דו"ח PwC: זינוק בסכום הכולל של האקזיטים ב-2020

סכום האקזיטים צמח השנה ב-55% ליותר מ-15 מיליארד דולר, למרות הקורונה ועל אף ירידה של רבע במספר העסקאות ● מגזר המחשוב והתוכנה לתאגידים הוביל עם כמעט חצי מכלל העסקאות

כדאי שלא נעשה אקזיט מהכיוון החיובי של ההיי-טק שלנו. צילום אילוסטרציה: BigStock

מספר האקזיטים ירד ב-2020, אולם הסכום הכולל שלהם עלה – כך עולה מדו"ח PwC, שפורסם הבוקר (ג'). השנה נרשם מספר שיא של 19 הנפקות של חברות ישראליות ולעומת זאת, חלה ירידה בסכום עסקאות המיזוגים והרכישות.

על פי הנתונים, סכום האקזיטים – ובסעיף זה כוללים ב-PwC גם את סיכום ההנפקות, המיזוגים והרכישות – זינק השנה, למרות הקורונה, ב-55% ל-15.4 מיליארד דולר לעומת 9.9 מיליארד ב-2019. הנתון שבר את השיא של 2014, שבה הונפקה מובילאיי (ונרכשה על ידי אינטל שנה לאחר מכן). זאת, על אף שמספר העסקאות ירד ברבע ועמד על 60 לעומת 80. בחברה מציינים כי במחצית השנייה, עם היציאה מגל ההלם הראשון של הקורונה, חלה התאוששות מה במספר העסקאות, וזה עמד על 34 לעומת 26 במחצית הראשונה של השנה. גודל העסקה הממוצעת הגיע לשיא של 257 מיליון דולר – צמיחה של כ-207% מהשנה הקודמת. יצוין כי הדו"ח מתייחס לאקזיטים בסכום של יותר מ-10 מיליון דולר בלבד.

מקור: PwC ישראל

מקור: PwC ישראל

בין האקזיטים הבולטים של השנה ניתן למנות את רכישת צ'קמרקס על ידי קרן הלמן אנד פרידמן תמורת 1.15 מיליארד; קניית ארמיס על ידי אינסייט פרטנרס ב-1.1 מיליארד; ועסקה קטנה יותר – רכישת ספוט על ידי נט-אפ תמורת "רק" 450 מיליון דולר. מכירת פורסקאוט לאינטל, שהייתה אמורה לצאת לדרך בפברואר אך בוצעה בספטמבר – תמורת 1.7 מיליארד דולר (200 מיליון פחות מהסכום המקורי), ורכישת טלדור על ידי וואן תמורת רבע מיליארד שקל לא נכללו בדו"ח, משום שהן "עסקאות המשך", כלומר: החברות הללו נכללו בדו"ח בעבר, בין אם הן הונפקו או נרכשו. "הכללתן בשנית בדו"ח זה הייתה מעוותת את יכולתנו לבצע ניתוח השוואתי בין השנים", טוענים ב-PwC.

מספר ההנפקות של חברות ישראליות השנה הגיע לשיא של 19. העלייה בולטת במיוחד בבורסה בתל אביב, שבה הונפקו השנה תשע חברות ישראליות. בין החברות שביצעו את ההנפקה שלהן בארצות הברית ניתן למנות את JFrog ולמונייד. השווי של הנפקה ממוצעת זינק בכמעט פי שלושה – מ-169 מיליון דולר לכמעט חצי מיליארד (489 מיליון).

הבורסה בתל אביב עלתה השנה על המפה של ההיי-טק הישראלי. צילום: פלי הנמר

הבורסה בתל אביב עלתה השנה על המפה של ההיי-טק הישראלי. צילום: פלי הנמר

בצד השלילי, השנה חלה ירידה של 21% בסכום הכולל של המיזוגים והרכישות – הוא עמד על 6.1 מיליארד דולר בהשוואה ל-7.7 מיליארד אשתקד. לעומת זאת, סכום העסקה הממוצעת רשם עלייה של כ-30% ל-150 מיליון דולר בהשוואה ל-115 מיליון.

ה-IT והאינטרנט מככבים

ניתוח לפי חלוקה למגזרים מעלה כי מגזר המחשוב והתוכנה לתאגידים הוביל בסך הכולל של העסקאות גם ב-2020, ועלה ל-7.4 מיליארד דולר – 46% מהסך הכולל של העסקאות. הסיבה העיקרית לכך היא ההנפקה של JFrog ב-3.9 מיליארד דולר, ותרמו לכך גם עסקאות צ'קמרקס וארמיס. נוסף על כך, נרשמה עליה משמעותית במגזר האינטרנט – בעיקר בזכות הנפקתה של למונייד. למעשה, הנפקה זו היוותה כ-70% מהסכום – 1.6 מיליארד דולר מתוך 2.3 מיליארד.

מקור: PwC ישראל

מקור: PwC ישראל

גם תחום מדעי החיים רשם סכום יפה, עם שווי עסקאות של 2.7 מיליארד דולר – נתון השני בטיבו רק לזה שנרשם ב-2015. בתחום התקשורת לא נרשמו עסקאות רבות, כמו בשנים הקודמות, כאשר הבולטת שבהן הייתה מכירת מוביט לאינטל ב-900 מיליון דולר. בעולם המוליכים למחצה נרשמו שתי עסקאות בלבד בסכום כולל של 395 מיליון דולר.

חלוקה לפי אזורים גיאוגרפיים מעלה כי השנה חלה עלייה משמעותית במספר העסקאות שבוצעו בישראל – בעיקר עקב הגידול במספר ההנפקות בבורסה בתל אביב, לעומת ירידה ניכרת באלה שבוצעו במה שנקרא "שאר העולם" (לא ישראל או ארצות הברית).

"ההיי-טק הגיע לקורונה מחוסן טבעית"

ירון ויצנבליט, ראש אשכול ההיי-טק ב-PwC ישראל, אמר כי "השנה עמד שוק ההיי-טק בשעת מבחן שמתרחשת רק פעם במאה, ונראה כי היא הגיעה אליו – הן העולמית והן הישראלית – מחוסנת טבעית".

"אם בשנים האחרונות הורגלנו לתמהיל מגוון המורכב מערב רב של חברות המבקשות לרכוש חברות וטכנולוגיות ישראליות, ב-2020 קפאו רבות מהן על שמריהן ונותרנו בעיקר עם השחקניות המובהקות והמנוסות בעסקאות כאן. אל מול כוחות אלה ניצבה עוצמתו של ההיי-טק הישראלי. מקדם העלילה אותה יצרה תקופה זו בחידוד הצורך בטכנולוגיות עמוקות ובפתרונות מחשב ותוכנה מתקדמים, לצד יזמים והנהלות בוגרות ומנוסות, הובילו בסופו של יום לתוצאה מרשימה בכל קנה מידה", ציין.

בתשובה לשאלה מה צופן העתיד אמר ויצנבליט כי "מוקדם אמנם לדבר במונחים של סוף המשבר ולמרות הנתונים המרשימים, חברות היי-טק רבות חוו ועדיין חוות אתגרים וקשיים, אך ניתן, בזהירות הראויה, להתחיל לחשוב במונחים של תחילת סופה של המגיפה". הוא הצביע על מספר מגמות חיוביות: "סביר כי השלכות והשפעות המשבר תישארנה איתנו עוד שנים רבות, וחלקן אף אולי תהפוכנה לחלק קבוע ובלתי נפרד משגרת חיינו, אך על דבר אחד אין ויכוח, והוא כי לטכנולוגיה, על נגזרותיה השונות, תפקיד חיוני, שילך ויתעצם. לכך יש להוסיף את העובדה כי בישראל ממשיכה להתפתח ליבת מחקר ופיתוח ענפה לצד תרבות יזמית חיה, נושמת ובועטת, המוקפת באקו-סיסטם משוכלל ותומך".

"כמו כן", אמר, "צורך הולך ועולה בפתרונות טכנולוגיים, שווקים חזקים שמוכנים לתמחר באדיבות חברות טכנולוגיה, יזמים שמחפשים לבנות חברות עצמאיות ובעלות ערך – יהוו כולם תמהיל מצוין להמשך המגמה החיובית. תקומתה של הבורסה בארץ, לצד הנפקות משמעותיות של חברות ישראליות הצפויות ב-2021 בארצות הברית, יביאו לנתונים מרשימים גם בשנה הבאה, אך אולי חשוב מכך להוות ביטוי של ממש לשלב התפתחותי חשוב בשוק ההיי-טק המקומי, שבו אפשרויות המימון והנזלת ערך בשווים משמעותיים הינן מגוונות יותר ומאפשרות לחברות דרך עצמאית ארוכת טווח".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים