פרופ' סיון טולדו מאוניברסיטת תל אביב על לימודים בעידן הקורונה והלמידה מרחוק

שנת הלימודים האקדמית עומדת בסימן לימודים מרחוק, עם קמפוסים מיותמים וכיתות ריקות, לפחות בינתיים. מערכת אנשים ומחשבים זימנה לשיחת זום כמה מראשי הפקולטות להנדסה ומחשבים באוניברסיטאות ובמכללות, ובכירי אקדמיה נוספים, כדי לשאול אותם כיצד מלמדים השנה את מקצועות המדעים מרחוק, איך תיראה שנת הלימודים וכיצד שומרים על איכות הלמידה, במטרה שלא לפגוע בסטודנטים. בפרק זה, השני בסידרה, מובאים דבריו של פרופ' סיון טולדו, ראש בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל-אביב.

פרופ' טולדו נכנס לתפקידו סמוך לתחילת שנת הלימודים, אולם יש לו ניסיון ניהולי רב. בין היתר, היה חבר בוועדה המרכזת של האוניברסיטה ותפקידים בכירים נוספים. בית הספר למדעי המחשב של האוניברסיטה, בין הוותיקים באקדמיה, הוקם לפני 20 שנה, והוא בין הגדולים בארץ. מכהנים בו 47 אנשי סגל, מתוכם 21 פרופסורים, והביקוש ללימודים בבית ספר היו תמיד הרבה מעבר ליכולת הקיבולת.

פרופ' טולדו, האם היה שינוי במספר התלמידים השנה ואיך אתם מתמודדים?

"לומדים אצלנו 1,300 תלמידים לתואר ראשון, וגם אנחנו חווינו גידול בביקושים וקיבלנו מספר רב של תלמידים לעומת שנים קודמות. לפיכך נאלצנו להעלות את תנאי הקבלה ל-710 בפסיכומטרי לעומת 700 בשנים קודמות, מה שגרם לכך, שכאלו שיכלו להתקבל בעבר, נאלצנו לדחות השנה. צריך לזכור, כי עם כל הרצון להיענות לביקושים, יש לנו מגבלה ביכולת לקלוט סטודנטים. המחקר לא הושפע מהקורונה, והוא מתנהל כרגיל. מלבד ההתמודדות עם אתגרים דומים לכולם, קיימים גם  אתגרי הריחוק החברתי, חוסר היכולת להיפגש וילדים בבית, אבל מתגברים".

מה מטריד אתכם בניהול שנה לא רגילה זו, שתהיה רובה בלימוד מרחוק?

"האתגר המרכזי שלנו הוא הבחינות. עשינו כמה ניסיונות בסמסטר ב', עשינו מאמצים להגן בציונים על הסטודנטים שלא ייפגעו, בעיקר אלו שלא מעתיקים, אבל למרבה הצער אי אפשר לחלוטין למזער את זה. הבחינות המקוונות משפיעות על הממוצעים. אנחנו מקיימים דיונים רבים כדי להיערך לבחינות המקוונות השנה כדי למצוא פתרון".

אפשר ללמד מדעים רק בזום?

"גם בכך היו לנו לא מעט התלבטויות. הצוותים עושים כמיטב יכולתם לא לפגוע באיכות הלימודים וברמתם. בין היתר, ניסינו שיטה של כיתות הפוכות, שבה התלמידים מקבלים חומרים מראש ודנים על זה עם המרצה. עיקר הדאגה היא בשנה השלישית ללימודים, כדי לשמור כמה שאפשר על אותה רמת לימודים. כל המרצים יודעים שהם צריכים להיות מוכנים לגמישות ולשינויים במשך השנה, וגם מפני שאנחנו קשובים לתלמידים, שלא תמיד מרוצים, ומביעים לפעמים חוסר שביעות רצון".

איך מתגברים על היעדר היכולת של מפגשים בין הסטודנטים, עבודה ביחד?

"אכן גם זה מטריד, כי הלמידה אצלנו מאופיינת בחברותא. במיוחד הקושי מורגש בשנה א'. הקמנו מרכזי למידה, שהם בעצם חללים שבהם התלמידים לומדים בצוות, עד כמה שניתן במגבלות של הקורונה. הפעלנו פרויקט חניכה, שבו סטודנטים שנה שלישית חונכים תלמידי שנה א', ואנחנו נותנים לזה אפילו קרדיט. אני מקווה שזה יצליח".

האם נערכתם למתווה ההיברידי שהאוניברסיטאות הציעו למשרד הבריאות?

"אכן, נערכנו, השקענו בזה לא מעט, אבל כרגע הקפאנו עד שנקבל אישור. בינתיים יצרנו בזום כלים שיאפשרו לסטודנטים ליצור קשר, בין היתר על ידי חדרים וירטואליים. אין ספק שהמפגשים האישיים חסרים. לרבים מאיתנו לימודים באוניברסיטה כמובן מזוהים, מלבד לימודים, עם ביחד, קפטריה, ישיבה על הדשא… עכשיו הכל ריק".

ראשי פקולטות מביעים חשש, כי בוגרים שיסיימו כעת יתקשו להתקבל לעבודה בגלל החשש של מעסיקים בנושא רמת הלימודים.

"המדיניות שלנו דורשת מכל הסטודנטים להגיע בדיוק לאותם הישגים שהיו לפני הקורונה. יכול להיות שזה קשה יותר, והתלמידים נדרשים ליותר. למשל, בסמסטר ב' היו יותר סטודנטים שאפשרנו להם לגשת למועד ב', כך שאני חושב שבוגר שלנו שיגיע למקום עבודה – למעסיק שלו אין שום סיבה לחשוב שהלימודים מרחוק פחות טובים. מעבר לזה, צריך לומר בגלוי וגם להיערך לכך, שגם אחרי שנצא מהמשבר הזה, אי אפשר יהיה שלא להסיק מסקנות מלמידה מרחוק, וברור שזה לא ייעלם לגמרי. יש מקומות שהיא אפקטיבית ויש תחומים שלא, ואנחנו כמובן נבחן את הסוגייה הזאת".