2020 ברשתות החברתיות: מה השתנה בתקופת הקורונה?

2020 הייתה שנה מעניינת בכל מה שקשור לרשתות החברתיות, ועושה רושם שהן שיחקו תפקיד רב יותר בחיים שלנו: את הזמן הפנוי שהיה לנו בסגר העברנו לא רק בנטפליקס, קצת משחקים ולהשגיח שהילדים באמת לומדים בזום, אלא גם בפייסבוק, טוויטר ופלטפורמות המדיה החברתית האחרות. הקורונה הייתה סיבה מרכזית לדומיננטיות של הרשתות החברתיות השנה: הן היו כר פורה למידע על הנגיף – בחלקו נכון ובחלקו האחר, ואולי הגדול יותר, לא.

בכלל, הפייק ניוז, או במילה הנרדפת החדשה-ישנה מיס-אינפורמציה, נסקו השנה – בכמות ובדמיון של המפיצים שלהן. חלק נכבד מזה הוא "בזכות" דונלד טראמפ, ש-"הפציץ" במידע חלקי במקרה הטוב ושקרי במקרה הרע, לפני ואולי אפילו יותר מזה אחרי שהפסיד בבחירות לנשיאות.

ויש גם, איך לא, את ההסתה ושנאת החינם. דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון מראה כי החל מחודש מרץ, המועד שבו הקורונה רשמה את הקפיצה הגדולה בעולם שמחוץ לסין, כולל בישראל, חלה קפיצה גם בשנאה ברשת – עם עלייה של 72% לעומת החודש הקודם, פברואר, ושל 35% בהשוואה למרץ 2019.

עוד שתי נקודות שראוי להזכיר כשמסמכים את השנה ברשתות החברתיות הן מתקפות הסייבר שבוצעו דרכן והפעילות המוגברת של ממשלות, ובראש ובראשונה הממשל האמריקני, בניסיונות להטיל מגבלות ורגולציה על ענקיות התחום. גם כאן "מככב" טראמפ, עם הצו שלו, שאוסר על פעילות טיק טוק בארצות הברית – כחלק ממלחמת הסחר בינה לבין סין. וזאת רק דוגמה.

הייתה השנה על הכוונת של הממשל האמריקני. טיק טוק. צילום: BigStock

מומחים מסכמים את השנה במדיה החברתית

על רקע כל אלה, מערכת אנשים ומחשבים זימנה פאנל של כמה מומחי רשת ותקשורת, כדי לנתח את 2020 בעולם המדיה החברתית, ובעולם הווירטואלי בכלל, ולהעריך מה יהיה בשנה החדשה. בפאנל השתתפו עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי; עו"ד חיים רביה ממשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר בץ; ד"ר שגית זילבפרב, מרצה וחוקרת מדיה דיגיטלית, מנכ"לית עמותת אשנב ושותפה מייסדת של הסטארט-אפ סופי סייף; איריס רוזנברג, מנהלת אגף התקשורת ביד ושם; איה אחימאיר, מנכ"לית דבי תקשורת; ודן בילסקי, עורך חדשות בכיר בתאגיד השידור הישראלי כאן. בכתבה זו, הראשונה בסדרת הכתבות שסוקרות את הפאנל, מובאים דבריו של עו"ד הכהן.

"השנה", אמר, "לא חל שינוי בכך שיש את השנאה ברשתות החברתיות, הגם שזו נמצאת בעלייה. השינוי שאני רואה הוא דווקא בניסיונות הרבים יותר לרגולציה על הרשתות החברתיות. זה נובע מכמה תהליכים שקרו במשך השנה. הדוגמה האחרונה היא של טיק טוק, שראה זה פלא, דווקא האמריקנים, חסידי חופש הביטוי, מפעילים מנגנונים של רגולציה נגדה. מדובר באחד האירועים היותר מעניינים שקרו בשנה האחרונה, והוא שם את כל נושא הרשתות החברתיות בפרופורציות".

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

הוא ציין כי המגמה של הממשל האמריקני להטיל רגולציה על הרשתות החברתיות, או, כפי שהוא קרא לכך, "להצר את צעדיהן", בלטה בחודש נובמבר – חודש הבחירות בארצות הברית, ובניגוד למה שחושבים, תימשך גם בממשלו של הנשיא הבא, ג'ו ביידן. "יש פה שיתוף פעולה בין הרפובליקנים לדמוקרטים, מה גם שהרשויות שעוסקות בזה הן עצמאיות ולא מושפעות מפוליטיקאים", אמר עו"ד הכהן.

"שינוי מהותי נוסף הוא ברגולציה העצמית – בסימון ה-'עובדות' הלא נכונות בדבריו של טראמפ, שעשו הן הרשתות החברתיות והן חלק מרשתות הטלוויזיה. אפשר לומר שזה היה ה-שינוי המהותי", הוסיף.

האם תיתכן רגולציה על הרשתות החברתיות גם בישראל?
"תפיסת העולם שלנו שוללת רגולציה, אבל צריך להודות שיש מקומות שבהם יש כשלים שצריכים לקבל טיפול, לאו דווקא רגולטורי, כמו פייק ניוז. לדעתי, תמיד עדיפה אסדרה עצמית, שתיעשה על ידי הקהילה, באמצעות העלאת המודעות לחדשות הכזב ולנושא הפרטיות, ואם לא, אז סוג של תקנות כמו ה-GDPR של האיחוד האירופי".

כיצד אתם פועלים בכל מה שקשור לרשתות החברתיות?
"איגוד האינטרנט מהווה מעין שירות לקוחות עבור הרשתות החברתיות, ומנסה לסייע לגולשים בפתרון בעיות ושאלות. אני חייב לציין ששירות הלקוחות של פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות לא מצטיין, בלשון המעטה, ולדעתי הן יכולות לעשות יותר. באמצעות האתרים שלנו, אנחנו מסייעים לגולשים בשאלות ומפנים אותם למדריכים שונים שהעלינו, אבל בסופו של דבר, הרשתות החברתיות הן אלה שצריכות לפתור את הבעיות – וזה לא תמיד קורה".

על מה אנשים מתלוננים ובמה הם מבקשים סיוע?
"ראינו השנה מתקפות סייבר באופן מסיבי ביותר, וקיבלנו על כך מאות פניות. בנוסף, היה אירוע מסוים שקשור באינסטגרם שגרם לסגירת חשבונות רבים והוצפנו בפניות בנושא הזה, ניסינו לסייע".

מה לגבי הפייק ניוז על הקורונה?
"אכן, הייתה תופעה כזו, אבל לדעתי, הקורונה דווקא הביאה לשינוי אצל אנשים – היא גרמה לרבים להפנים שהרשתות החברתיות הן לא תמיד מקור מידע אמין, והם פנו למקורות מידע רשמיים, כמו אתרים של הממשלה. הם חיפשו מידע רפואי, ולכן הם רצו מקורות אמינים. ראינו התחלה של מגמה כזו בסקר האחרון שעשינו ביוני, ואני חושב שזה נמשך גם כיום".