האזור החדש שמקימה אורקל: ירייה משמעותית בקרב על הענן הציבורי

הידיעה שפרסם היום (ג') כתבנו יוסי הטוני, בפרסום ראשון, על הקמת אזור ענן ייעודי של אורקל לישראל היא ללא ספק בשורה חשובה, שמסמנת את הקרב הגדול ההולך ומתהווה בין ענקיות הטק על מכרז הענן הממשלתי נימבוס.

גם ההחלטה של אורקל, החשובה בפני עצמה, למקם את הדטה סנטר הייעודי לישראל בירושלים ראויה לברכה. כל מרכז מחשבים כזה שמוקם בבירה תורם לתעסוקה, לאקו-סיסטם ובעקיפין לכלכלה של העיר ושל המדינה כולה – במיוחד בתקופה קשה זו, כשהיציאה ממשבר הקורונה ותחילת שיקום המשק נראים באופק, אבל אותו אופק עוד רחוק.

הדטה סנטר הישראלי של אורקל מוקם בקמפוס של בינת בהר חוצבים. המהלך משתלב באסטרטגיה של החברה הישראלית להציב רגל בולטת בשוק זה. בתחרות שתיווצר בתחום עם הקמת אזורי הענן החדשים של החברות הרב לאומיות, בינת תוכל להציע שירותי אחסון בענן המקומי של אורקל. הדבר יאתגר חברות ישראליות אחרות, שכבר יש להן דטה סנטרים, או שיבנו מרכזי מחשוב חדשים.

המהלך של אורקל ומכרז הענן הממשלתי

אי אפשר לנתק את המהלך של אורקל מדבר רחב יותר שיקרה במהלך השנה: פרסום תוצאות מכרז הענן הציבורי של הממשלה – נימבוס. מאז שהממשלה פרסמה את כוונתה לצאת למכרז הודיעו כמה חברות ענק על צעדים שמשמעותם להציב עובדות בשטח עוד לפני שהוא מבשיל, גם אם זה ברמת קול קורא בלבד. השחקניות הגדולות מיקרוסופט, AWS וגוגל, שיש להן אחיזה רחבה במגזרים הממשלתי, הציבורי והביטחוני בישראל, וגם אורקל, הכריזו על כוונתן להקים כאן אזורי ענן, שייתנו מענה לאותם גופים שצריכים לעבור לענן, אבל לא יכולים לעשות זאת מאחר שהרגולציה אוסרת עליהם לאחסן את המידע שלהם מחוץ לגבולות ישראל.

הסנונית הראשונה הייתה עם ההודעה של MedOne שהיא מקימה תשתית ענן מקומית על בסיס Azure של מיקרוסופט, אבל באורח פלא, שתי החברות מיהרו להסביר שההכרזה לא קשורה למכרז נימבוס. העקרון של מכרז נימבוס הוא שחברות רב לאומיות, ענקיות טק, מקימות פה דטה סנטרים לענן ייעודיים לישראל בלבד. זה דבר שאינו מובן מאליו, בהתחשב בעובדה שההיקף של השוק הישראלי קטן ולא מצדיק הקמת אזור מיוחד ודטה סנטר מקומי. למיקרוסופט, למשל, יש 72 מרכזים כאלה ברחבי העולם, ואין לה מרכזים כאלה במדינות הרבה יותר גדולות מישראל ונחשבות למרכזיות ממנה מבחינת הפעילות.

למיקרוסופט יש סיבות לתקוע פה יתד בדמות אזור ענן מעבר להעצמת המוצר שלה. אין זה סוד שהמחשוב הממשלתי, שעליו מבוססים השירותים שהממשלה נותנת לאזרחים – דבר שרלוונטי במיוחד בתקופת הקורונה – הם מבוססי מיקרוסופט. מרגע שהממשלה הכריזה על כוונתה לצאת למכרז הזה, מיקרוסופט לא יכולה להרשות לעצמה שלא להיות שחקנית מובילה במכרז, גם אם אין הגיון עסקי טהור לעשות זאת.

סיבה נוספת שקשורה לנושא היא הטרנספורמציה הדיגיטלית שרשות התקשוב הממשלתי מיישמת בימים אלה במשרדי הממשלה, בקצב מהיר. מאחר שמשרדי הממשלה הם בוודאי גופים מוטי רגולציה – שכאמור, לא מאפשרת לאחסן את המידע מחוץ לישראל – העדר אזור ענן מקומי היה תוקע בעוד כמה שנים את ההתקדמות הממשלתית בתחום הדיגיטל. גם זאת סיבה עבור מיקרוסופט לקחת חלק במכרז.

אלא שזאת סיבה טובה להשתתף במכרז גם לחברות אחרות, כולל ל-AWS של אמזון. החברה נמצאת בתהליך אסטרטגי עולמי להגדיל את פעילותה בענן, כולל בישראל – במיוחד לאור הצהרותיו של המנכ"ל החדש של החברה האם, אנדי ג'סי, בעקבות פרישתו הצפויה של ג'ף בזוס (עד לפרישתו של בזוס בספטמבר, ג'סי משמש כמנכ"ל AWS).

אזור ענן חדש של אורקל – בישראל. צילום אילוסטרציה: BigStock

ההשלכות

למכרז נימבוס יש השלכות רחבות, משום שהגופים הציבוריים, ובמיוחד הממשלה, מהווים סמן ימני בשוק הישראלי. פעילות התקשוב של הממשלה היא יחסית ברמה גבוהה ונושקת ל-30% מסך כל פעילות ה-IT במדינה. מכאן שהמכרז זה צפוי לסלול את הדרך לעוד שורה של מגזרים גדולים בישראל, שחלק ניכר מהארגונים בהם ירצו למקם את הענן שלהם כאן. למה? אמנם, אין להם מניעה רגולטורית לעבוד עם שרתי ענן שיושבים בחו"ל, אבל הם לא עושים זאת מסיבות טקטיות, ובעיקר זהירות של הדירקטוריונים וזהות הלקוחות שלהם.

עוד השלכות הן אלה של הקמת אזורי הענן הישראליים של החברות הגדולות והרב לאומיות. אלה צפויים להשליך על חברות הענן המקומיות. הקמת אזורי הענן של אורקל, מיקרוסופט, AWS וענקיות אחרות במדינה מהווה סוג של חדשנות משבשת, שכולם מבינים את משמעותה ומחפשים דרכים להתמודד איתה, כדי שהמהלך לא יחסל את שוק שירותי הענן בישראל ויהיה צונמי כמו זה שאמזון עשתה לענף הקמעונאות.

השורה התחתונה: המהלך של אורקל ללא ספק מחמם את הקרב על הענן ומקרב את ישראל לרשימת המדינות שחברות הענק הבינלאומיות הקימו בהן דטה סנטר מקומי. זה לא מובן מאליו, ויש לקוות שנדע להוכיח לחברות אלה שהן לא טעו בהחלטה שלהן.