הביטקוין קרוב ל-35 אלף דולר; מומחה ישראלי: "זה הזהב הדיגיטלי"

שוק המטבעות הווירטואליים בכלל, והביטקוין בפרט, ממשך לרתוח, ונכון לפרסום שורות אלה, היום (ד') לפנות ערב, עומד שערו על 34,820 דולר ליחידה (יותר מ-110 אלף שקלים). מדובר בשבירה של עוד שיא, לאחר שבסוף השבוע המטבע התנודתי עבר את ה-34 אלף דולר, אולם לאחר מכן ירד ל-27,700 דולר.

הסיבה לעלייה התלולה בשער הביטקוין היא המשבר הכלכלי והירידה בשער הדולר שבאה בעקבותיו (המטבע האמריקני ירד היום לשפל של 3.18 שקלים לדולר). בעקבות זאת, משקיעים רבים החלו להשקיע חלק מהכספים שלהם בביטקוין. משפיעות על כך לחיוב הערכות שלפיהן בניגוד לשיאים שהביטקוין שבר בשלהי 2017, הפעם הוא לא ירד לתהומות שהגיע אליהן לאחר מכן – שערים של 1,000 ו-2,000 דולר ליחידה.

התפתחות חיובית נוספת, לפחות בעיני מוסדות פיננסיים ומשקיעים במטבעות הווירטואליים, אירעה בשבוע שעבר, כשבריאן ברוקס, יו"ר הוועדה לפיקוח על המטבע במשרד האוצר האמריקני, הודיע לבנקים מפוקחים ושלוחותיהם שהם יוכלו להשתתף באופן פעיל באימות ובשימוש במטבעות וירטואליים צמודי דולר (Stablecoins), ולהשתמש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין.

בן סמוחה, מייסד האתר ג'ונגל הקריפטו (Cryptojungle), שמבקש "לעשות סדר" בשוק המטבעות הווירטואליים ולמלא את המחסור שיש, לדבריו, בתכנים אודותיהם, אמר לאנשים ומחשבים כי "ברוקס לוקח חלק בקבוצת עבודה שהוקמה על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כדי ליצור מסגרת רגולטורית הגיונית ותומכת בתחום המטבעות הווירטואליים, תוך שימת דגש על הימנעות מהונאות, הלבנות הון ומימון טרור. הקבוצה מורכבת מנציגים בכירים של משרד האוצר, הבנק הפדרלי, רשות ניירות ערך (ה-SEC) והרשות לפיקוח על מסחר בחוזים עתידיים וסחורות (ה-CFTC)".

הוא ציין כי "קבוצת העבודה הזו הוציאה מכתב כבר ביוני האחרון ובו הבהירה שבנקים ונותני שירותים פיננסיים מפוקחים יוכלו להחזיק מטבעות דיגיטליים כגון ביטקוין ואת'ר (את'ריום), במסגרת השירותים שהם מספקים ללקוחותיהם. המכתב שיצא בשבוע שעבר הוא למעשה חידוד למכתב זה, מתוך הבנת הרגולטור את צרכי הבנקים לאמת באופן עצמאי את העסקאות הנעשות במטבעות וירטואליים. משמעות המכתב היא שבנקים שמחזיקים במטבעות אלה עבור לקוחותיהם יוכלו להריץ את תוכנת הבלוקצ'יין בעצמם – פעולה שמגבירה את אבטחת המטבעות, ואף לתת שירותים שקשורים במטבעות וירטואליים צמודי דולר".

מה מאפיין את המטבעות הווירטואליים צמודי הדולר?
"הם נוצרים על גבי רשת מבוזרת, כגון את'ריום, אם כי הם נשלטים באופן ריכוזי על ידי החברה המנפיקה. החברה היא זו שאחראית לגבות את המטבע צמוד הדולר ברזרבות מזומנים שיושבים בחשבון הבנק שלה. לדוגמה, יש ארבעה מיליארד מטבעות דיגיטליים בעלי הסימון USDC של חברת סירקל, שהונפקו על רשת את'ריום וניתנים להעברה מהירה בין אדם לאדם או בין נותן שירות פיננסי אחד לאחר. החברה, מנגד, מחזיקה ארבעה מיליארד דולר כרזרבות בבנק שלה ומשחררת דו"חות ביקורת בכל חודש, שמוכיחים זאת.

לעומת זאת, בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן (שהשבוע העריך כי שווי הביטקוין יגיע ל-146 אלף דולר – גב"ז) הנפיק עבור עצמו את המטבע הדיגיטלי JPM. בעוד ש-JPM לא בנוי על רשת מבוזרת כגון את'ריום, הוא אמור לספק שימושים דומים – רק ללא השקיפות הציבורית".

בן סמוחה, מייסד האתר ג'ונגל הקריפטו. צילום: ירדן שמואלי

אילו משמעויות יש למכתב של הרגולטור האמריקני?
"המשמעויות שלו הן רבות. ראשית, הרגולטור מראה שהוא אכן משפר את ההבנה שלו בתחום ולא רוצה למנוע את התפתחותו, שכן מטבעות דיגיטליים צמודי דולר כבר נמצאים בשימוש המוני – הן בתוך גבולות ארצות הברית והן מחוצה לה – ולמעשה, קשה מאוד לעצור אותם. לכן, הרגולטור יוצר סביבה בטוחה לבנקים. שנית, בפרספקטיבה ארוכת טווח, המשמעות צפויה להיות היפרדות ממערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT, שכן כבר אין בה צורך. מטבעות דיגיטליים צמודי דולר ניתנים להעברה גלובלית ישירה, ללא צורך במערכת מתווכת. לבסוף, לדעתי מדובר בצעד ביניים, שמכשיר את הקרקע לדבר הבא: מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים".

מה אתה צופה לעתיד? האם העליות החדות בשערי המטבעות הווירטואליים יימשכו – ולמה?
"התחום נמצא רק בתחילת דרכו. הביטקוין מתפתח וצובר אימוץ ברחבי העולם ועל פני קהלים רבים – החל מ-'האדם הקטן', דרך תאגידים ציבוריים ועד למוסדות פיננסיים גדולים ואף בנקים מרכזיים, כמו זה של איראן. הוא החל לבסס את מעמדו כזהב דיגיטלי ולפיכך, בעידן של הדפסות כספים מרובות ומדיניות מוניטרית חסרת תקדים ואחריות, המחיר שלו ימשיך לעלות בחדות. לא סתם אנליסטים בכירים במוסדות פיננסיים גדולים ומיליארדרים מוכרים מוול-סטריט נותנים תחזיות שהשער שלו יגיע עד סוף השנה לבין 120 אלף לחצי מיליון דולר ליחידה".

מה עם המטבעות הווירטואליים האחרים?
"גם האימוץ והשער שלהם יגדלו – חלקם משום שהם מצדיקים זאת, כי הם מציגים פתרונות מעניינים, כחלק מהתפתחות 'האינטרנט של הכסף', ורובם משום שהסנטימנט כלפי התחום משתנה, ולפיכך גם המפסידנים צפויים להרוויח.

לבסוף, כשמדובר באימוץ של מטבעות דיגיטליים צמודי-דולר, שנקראים גם מטבעות יציבים, אנחנו אכן חוזים באקו-סיסטם שלהם מתפתח. האימוץ של המטבעות היציבים צומח מאוד במדינות מתפתחות, שבהן הכלכלה המקומית קורסת והמטבע המקומי מאבד מערכו. בנוסף, מאמצים אותם יותר עבור תשלומים בינלאומיים ישירים בדולר, מבלי להשתמש באופן ישיר במערכת הבנקאית. לכן, אני סבור שזה ימשיך – ושהרגולטור מבין את זה ומנסה להקדים את האימוץ ההמוני".