"ה-IT איפשר את הצלחת מבצע 'עופרת יצוקה'; תרומתו חיונית"

"במבצע 'עופרת יצוקה' התיקשוב הצה"לי תרם תרומה חיונית, שהיתה ברורה יותר מתמיד. תרומת חיילי אגף וחיל התיקשוב במהלך 'עופרת יצוקה' ולפניו איפשרה בהחלט את הצלחתו של המבצע", אמר אלוף דן הראל, סגן הרמטכ"ל. אלוף הראל היה דובר המפתח בכנס שנערך ביום ה' האחרון באוניברסיטת תל אביב, לציון מלאת 60 שנים להקמת חיל הקשר – לימים, אגף התיקשוב.

בכנס השתתפו אלפי חיילים, קצינים, נגדים, אזרחים עובדי צה"ל, וקציני מילואים – ביניהם ראש האגף לשעבר, אלוף (מיל') אודי שני, ואלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר. אולם את מירב תשומת הלב תפסה חבורה של קשישים, כולם בני יותר מ-80: היו אלה היונאים (מפעילי ומפעילות יוני דואר), האלחוטנים, הקשרים והצפנים – ממערך הקשר של ההגנה ומימיו הראשונים של החיל במלחמת העצמאות. הקהל הריע להם רבות בכנס, אותו הנחה השדר נועם גילאור.

"לא תהיה זו הפרזה אם נאמר כי תרומתן של מערכות השליטה והבקרה במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' היתה רבה", אמר אלוף הראל, "מערכות המיחשוב והתיקשוב הביאו את הלוחמים והמפקדים למצב של מימוש היעד: לתקשר ברשת, להיות, לראות, להבין, לדעת, ולהחליט – ראשונים". האלוף ציין, כי חיילי האגף "מעניקים מענה מקצועי ברמה הגבוהה ביותר ללוחמים ולמפקדים – במעבדות, במפקדות ובחזית – וכך הם מאפשרים את הניצחון".

לדברי אלוף הראל, "חזון הלחימה מבוססת הרשת קורם עור וגידים. ראינו את תוצאותיו במלחמת לבנון השניה, ובהמשך – במבצע 'עופרת יצוקה'. המטרה היא להביא את המידע לכלל הכוחות – גם מידע מנהלתי, גם מבצעי, גם לדרג הלוחם וגם לדרגי הפיקוד והמטה. לרשות צה"ל עומדים מכפילי הכוח הטכנולוגיים, ושילוב מערכות השו"ב ברמות השונות ביניהן, הביא לקבלת החלטות טובה יותר של המפקדים בדרגים השונים, בשל שינוע נתונים בזמן אמת. המידע שונע על בסיס הקישוריות הבין זרועית". אלוף הראל סיים בציינו, כי "המושג 'צה"ל ברשת' הוא כבר לא בבחינת חזון רחוק, כפי שניתן היה להבחין בלחימה האחרונה".

"התפתחנו מאז יוני הדואר"
ראש אגף התיקשוב, אלוף עמי שפרן, אמר באירוע, כי ראשיתו של החיל היא בשנים שטרם הקמת המדינה, אז שימשו יוני דואר ומכשירי קשר בפלוגות הקשר של ההגנה, כרכיבי מפתח שסייעו למלחמה מול הבריטים והערבים וכן סייעו לספינות המעפילים שהגיעו ארצה. לדבריו, שורשיו ההיסטוריים של החיל הם בני אלפי שנים, בימי המשנה והתלמוד, אז הועבר המידע על זמן קידוש החודש, באמצעות משואות שהודלקו ונישאו בין פסגות בהרים. "התפתחנו מאז", אמר אלוף שפרן, "מאז השובך של הפלמ"ח חלפו שני דורות, הטכנולוגיה עברה שינויים רבים, כמו כל המדינה. עשרות שנים עברו מאז זלמן כהן התאים את המורס לשפה העברית ב-1922. האגף הוקם על מנת לממש את חזון צה"ל ברשת להילחם ברשת ולחיות ברשת. בתחום זה התקדמנו לא מעט".

שפרן אמר, כי "מבצע 'עופרת יצוקה' מצא את צה"ל ברשת – הלכה למעשה. הצבא עבד ככוח אחד, משולב יעיל ואפקטיבי. ככזה ה-IT יצר מכפיל כוח בשדה הקרב". אלוף שפרן סיכם באומרו, כי "זה לא קרה ביום אחד. לפנינו נכונו עוד אתגרים רבים: יצירת רשתות בצבא כולו".

את הכנס פתח תת-אלוף נחום בסלו, קצין תקשוב ראשי, שאמר, כי "המוטו 'המברק עבור יעבור' ממשיך להיות המוטו שלנו. עברנו כברת דרך מרשימה והתבססנו ברשת". בסלו ציין, כי "מטרת אגף התיקשוב היא לאגד את כלל יכולות המיחשוב והתקשורת בצה"ל. אגף התיקשוב בצה"ל מרשת את כל הצבא ברשתות מחשבים ותקשורת מתקדמות, על מנת שיימצא בשדה הקרב העתידי. האגף פועל תוך ראייה ובחינה כוללת של צורכי הקשר של זרועות הצבא והמפקדים בשטח. כך, אנו מבחינים ביתרונות ה-IT במתארי הלחימה השונים".

"התיקשוב ממצה את הפוטנציאל המקצועי שקיים בצה"ל בהיבטי ה-IT והתקשורת, תוך הבנה שיש למנף אותו ולהגדיל את האפקטיביות המבצעית של הצבא" ציין בסלו. "היכולות של אגף התיקשוב מהוות תנאי מוקדם ותשתית הכרחית להפעלת הכוח הצבאי ולהשגת עליונות בשדה הקרב". הוא הוסיף, כי הפיתוח המתמיד של הטכנולוגיה באגף, מספק את התרומה הנדרשת לקבלת יכולות ועדיפות מבצעית בשדה הקרב של המחר. לדבריו, הקמתו של האגף בצה"ל נועדה להעמיד לצה"ל יכולות של שליטה, בקרה וניהול על ובין זרועיים".

"שילוב של מידע, ידע וכוח בין כל הזרועות והאגפים, ברמה הטקטית, המערכתית והאסטרטגית", סיכם תא"ל בסלו, "היא יכולת מרכזית שאותה מבקש הצבא לבנות. הצבא רואה את יכולת השילוביות כמכפיל של האפקטיביות המבצעית – בכל מתאר פעילות: מלחמה, לחימה ובטחון שוטף. השילוביות משפרת את תוצאות המפגשים עם האויב, מייצרת אפקטים מרתיעים ומביאה לעדיפות המבצעית הנדרשת".