כיצד תיראה העיר החכמה ב-2030?

"הדעות לגבי התפתחות הערים בעשור הקרוב חלוקות. לדוגמה, פרופ׳ ריצ'רד פלורידה מאוניברסיטת טורונטו, מומחה ליצירתיות ולעירוניות, צופה שיהיה משבר 'האורבני החדש', כפי שהוא מכנה. לעומתו, מומחים אחרים מנבאים שגשוג וצמיחה של הערים, שנובעים מהטמעה של פתרונות טכנולוגיים, שישפרו באופן ניכר את איכות החיים בהן", כך אמר פרופ' איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות.

פרופ' יניב היה אחד המרצים המרכזיים בכנס ערים חכמות של אנשים ומחשבים, שנערך השבוע. הכנס, שהתקיים בשיתוף מרכז בר אילן לערים חכמות, אירח ראשי ערים, מנכ"לים, מנמ"רים ומנהלי חברות טכנולוגיות שעובדות עם השלטון המקומי. פתח אותו חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות.

בהרצאתו סקר פרופ׳ יניב את המגמות בהתפתחות העיר החכמה, מה צופן לנו העתיד לאור מגמות אלה וכיצד התחום ייראה ב-2030. "יש כוחות משמעותיים שמאיצים את הטמעת החדשנות בערים: הרצון של התושבים לבלות פחות זמן בפקקים, מודלים חדשים לגיוס הון, דמוקרטיזציה של מידע, מודלים עסקיים חדשים, תוחלת חיים ארוכה יותר ועוד", אמר.

לדבריו, השפעת הכוחות הללו גבוהה במיוחד, לאור ההתפתחויות המדעית והטכנולוגית המשמעותיות של השנים האחרונות. "ההתפתחות האקספוננציאלית של טכנולוגיות כגון בינה מלאכותית, רובוטיקה, אינטרנט של הדברים, הדפסה תלת ממדית ומציאות מדומה מאפשרת שימוש בהן כדי לפתור בעיות שונות, שקיימות זמן רב", אמר פרופ' יניב. "הבשלות הטכנולוגית הבו זמנית של כמה תחומים מאפשרת שילוב ביניהם, שקרוי Convergence, כדי ליצור ערך ולספק פתרונות, שלא ניתן היה לספק בעבר".

שימוש במדפסות תלת ממד להקמת בניינים

פרופ' יניב הדגיש שהתחזיות שלו ל-2030 מתבססות על טכנולוגיות חדשניות שכבר קיימות, ושהסבירות להטמעתן בסביבה האורבנית גבוהה. כך, למשל, הוא הציג שימוש במדפסות תלת ממד להקמה של בניינים, ש-"מאיצה באופן ניכר את משך הבנייה, מפחיתה משמעותית את הזמן הדרוש לה ומוזילה את עלותה באופן משמעותי".

הוא הוסיף כי "אותו Convergence – שילוב של טכנולוגיות מתקדמות – יביא לפתרונות בתחומים כגון חקלאות עירונית, תחבורה חכמה, ניהול אשפה, בריאות ושירותים עירוניים שונים". פרופ׳ יניב התייחס לניסוי שנערך באחרונה בהסעת נוסעים באמצעות הייפר לופ, שיכול להגיע למהירות של 1,000 קמ"ש.

"רק שיתוף פעולה ישפר משמעותית את החיים בערים"

״ב-2013, כשאילון מאסק הציג את הרעיון של הסעת נוסעים בכלי רכב יבשתי במהירות גבוהה מזו של מטוס, רבים התייחסו אליו בספקנות. כיום, אחרי קצת יותר משבע שנים בלבד, כבר מתקיימים ניסויים בכלים כאלה, בהשתתפות נוסעים", ציין פרופ' יניב.

לדעתו, יש לבחון גם את הסכנות הטמונות באימוץ החדשנות הטכנולוגית, בהן "הגדלת הפערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה; ריכוז העושר בידי יחידים; איבוד משרות רבות לטובת רובוטים ומכשירים אוטונומיים; פגיעה מוגברת באיכות הסביבה, עקב הגידול המשמעותי של הערים; התפתחות מחלות, כגון השמנת יתר, המאפיינות את החיים בעיר; וקשיים ליישם באופן מועיל את הפתרונות". לדבריו , "רק פעולה משולבת של רשויות השלטון הארצי והמקומי ביחד עם חברות הטכנולוגיה והאקדמיה תוכל להוביל ליישום מועיל של החדשנות ולשפר באופן משמעותי את החיים בערים".