"האתגר הגדול בערים החכמות הוא מתקפות הסייבר"

"הכאב והאתגר הגדולים ביותר בתחום הערים החכמות הם מתקפות הסייבר, ויש צורך להיות יצירתיים בחיפוש אחר פתרונות לכך", אמר יריב שדה, מייסד ומנהל קהילת ערים חכמות בישראל.

שדה דיבר בכנס הערים החכמות של אנשים ומחשבים, שהתקיים לא מכבר. הוא ציין את מתקפת הסייבר שאירעה על שירביט ואמר כי היא יכולה לקרות – "ומתקפות כאלה אף קורות" – גם ברשויות מקומיות. "זה קורה בעיקר במצב שבו הדטה עולה לענן ההיברידי של העירייה, אבל לא כולו, מסיבות מובנות", הסביר.

לדברי שדה, אתגרי הסייבר בעולם הערים החכמות יחריפו עד ל-2050, כאשר הן יהפכו למגה ערים. "מגה ערים יהיו חייבות טכנולוגיה שתאפשר להן לשלוט מרחוק על המתקנים בעיר. ככל שהשליטה על הטכנולוגיה תהיה באמצעות דיגיטציה, כך תהיה יותר חולשה לתקיפות סייבר עליה, וצריך לנקוט בהגנה מתאימה", אמר.

אתגרים נוספים

שדה ציין אתגרים נוספים שעומדים בפני הערים החכמות, בהם הטמעת טכנולוגיות בשטח. כדוגמה לכך הוא נתן מיזם אנרגטי שהוא מעורב בו באחת הרשויות. "אם הפרויקט מחייב הטמעה מתחת לכביש צריך מראש לבדוק שלא תהיה פגיעה בתשתיות אחרות, כגון קווי מים וחשמל", הסביר.

נושא אחר שלדעתו יעלה בשנה הקרובה בהקשר של ערים חכמות הוא הדור החמישי. "זה אמנם נושא גדול, ברמה הלאומית ובין מדינות, אבל משליך גם על הערים", אמר. הוא העריך ש-"המלחמה הגדולה היא למי תהיה שליטה על תשתיות הדור החמישי, משום שהוא יהיה בעל הידע. לא בכדי ארצות הברית החליטה על חסימת טיק טוק. יש פה הרבה הקשרים ל-G5 וזה אתגר בפני עצמו".

שדה התייחס גם לנושא הגנת הפרטיות, הקריטי בערים. "העיריות, בראשות המנמ"רים, מקפידות ליישם את הגנת הפרטיות ולעבוד בצורה שלא תפגע בפרטיות התושבים", אמר, והזכיר בהקשר זה את חוק הגנת הפרטיות ואת תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי.

אתגר נוסף, ואף מרכזי, בערים החכמות הוא בתחום התחבורה. "הפתרון המוצע לאתגר זה הוא הפחתת עומסים על עורקי התנועה בערים ושימוש גובר בתחליפי רכבים, כמו קורקינטים, הליכה ברגל או אופניים", אמר שדה. "במקביל, יש להשקיע עוד יותר ברכבות". כדוגמה הוא הזכיר את פרויקט חשמול הרכבת, שמעודד נסיעה ירוקה באמצעי תחבורה זה.

"עיריות נכנסות יותר ויותר לחקר הנתונים"

תחום אחר ששדה הזכיר הוא חקר הנתונים. "עיריות נכנסות יותר ויותר לנושא הזה", אמר. "יש להן משאבים שצריך לדעת לנצל אותם לטובת חקר הדטה שלהן – בין אם בעצמן או במיקור-חוץ. כך הן יוכלו לדעת טוב יותר מה מתרחש בעיר".

שדה ציין כמה שיתופי פעולה, בהם בין עיריית כפר סבא ליישובי אשכול השרון, כחלק ממיזם שיזם משרד הפנים להקמת אשכולות כדי לאגם משאבים ולסייע לרשויות שונות ביישום פרויקטי עיר חכמה. מיזם נוסף הוא שיתוף פעולה בין המרכז לערים חכמות שפועל באוניברסיטת בר אילן לבין האיחוד האירופי, שבמסגרתו ישמש המרכז כ-DIH (ר"ת Digital Innovation Hub) היחיד מסוגו בישראל. "במרכז יש שדה ניסויים לטכנולוגיות שעוזר בהפחתת רגולציות, וחשוב מאוד שיהיו עוד מוסדות אקדמיים שישתפו פעולה עם כל הגורמים". עוד מיזם שאותו הוא הזכיר הוא סיטיזון, שהוא פרי של שיתוף פעולה בין עיריית תל אביב-יפו לאקדמיה, על מנת לסייע לסטארט-אפים בפיתוח פתרונות לתחום הערים החכמות.