סנאטורים לאינטל ואנבידיה: האם מכרתן לסין ציוד למעקב אחרי האויגרים?

שני מחוקקים אמריקנים משני צידי המתרס הפוליטי במדינה, הסנאטור הרפובליקני מרקו רוביו והנציג הדמוקרטי ג'ים מק'גוברן, שלחו השבוע מכתבים למנכ"לי אינטל (Intel) ואנבידיה (Nvidia) ותהו בקשר למכירת שבבי המחשב שלהן לסין. הכותבים ביקשו לדעת האם התוצרים של החברות משתמשים את המדינה הקומוניסטית, לכאורה, לביצוע מעקב המוני אחרי האויגרים – המיעוט המוסלמי הנרדף על ידיה.

רוביו ומק'גוברן שלחו את המכתבים לאינטל ולאנבידיה השבוע, וביקשו מהשתיים מידע על מכירת השבבים לסין, ותשובה לשאלה האם הן יודעות כי אלו מסייעים למדינה, לכאורה, לצורך ביצוע פיקוח המוני וריגול אחרי אויגורים החיים באזור שינג'יאנג, שהוא מחוז אוטונומי בצפון-מערב סין, שם הם מהווים כמעט מחצית מהאוכלוסייה.

רוביו הוא יו"ר ועדת המשנה ליחסי חוץ של הסנאט המפקחת על זכויות האדם, ומק'גוברן יושב בראש קבוצה דו-מפלגתית של מחוקקים העוסקת בקשרי סין ארה"ב. המכתבים נשלחו למנהלי ענקיות הטכנולוגיה, שהתבקשו לענות על כמה וכמה שאלות אודות פרקטיקות הייצוא שלהם לסין. בנוסף, כאמור, התבקשו המנכ"לים לומר האם ידעו או לאו שהציוד מתוצרתם סייע ככל הנראה בפעולות מעקב שבוצעו על ידי כוחות המשטרה בסין, והאם נקטו או לאו בצעדים כדי לוודא שסחורתם לא משמשת להפרות זכויות אדם או להתעללות בבני המיעוט האויגרי.

בשלהי נובמבר פרסם הוול סטריט ג'ורנל כי חברות אמריקניות, בכללן סיגייט (Seagate) אינטל ו-HPE, טיפחו, חיזרו והרוויחו מתעשיית המעקב בסין, וטען כי "כמה מהן היו מעורבות בכך עוד מימי ראשית התעשייה". לפי דיווח זה, הקשרים העסקיים האמריקניים-סיניים נבדקו באוקטובר, כאשר ממשל טראמפ הוסיף שמונה חברות מעקב סיניות לרשימה שחורה לייצוא, כחלק מרצונו הרחב יותר להרחיק את הטכנולוגיה האמריקנית מידיה של סין. משרד המסחר האמריקני אמר אז כי החברות הסיניות מילאו תפקיד בהפרות זכויות האדם וב"מסע הדיכוי של סין" בשינג'יאנג.

מחנות "חינוך מחדש", עינויים ומעקב

ככל הידוע, המפלגה הקומוניסטית פועלת באופן אכזרי במיוחד בשינג'יאנג, במטרה לדכא את הזהות המוסלמית באזור, ומעשיה אלו גונו על ידי ממשלות המערב ומומחי האו"ם לא אחת.

הממשלה הסינית, כך נודע לפי דיווח של ועדה של האו"ם בז'נבה מ-2018, מחזיקה כמיליון אויגורים במחנות סודיים ל"חינוך מחדש" במחוז שינג'יאנג. המדינה כלאה בלא משפט מיליוני אויגורים במחנות אלו, כשדיווחים שונים מעידים על מעשי עינויים כחלק מהניסיון להרחיק את האסירים מזהותם האתנית ומאמונתם המוסלמית.

בנוסף, בעשור השני של המאה ה-21, הקימה ממשלת סין מערך ריגול המוני בשינג'יאנג, הכולל פריסה רחבה במיוחד של מצלמות עם טכנולוגיית זיהוי פנים וזיהוי תנועה, תחנות משטרה וציוד האזנה, לצד רישום מפורט של התושבים מבחינת מידע ביומטרי, תמונות, במקרים מסוימים גם רישום ביולוגי המבוסס על איברים פנימיים, וכן מעקב כללי אחרי התנהגויות הנחשבות "חשודות", דוגמת כניסת לבית דרך דלת אחורית או יצירת קשר עם קרובי משפחה מחוץ לסין. שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, כינה את התנהלות הסינים עם האויגרים "כתם המאה". סין מצידה מכחישה את הטענות נגדה, וציינה כי במחנות מתבצע אימון מקצועי, ושכל רצונה הוא להילחם בקיצוניות.

אנבידיה סירבה להגיב לתקשורת בנוגע למכתבים ולתוכנם ואילו דובר אינטל, וויליאם מוס, הזכיר כי התאגיד לא מוכן שסחורתו תשמש להפרת זכויות אדם, וכאשר החברה הופכת למודעת לעשייה שכזו היא מפסיקה או מגבילה את הקשרים עם צדדים שלישיים, עד שיש לה ביטחון שהסחורה שלה לא מנוצלת לשם הפרות שכאלו.

ואולם, בעידן של ביקורת מוגברת של התנהגות של ענקיות טכנולוגיה, החברות האמריקניות שעושות עסקים עם סין בכלל, ואינטל ואנבידיה מקבלות המכתבים בפרט, עלולות להתמודד עם נזק רב למוניטין שלהן, אם אכן יסתבר כי הן משתפות פעולה ומאפשרות הפרת זכויות אדם בידי המדינה. בנוסף, החברות שהכנסתן נשענת על פרקטיקה שכזו מסתכנות באובדן עסקים משמעותיים, אם הממשל האמריקני יחליט לנקוט בצעדים חזקים יותר כסנקציה של תעשיית המעקב בסין.