כיצד השתנו הרגלי הצריכה של הישראלים באמצעי התקשורת בשנת הקורונה?

דו"ח השימושים שהכינו חברות פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes חושף כיצד נראו הרגלי הצריכה של הישראלים באמצעי התקשורת השונים שלנו במהלך 2020 – "שנת הקורונה" –  לעומת 2019.

לפי הדו"ח, הגידול הגבוה ביותר מכל שירותי התקשורת התבטא בגלישה באינטרנט, הן הקווי והן הסלולרי. הגלישה באינטרנט הקווי הביתי התבטאה בעלייה שנתית ממוצעת של 23%, כשבימי החגים – פסח, ראש השנה וסוכות – ניכרה עלייה של כ-40%. בגלישה הסלולרית, התבטאה העלייה השנתית הממוצעת ב-20%, ושיאי התעבורה נשברו מדי חודש: בכל חודש צרכנו בממוצע עוד 2 גיגה-בייט בגלישה הסלולרית מעבר למה שגלשנו ב-2019, כשהשיא היה בחודש אוקטובר 2020, עם עשרות אלפי טרה-בייט שעברו ברשת פלאפון.

הישראלים דיברו השנה בסלולר 11% יותר מהשנה הקודמת. המגמה התחדדה במיוחד החל מפרוץ המגיפה, והגיעה לשיאה בתקופת חגי תשרי ובסגר השני, כאשר הישראלים דיברו בממוצע כ-20% יותר בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019.

הרשתות החברתיות טיקטוק, טוויטר, ווטסאפ ופייסבוק כיכבו במיוחד, כשטיק-טוק, שלא צריכה שום חיזוק של אירועי פנאי חיצוניים, צמחה ב-40% בהיקף השימושים במהלך 2020 והיא ממשיכה להתחזק ככל שהשנה מתקדמת. הישראלים גילו גם את טוויטר – שצמחה בכ-32% השנה, ובמחצית השנייה של השנה נראה שיותר ויותר ישראלים גילו את הרשת ומשתמשים בה לעדכונים וחיבור לאקטואליה. בוואטסאפ נצפו גידולים של כ-15% בהיקפי השימושים. בסגר הראשון השתמשו בה הישראלים הרבה יותר (עלייה של 35%) בהשוואה להמשך השנה. גם "פייסבוק" הציגה עלייה שנתית ממוצעת של 15%, כשבשבועות האחרונים של השנה ניכרת עלייה בהיקפי השימוש באפליקציה. אינסטגרם לעומתן, חוותה ירידה של 12% בהיקפי השימוש, כנראה על רקע הפגיעה באיכות בשעות הפנאי, האוכל והתרבות.

Zoom ללא ספק היא המלכה הבלתי מעורערת של שנת הקורונה – עם עלייה של עשרות אלפי אחוזים בשימושים ובמשתמשים. עם החזרה של מערכת החינוך בספטמבר, ובמיוחד של הכיתות הגבוהות שלמדו מרחוק, ניכרה קפיצה משמעותית נוספת בשימושים, כאשר השיא היה בסוף אוקטובר.

הצפייה בטלוויזיה אמנם חוותה עלייה שנתית של 5%, אבל עם תנודתיות גדולה: בסגר הראשון באפריל צפו הישראלים ב-12% יותר בטלוויזיה, כאשר באופן ספציפי הצפייה בשידורי האקטואליה עלתה ב-130%! במאי 2020, לאחר הסגר, ירדה הצפייה בטלוויזיה ב- 10%. עם הכניסה לסגר השני, במקביל לחגים – ניכרה שוב עלייה גדולה, של 20% בצפייה – בעיקר יותר בידור, סדרות, ו-VOD. בנוסף, על רקע הסגרים, החל"טים והילדים השוהים בבית, ניכר גם הבדל בשעות הצפייה – שעות הבוקר עד הצהריים, ושעות הלילה המאוחרות (1 עד 4 לפנות בוקר).

ההסתגרות בבתים הובילה את הישראלים לגלות את אפליקציות משלוחי האוכל, וברמה שנתית השימוש בהן עלה ב-92%! בשבועות האחרונים של אוגוסט הקפיצה הייתה ב-230%! הקניות ברשתות המזון עלו בממוצע שנתי ב-20%. בתחילתו של הסגר הראשון כאשר הבהלה הייתה בשיאה, הגידול לאתרים אלו הגיע לכ-100%. גם כאשר המשק נפתח וההקלות אפשרו לחזור לסופרים הגדולים, עדיין ניכרה עלייה ממוצעת של 15%.

בתחום הקניות אונליין ברשת – באתרים ישראליים ובינלאומיים – צמצום ההנגשה הפיזית עקב הסגרים לא תוגמלה בעלייה משמעותית בדיגיטל: באתרי רשתות החשמל נראה גידול שנתי ממוצע של כ-20% בכניסות לאתרים. העליות המשמעותיות הראשונות נצפו סביב חג הפסח בסגר הראשון, עם עלייה של כ-33%. לאורך השנה, ובמיוחד החל מחודשי הקיץ, הישראלים המשיכו לגלוש יותר בדיגיטל בחיפוש אחר מכשירי חשמל, עד לשיא נוסף במכירות נובמבר, עם עלייה חודשית ממוצעת של כ-50% בכניסות לאתרי חברות מוצרי החשמל. באתרים בינלאומיים המצב היה שונה: לנוכח עיכובים במשלוחים מאתרים הבינלאומיים לאורך רוב השנה, ברמה שנתית היקף השימושים ירד בכ-11%, ובשיא הגל הראשון, כאשר כל האתרים ביטלו את אפשרויות השילוח לארץ, היקף הכניסות קטן בכ-40%. ההתאוששות הגיעה, כמובן, בנובמבר (Black Friday) עם עלייה של כ-38% בכניסות לאתרים אלו.

אפליקציות הדייטינג הציגו גם הן "טלטלה": ההלם של הסגר הראשון הוביל ישראלים רבים להתרחק מאתרי ואפליקציות ההיכרויות – ירידה ממוצעת של 7% עד לחודש מאי, ובשיא הסגר ירידה של כ-15%. עם פתיחת המשק לראשונה וההקלות השונות, החלו הישראלים לחזור לאפליקציות הדייטינג, ובחציון השני של 2020 מדובר בעלייה של 29%, ובנובמבר בעלייה של כ-60%.

הסגרים ו העבודה מהבית בארגונים רבים הובילו לכך, שהיקף הנסיעות והתנועה קטן ב-20% בממוצע שנתי. הירידה הגדולה בתנועה הייתה באפריל, עם ירידה יחסית של כמעט 50%! גם בחגי תשרי בסגר השני, ובהמשך גם בנובמבר – היקף התנועה היה נמוך יותר, אולם מדובר בירידה של "רק" 20% בהשוואה ל-2019. גם השימוש במקביל באפליקציות הניווט ירד ברמה שנתית ב-27% (השיא בסגר הראשון עם ירידה של 60%). בנוסף, הנהג הישראלי הממוצע נסע פחות נסיעות ארוכות, במיוחד בחודש הסגר הראשון של אפריל (כ-60% פחות). בחודשי הסגר השני הישראלים הורידו פעילות, אבל בעוצמה נמוכה יותר, עם ירידה של 25%. הורדת היקפי התנועה תרמה גם לנסיעות להתקצר במעט, התחושה המעט אוורירית בכבישים היתרגמה בפועל לקיצור ממוצע של הנסיעות הארוכות ב-3-4 דקות. הנסיעות הקצרות יותר היו דומות באורכן.

דרור בהט, מ"מ סמנכ"ל השיווק של פלאפון, yes ובזק בינלאומי, אמר, כע "המחקר שערכנו לסיכומה של 2020 באמצעות נתוני שלוש החברות מצביע על שינויים התנהגותיים משמעותיים בהרגלי החיים של הישראלים. שנת הקורונה הכניסה את הישראלים עמוק לתוך הבית – נצמדנו למסכים השונים, גלשנו יותר, דיברנו יותר, שיחות הווידאו וה-Zoom הפכו לחלק משגרת היום-יום שלנו, גילנו את אפליקציות משלוחי האוכל והסתובבנו ובילינו הרבה פחות בכבישים. גם במהלך השנה עצמה ראינו שינויים מהותיים: בסגר הראשון היינו יותר לחוצים, התעדכנו כל רגע בחדשות, הסתגרנו בבתים והקפדנו על ההנחיות בצורה יחסית הדוקה, ואילו  בהמשך השנה חיפשנו לייצר שגרת חיים 'מאווררת' יותר לצד הקורונה. עם תחילת מבצע החיסונים בסופה של  2020 כולנו תקווה, כי בשנת 2021 הקורונה תיעלם מחיינו  לעד, אבל ברור כבר היום, כי השפעותיה על שגרת חיינו, האופן שבו אנו צורכים מדיה ומשתמשים בדיגיטל ובאמצעי התקשורת השונים – כאן כדי להישאר".