"היעדר שקיפות בפעולות הממשלה הוא הגורם לחוסר אמון בהתמודדות עם הקורונה"

כך אמרה השופטת בדימוס נילי ארד בתגובה למדד השקיפות העולמי שבו ישראל קיבלה את הציון 60 - קרוב מאוד לקו האדום, שעומד על 50 ● לדבריה, "בנסיבות שבהן מנהיגים נחשדים בפלילים, ובאווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת - אלה תוצאות חמורות במיוחד"

השופטת בדימוס נילי ארד, יו''רית עמותת שבי''ל - שקיפות בינלאומית ישראל. צילום: ניב קנטור

"היעדר שקיפות בפעולות הממשלה הוא הגורם לחוסר אמון בהתמודדות עם הקורונה ועם המשבר הכלכלי החמור בתולדות מדינת ישראל", כך אמרה השופטת בדימוס נילי ארד, יו"רית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל).

ארד אמרה את הדברים בתגובה לדו"ח של הארגון הבינלאומי לשקיפות TI, שפרסם בסוף השבוע את מדד השקיפות הבינלאומי. במדד זה, ישראל דורגה במקום נמוך זו השנה השנייה ברציפות. ארד ציינה את דרישת השקיפות כאמצעי להתמודדות עם פגעי הקורונה ועם התערערות יסודות הדמוקרטיה בישראל.

היא אמרה כי "ישראל מקבלת ציון 60, מספיק – במרחק של 10 מקומות בלבד מהציון 50, בלתי מספיק, שהוא הקו האדום, שממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפשות כמושחתות. ישראל נמצאת במקום ה-35, שהוא נמוך בהרבה ממדינות כמו איחוד האמירויות הערביות, אסטוניה, צ'ילה וקטאר, ונמצא בחברתן הפחות מחמיאה של מדינות כמו ליטא, סלובניה וברוניי".

מקור: TI

מקור: TI

"למרבה הצער", ציינה, "כניסתה של 2021 לא מבשרת טובות, בהיבט הכולל של השתוללות הקורונה ועם היותה של מערכת בחירות רביעית בפתח. זאת, תוך החרפת הקרע בין הציבור לממשלה והפועלים מטעמה, התגברות החשדנות, תופעות מעכירות אווירה של שחיתות והתערערות שותפות הגורל בחברה בישראל".

"בנסיבות שבהן מנהיגים נחשדים בפלילים, ובאווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת, שנאלצים לעשות עבודתם נאמנה באווירה רעה של הקצנה ופלגנות, אלה הן תוצאות חמורות במיוחד", אמרה השופטת (בדימ') ארד.

הישארות במקום, לאחר מגמת ירידה

לפי ממצאי המדד, לאחר מגמת ירידה מדאיגה בת שלוש שנים, ישראל מדורגת זו השנה השנייה ברציפות עם הציון הנמוך של 60 מתוך 100, כשהיא מדשדשת במקום ה-35 מבין 180 מדינות. כך, במדד 2016 ישראל קיבלה את הציון 64 ודורגה במקום ה-28; במדד 2017 היא קיבלה את הציון 62 וירדה למקום ה-32; ב-2018 נמשכה הירידה של ישראל לציון 61 ולמקום ה-34; וב-2019 הוסיף הציון וירד ל-60, מה שדירג אותה במקום ה-35. במדד 2020 היא "זכתה" לציון ולמיקום דומים.

נתונים עגומים. מקור: TI

נתונים עגומים. מקור: TI

באופן כללי, יותר משני שליש מהמדינות הנסקרות נמצאות בסביבות הקו האדום, והציון הממוצע שניתן לכלל המדינות שנבדקו ירוד ביותר ועומד על 43, שהוא ברף המדינות המושחתות. יתרה מזו, הניתוח הכולל של המדד מצביע על כך שהשחיתות ברחבי העולם פוגעת בהתמודדות עם מגפת הקורונה ותורמת להתמשכות המשבר של פגיעה בדמוקרטיה.

היכן ישראל לעומת שאר מדינות ה-OECD?

ביחס למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום ה-25 מבין 37 המדינות החברות בארגון. בין המדינות החברות בו, שנמצאות עם ישראל בשליש התחתון: סלובניה, פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה.

במקום הראשון המשותף במדד מדורגות דנמרק וניו-זילנד זו השנה השנייה ברציפות עם הציון 88. שתיהן עלו במקצת מ-87 בשנה שעברה. אחריהן נמצאות פינלנד, סינגפור, שבדיה ושוויץ עם הציון 85, נורבגיה עם 84, הולנד – 82, וגרמניה ולוקסמבורג עם הציון 80.

על עמותת שבי"ל

השלוחה הישראלית של עמותת שב"יל, שהשופטת (בדימ') ארד מובילה אותה, פועלת להנחלת ערכים ונורמות של יושרה ואתיקה ברשויות השלטון בישראל..

"אנחנו פועלים במטרה לנהוג ולהנהיג לאורם של ערכים אלה, כתרופה מקדימה לשחיתות, בהתמודדות האפקטיבית עם תופעות של שחיתות ומניעת התפשטותה", אמרה ארד.

העמותה מפרסמת בכל שנה את מדד השקיפות ברשויות המקומיות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים