאפשר לעבוד עליו שנתיים יכול פשוט, ברגע אחד, להיעלם".

הקורבנות של עבירות סייבר יכולים לחוש ששום מקום לעולם לא יהיה בטוח ושהם תמיד יכולים להיות מול העבריין שוב. יש להם גם צורך בתיקון. זה עלה ממחקר על ההשלכות של פשע מקוון וצורכי ​​קורבנותיו. לפי אותו מחקר, הקורבנות חוששים מההשלכות זמן רב לאחר העבירה, והסיבות לכך רבות. למשל, פרסום תמונות באופן מקוון, כאקט של סטוקינג, איומים והפחדות. ניתן להפיץ תמונות או סרטונים כאלה בקצב עצום, בתפוצה כמעט בלתי מוגבלת וגם ללא הגבלת זמן. תמונות עירום וחומרים אחרים יכולים להסתובב ברשת, ואז פתאום, באופן לא צפוי, להופיע שוב. הקורבנות יכולים להיות מבועתים מכך שזה יקרה זמן רב לאחר העבירה המקורית, גם אם העבריין הורשע בהצלחה.

מחקרים נוספים מצביעים על כך, שנפגעי התקפות ופשע מקוונים עלולים לסבול מטראומה רגשית, שעלולה להוביל לדיכאון. ישנן עדויות גם לתסמינים מוגבלים של הפרעת דחק חריפה (ASD) בקרב נפגעי עבירה בעולמות וירטואליים מקוונים.

"נפגעים לכל דבר"

מוסיפה גם שגיא ברסלב, עובדת סוציאלית מקהילת המטפלים SOMEBUDDY:

כמו בכל תחום פשע, גם כאן יש דרגות חומרה ומאפיינים לכל סוג פגיעה.

שגיא ברסלב,  עובדת סוציאלית מקהילת המטפלים SOMEBUDDY. צילום: SOMEBUDDY

שגיא ברסלב,  עובדת סוציאלית מקהילת המטפלים SOMEBUDDY. צילום: SOMEBUDDY

באופן כללי ניתן לומר, שעוד לפהי שאדם נפגע הוא כבר חשוף להשלכות של פשעי רשת – חשיפה מוגברת לדיווחים על פשעים וניסיונות פגיעה מצד עברייני סייבר כבר מעלים את רמת הסטרס ופוגעים ביכולת הבסיסית לחיות ברמת אמון סבירה בהתנהלות היומיומית.

לגבי הנפגעים עצמם מדובר בפגיעה בתחום הרגשי, הפיזי והכלכלי: יש עלייה משמעותית ברמת הסטרס, החרדה, הדיכאון, תחושות של אשמה וחוסר אונים. השפעות נוספות וקשות יהיו כאלו שפוגעות בדפוסי השינה ומייצרות הפרעות אכילה. כלומר – אנחנו רואים לפנינו נפגעים לכל דבר.

אדם שנפגע מפעולת פשיעה נהיה חסר מנוחה, חווה מחשבות חודרניות של אשמה, בושה, כעס, צער, חוסר אונים. חולפות בו מחשבות, כמו: איך לא ידעתי לשמור על עצמי? איך לא ראיתי את זה מגיע? העולם הופך להיות עבורו מקום שהוא חווה יותר מתמיד כמסוכן, מאיים, פוגעני.

כשלוקחים בחשבון את זירת הפגיעה – לא ברחוב, אלא ברשת, מרכיב חוסר האונים עולה, כי לא תמיד ברור מי פגע, איך פגע ולמה.

לפעמים גם מדובר באנשים שיושבים במדינות אחרות ועושים תרגילי עוקץ. אדם נשאר ללא כתובת. למי יגיש תלונה? אין לו מענה. אין דרכי פעולה אופרטיביות וכך הוא נשאר לבד עם המטען הקשה הזה.

כשהמחשבות החודרניות גוברות מאוד, תחושות הלחץ, החרדה והדיכאון עלולות להוות מכשול של ממש בתפקוד היומיומי. הוא עלול להציג סממנים של אובדן תיאבון, קשיי שינה, עצבות ודיכאון. במקרים מסוימים נוכל להבחין בצורך של אדם להרגיע את הכאב הנפשי הרב באמצעות שימוש בסמים ואלכוהול.

היקף הפגיעה תלוי מאד בחוסנו הנפשי של הקורבן. ככל שאדם מצויד ברמה נמוכה יותר של חוסן נפשי כך השפעת הפגיעה מתעצמת. לפעמים עבור אדם חרדתי זה עלול להוות דחיפה לקצה – להתפרקות של ממש, במיוחד אם מדברים על סוג העבירות שמייצרות פגיעה מתמשכת. זו תמיד משוואה מאוד מורכבת בין גורמי חוסן שונים, מאפיינים אישיותיים, חוזקות ונקודות פגיעות מול חומרת הפשע, היקף הפגיעה והשלכותיה.

אז מה עושים?

שיפור אמצעי המיגון, לכידת העבריינים וחידוד המשמעויות המשפטיות של התמודדות עם עבירות מעין אלו – יעזרו לאנשים לקבל שוב שליטה כשהם יודעים שצדק נעשה.

וכמובן, רשת תמיכה חברתית גדולה ככל הניתן. תפקידם של בני משפחה וחברים הוא חשוב ביותר – ההתכנסות סביב קורבן, מתן תוקף לכאבו, עידוד ותמיכה יכולים להרים תרומה משמעותית ביותר למסוגלות להתמודד טוב יותר.

 

הכותב הוא ראש מחלקת המחקר בחברת הסייבר סנטינל-וואן (SentinelOne).

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים