כיצד שינתה הבינה המלאכותית את עולמות ניהול הידע והמידע?

מגיפת הקורונה שינתה את חיינו במובנים רבים, הן הפיזיים והן החברתיים. הריחוק החברתי העמיק את התלות שלנו בממשקים דיגיטליים ווירטואליים ואת הצורך שלנו לנהל את המידע והנתונים בצורה אחרת ממה שידענו.

סביבת העבודה החדשה הזאת, שרובנו עדיין לא מבינים בדיוק מה השפעתה לעתיד, הביאה להאצת היישום של טכנולוגיות שהיו בגדר באזז עוד הרבה לפני הקורונה, אבל כעת הן הפכו להיות בנות בית כמעט בכל תהליך ארגוני שעוסק במידע, בניתוח המידע, בניהול נכון של המסמכים הארגוניים, במצב שבו לא כל העובדים ולא כל מקורות המידע נמצאים במקום אחד.

כנס KM DM של אנשים ומחשבים מייצג לכאורה שני עולמות שונים: ניהול ידע וניהול המידע הארגוני כחלק מתהליכי עבודה שמאפשרים לארגונים לזרום. מהרצאות הדוברים שהשתתפו בכנס ניתן היה להסיק, כי יש חוט דק ברור, שמקשר בין שני התכנים: ניהול ואוטומציה של תהליכים, שימוש בכלים וביישומים המאפשרים לארגונים להתייעל, לדעת יותר ולממש טוב יותר את הליבה העסקית שלהם. כל התהליכים האלו הוזכרו לאורך כל הכנס תחת שתי אותיות, שהיו באזז חם עוד לפני הקורונה, אבל קיבלו תאוצה דרמטית בשנה שעברה. הכוונה ל-AI, בינה המלאכותית. כל הדוברים בכנס, שהתייחסו לזוויות השונות של ניהול מידע וניהול ידע, הזכירו את נושא ה-AI והציגו את הדרכים ליישם אותו בסביבות העבודה שלהם.

אבל דומה שהבשורה החשובה ביותר, ואולי גם האופטימית ביותר, הייתה בהרצאתה של ד"ר מוריה לוי. היא בישרה על כך, שלאחר שנים רבות הבינה המלאכותית תתגייר, מה שיאפשר לבצע תהליכי חיפוש מידע וידע בצורה טובה הרבה יותר מאשר היום. כלי הבינה המלאכותית הקיימים היום מהווים מחסום לא פשוט בעבודה הארגונית, שקשורה בניהול מידע וידע, בגלל השפה העברית.

כולנו יודעים שגיור מערכות לנשפחת השפות השמיות, שעברית היא חלק ממנה, היא אתגר שליווה את התעשייה בישראל כבר שנים רבות. השיקולים הם קודם כל כלכליים, וגם תלויי טכנולוגיות. במהלך השנים, מאז שענף ההיי-טק החל לפרוח פה בישראל, היו לא מעט חברות שהרימו את הכפפה. אבל כאשר מדברים תהליכים של הפקת תובנות מנתונים, הכלים של הבינה המלאכותית יכולים לעבוד על חיישנים, לזהות תמונות אבל לא יכולים להתמודד עם טקסטים בעברית. השינויים שהביאו את חברות הטכנולוגיה, כמו מיקרוסופט, למשל, להשקיע בגיור לעברית הם תוצאה של הגידול הרב של יישומי הבינה המלאכותית בכל התחומים, בישראל כמו בעולם. מחקר של גרטנר, שנערך בסוף 2019, העלה, כי 75% מהארגונים אמרו, כי הם מתכוונים להטמיע תהליכי AI בתוך שלוש עד חמש שנים. הקורונה לא שינתה את המגמה הזאת ואף העצימה אותה. הבינה המלאכותית עזרה להגביר את שיתוף הידע בין מחלקות בארגון, ובין אנשים. מה שלא יכולים לעשות כעת בפינת הקפה או בשיחות מסדרון עושים כלי הניהול החכמים שהבינה המלאכותית מוטמעת בהם.

ניהול המידע הפנים ארגוני

הפן השני של הטיפול במידע הוא ניהול המידע הפנים ארגוני. אשר גליקמן, חבר ועדת ההיגוי של הכנס ומי שעוסק כבר שנים רבות בתחום של ניהול המידע, הציג בכנס כלים ורעיונות שיסייעו לארגונים להתמקד במשימות המיידיות הנדרשות לניהול התוכן בארגון בתשקופת משבר. היכולת לנהל את המידע בצורה יעילה ונכונה הפכה להיות קריטית ביכולת התפקוד של ארגונים. הפורטלים הארגוניים שודרגו בהיקפים גדולים, ואם בעבר הם היו כלי עזר בעבודה של המשתמשים, הרי שהיום הם מכילים כלים ומערכות שהופכים את הפורטל לתשתית העבודה העיקרית בארגון, עם יכולות שמסייעות לאתר מילות חיפוש, מושגים ותחומים שבהם עוסק הארגון. אלו הם דברים שהיו גם לפני הקורונה, אבל כעת הועצמו עוד יותר. גם כאן הבינה המלאכותית שיחקה תפקיד חשוב.

בכנס השתתפו כמובן נציגי חברות טכנולוגיות, שהציגו פתרונות חדשניים להאצת תהליכי ניהול ידע, וכן נציגי ארגונים, כמו השלטון המקומי, שהציגו את החשיבות של הטרנספורמציה הדיגיטלית ברשויות, כיצד בעזרת בינה מלאכותית ניתן לטפל באוכלוסיות מוחלשות בזמן סגר בעיר כמו ירושלים, ובכלל.

שורה תחתונה: תחום ניהול הידע והמידע צבר תאוצה אדירה בזמן הקורונה, לא מעט בזכות הרחבת יכולות הבינה המלאכותית, שכנראה גם תעשה עלייה לישראל בשנה הקרובה, וגם בזכות הצורך של הארגונים להתייעל ולנהל את המידע בצורה יעילה, ממוקדת ויעילה.