"פרשת שירביט תרמה להעלאת המודעות לנושא הסייבר"

כך אמרה עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל, ברב שיח של אנשים ומחשבים, ופירטה מה על הגורמים הרגולטוריים לעשות כדי להגביר את השמירה על הפרטיות של הגולשים הישראליים

עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל. צילום: תומר יעקובסון

"פרשת שירביט תרמה להעלאת המודעות לנושא הסייבר, וההוכחה לכך היא השיח שהיה ברשתות החברתיות בנושא זה", כך אמרה עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל. מטרסו השתתפה ברב שיח לסיכום 2020 ברשתות החברתיות, שהתקיים באחרונה ביוזמת מערכת אנשים ומחשבים.

מלבד עו"ד מטרסו השתתפו בפאנל עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי; עו"ד חיים רביה ממשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר בץ; ד"ר שגית זילבפרב, מרצה וחוקרת מדיה דיגיטלית, מנכ"לית עמותת אשנב ושותפה מייסדת של הסטארט-אפ סופי סייף; איריס רוזנברג, מנהלת אגף התקשורת ביד ושם; איה אחימאיר, מנכ"לית דבי תקשורת; ודן בילסקי, עורך חדשות בכיר בתאגיד השידור הישראלי כאן. בכתבה הראשונה על הרב שיח הובאו דבריו של עו"ד הכהן ובכתבה השנייה – דבריו של עו"ד רביה. באייטם זה מובאים דבריה של מטרסו.

היא אמרה כי השיח התעורר בעקבות עשרות אירועי סייבר שהיו באחרונה ברחבי העולם, לרבות המתקפה על שירביט. "אנשים החלו להבין שאין מי שמוגן, וסכנת החשיפה למידע רגיש קיימת בכל מקום", הוסיפה. היא הדגישה כי כחלק מהגדלת המודעות לסייבר, פרשת שירביט תרמה להעלאת המודעות לנושא הפרטיות גם ברמות הבכירות בארגונים. "בפעם הראשונה, נושא הפרטיות החל לחלחל גם למועצות מנהלים, ומתקפות סייבר שמביאות להפרתה נתפסות כסיכון אסטרטגי", אמרה מטרסו. עם זאת, היא מיהרה לציין כי "יש לנו עוד דרך ארוכה כדי שאנשים יבינו את הסכנות האמיתיות שיש במתקפות סייבר לפרטיות – ולחייהם".

הפרטיות – מטבע עובר לסוחר

מטרסו ציינה שנושא הפרטיות הפך להיות מטבע עובר לסוחר והרשתות החברתיות אספו מידע על הגולשים, בין היתר באמצעות פיצ'רים נחמדים, שלכאורה משפרים את חוויית השימוש בהן, אבל נועדו בסופו של דבר לגרום לנו להתמכר.

בהתייחסה לעמותת פרטיות ישראל, שאותה היא מנהלת, אמרה מטרסו כי "יש לנו אתגרים להעלות את המודעות בנושא פרטיות לא רק ברמת הפרט, אלא גם ברמת המדינה והמשטרה. המטרה היא להגביר את המודעות של הציבור לכל מה שנוגע לפרטיות ולחופש הפרט. זכותו של כל אחד שיידע שלא עוקבים אחריו".

היא ציינה עוד כי העמותה הוקמה בשיאו של משבר הקורונה ופעלה נגד פרקטיקות של מעקב אחרי אזרחים, בין היתר באמצעות איכוני השב"כ.

לסיכום אמרה מטרסו כי כדי להגביר את הפרטיות של הגולשים הישראליים ברשת בכלל וברשתות החברתיות בפרט, יש לפעול שני במישורים: להגביר את הרגולציה עליהן, כפי שנעשה במדינות אחרות, וטלעדכן את חוק הגנת הפרטיות, שחוקק לפני כ-40 שנים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים