"נפח הדיגיטל גדל בעשייה המבצעית בצה"ל – וגם כמות המשתמשים"

"הדיגיטל הולך ותופס יותר נפח במרחב העשייה המבצעי בצה"ל, הוא משמעותי יותר ובהתאמה, גם כמות המשתמשים גדלה ועומדת על עשרות אלפים – נתון שהוכפל בתוך כשנה", כך אמר אל"מ עידן בצלאל, ראש מחלקת לי"ד (ר"ת לוחמה יבשתית דיגיטלית) בחט"ל (ר"ת החטיבה הטכנולוגית ליבשה) שבזרוע היבשה.

אל"מ בצלאל ציין בראיון לאנשים ומחשבים כי "המחלקה שבראשותי אחראית לכל הקשור בפיתוח, תמיכה ומחקר של מרכיבי דיגיטל לקצה המבצעי בפעילות היבשתית של צה"ל. היא עוסקת במגוון תחומים: אמצעי תקשורת טקטית, מערכות שו"ב (שליטה ובקרה), דוגמת צי"ד – צבא יבשה דיגיטלי – ומשואה, תקשורת ומערכות אש למפקדות הטקטיות, עם כיסוי היכן שאין רשתות סלולר, מערכות ל"א (לוחמה אלקטרונית), מענה הגנה בסייבר למערכות החטיבה, מאמנים (סימולטורים), מערכת ניווט, מחשב טקטי מוקשח, פיתוח עצמאי למערכות IT לדרג הלוחם ועוד. אנחנו מתמקדים בפשטות התפעול ובהשאת ערך לשטח: האתגר שלנו הוא להביא ולהנגיש את הטכנולוגיה לחיילים ולמפקדים בדרג הטקטי".

מפיתוחי המחלקה

"אנחנו עמלים על פיתוח תשתית טכנולוגית פתוחה, שתאפשר לנו לצמוח על בסיס השינויים במציאות בשטח", אמר. "תפקידנו הוא לתרגם את הצורך המבצעי למענה טכנולוגי מותאם לצרכים. המפתחים במחלקה עושים פיתוח אג'ילי, ואנחנו מוציאים גרסאות תוכנה בקבועי זמן קצרים, לטובת העברה מהירה של התוצרים ללקוחות שבשטח".

לדבריו, "מערכות השו"ב הפכו למערכות לחימה לכל דבר ועניין. אנחנו מפתחים תשתית מתקדמת, רובסטית ומאובטחת. בתוך מערכת צי"ד יש את שקד, שהיא מערכת שו"ב לרמת המ"מ ומעלה. היא חלק ממערכת השו"ב משואה גרסה 750, ומאפשרת למ"מ להיות מקושר לכל הכוחות ולכל החיישנים. היא מאפשרת לנהל את הפעילות המבצעית באופן מושכל יותר".

כך, הסביר אל"מ בצלאל, "על תשתית שקד, שיושבת על תשתית צי"ד, יושבת מערכת הדק חכם, שהטכנולוגיה שלה מאפשרת לאסוף מידע המגיע מכלל הגורמים בשטח, לוחמים וחיישנים, לחבר ולנתח אותו. כך, ניתן לבחור בתוקף שיפגע ביעד בצורה האפקטיבית ביותר. הפלטפורמה אוספת את כל המידע המבצעי על היעד ועל כל הסובב אותו, ולאחר תהליך עיבוד וניתוח מנגישה אותו לכלל הכוחות בשטח – הלוחם בשטח, המל"ט החמוש, המסוק, כלי השיט וכן המפקד שבחדר המבצעים מאחור. כך, כלל הנתונים הרלוונטיים מונגשים לכל הכוחות משלוש הזרועות. מערכת שקד כוללת אמצעי קצה אזרחיים – טאבלטים וסמארטפונים, כדי שנוכל להתפתח בעולם החומרה כמו באזרחות".

הוא הוסיף כי "בנינו את התשתיות שלנו – של צי"ד ובתוכה של משואה 750 – כדי לאפשר לכל הזרועות לפתח מעליהן מרחב אחד משותף, כדי להביא מידע ערכי לקצה הטקטי, באופן משותף ורב זרועי, ולממש את רעיון השילוביות הרב זרועית במערכות השו"ב".

"אתגר נוסף", ציין, "הוא היצף המידע. במסגרת הפרויקט הזה, כמו בפרויקטים נוספים, הטמענו יכולות בינה מלאכותית במערכות הלחימה, על מנת שהכוחות יקבלו את המידע הרלוונטי להם, וללא הצפה. אנחנו עושים זאת עם אמ"ן וזרועות האוויר והים, כדי להביא מידע רלוונטי, שעבר היתוך – כל הזמן. למדנו המון מהאזרחות בתחום".

פעילות משותפת עם יחידת מצפן שבאגף התקשוב

אל"מ בצלאל, בן 43, החל את דרכו בצבא כקצין קשר קרבי, ולאחר מכן עשה תפקידים טכנולוגיים בזרוע היבשה ובאגף התקשוב. בטרם מונה לתפקידו הנוכחי, לפני כשנה וחצי, הוא היה ראש ענף תקשורת טקטית במחלקה שכיום הוא עומד בראשה. הוא ציין כי "בית התוכנה שלנו עובד בצמוד למצפן, בית התוכנה של אגף התקשוב. אנחנו נעזרים במצפן ליצירת מאגרי מידע משותפים, כמו גם להזנת נתונים רלוונטיים לדרג המטכ"לי. עבדנו עם מצפן במסגרת 'מרחב חכם' בפיקוד מרכז, כדי להביא מידע לקצה בקבועי זמן קצרים. אנחנו עורכים יותר ויותר פרויקטים יחד, בעולמות הדטה, להנפקת תובנות שיביאו לקבלת החלטות מושכלות יותר".

עוד הוא אמר ש-"השנה נמבצע (נהפוך למבצעיות – י"ה) יכולות משמעותיות, כמו 'גבול חכם וקטלני' להגנת הגבולות. אנחנו נמצאים בעיצומו של פרויקט לבנייה ולהפעלת כלי רכב אוטונומיים ורחפנים עם שליטה מרחוק. נעביר את המערכת של הגנת הגבולות ביבשה לפלטפורמה הפתוחה, מבוססת משואה 750".

חברון דיגיטלית

בהמשך סיפר אל"מ בצלאל על פרויקט שביצעה המחלקה בשנה החולפת, של הפיכת חברון לעיר דיגיטלית: "מבצענו מרחב חכם בעיר, כך שאנשי החטיבה המרחבית יקבלו מידע ויזהו יעדים בזמן אמת. נמשיך את פריסת המערכת בעוד חטיבות מרחביות השנה, ניצור מרחבים חכמים בכל הגזרות".

פעילות נוספת שביצעה המחלקה היא "פיתוח יכולות מאמנים מתקדמות ללוחמים שמתרגלים פעילות מבצעית, עם טכנולוגיות גיימינג. זה יהיה מהלך שובר שוויון בעולם המאמנים, עם מרחבי לחימה וחדרי בריחה מבוססי מידע מודיעיני. המפקדים מתלהבים מזה, כי הם מבינים את העוצמה הטמונה בדיגיטל".