"השלום יעזור לישראל ולאמירויות לבנות 'נמל בטוח' בתחום הסייבר"

"אנחנו עורכים שיתופי פעולה בסייבר עם מדינות רבות וכעת נוספה למשוואה ישראל, שידועה ביכולות הטכנולוגיות שלה. אנחנו מתמודדים ביחד עם אקו-סיסטם חדש, שכולל מתקפות חדשות, שלא ראינו קודם. השלום בינינו לבין ישראל יעזור לשני הצדדים לבנות 'נמל בטוח' בתחום איומי הסייבר לכל העסקים והמגזרים. עבודה ביחד מניבה ערך מוסף ואנחנו מעודדים את המשך פיתוח היחסים", כך אמר ד"ר מוחמד אל-כווייתי, ראש מערך הסייבר של איחוד האמירויות הערביות.

ד"ר אל-כווייתי דיבר בסמינר מקוון ראשון שקיימו מערכי הסייבר של ישראל ואיחוד האמירויות, בעקבות החתימה על הסכם השלום בין שתי המדינות. הוובינר דן באתגרים ובהזדמנויות המשותפות לשתיהן, כמו לכל העולם, בתחום איומי הסייבר. באירוע השתתף גם יגאל אונא, ראש מערך הסייבר של ישראל, והנחתה אותו סנדרה ג'ויס, מנהלת חטיבת המודיעין של פייראיי.

"איומי הסייבר הולכים וגדלים. אין לאף ארגון או מדינה את היכולת להתמודד עימם לבדו, מה גם שנדרש להיערך למתקפות מראש. המענה למצב מורכב זה הוא שיתופיות, שיתופי פעולה חוצי גבולות ומגזרים. רק כך ניתן יהיה להתמודד ולהגיב ולטפל בממדי הסייבר הרבים", אמר ד"ר אל-כווייתי.

הוא ציין כי כדי להצליח מול ההאקרים חשוב לבצע תרגולי סייבר משותפים רבים, שמדמים את העולם ה-"אמיתי" ומלמדים את המשתתפים בהם להכיר סוגים שונים של מתקפות סייבר וכיצד להתמודד עמן. "אם לא יהיו תרגולים – יהיה כאוס", אמר.

האם יש דימיון בין המאבק בסייבר למאבק בקורונה?

לדברי ד"ר אל-כווייתי, הצורך בשיתופי פעולה בינלאומיים בתחום הסייבר קיבל משנה תוקף בתקופת הקורונה, שיחד עם המגפה הבריאותית והמשבר הכלכלי, נרשמה בה עלייה במספר ובהיקפי המתקפות. הוא אף דימה את המאבק בתחום הסייבר למאבק בקורונה: "יש לעשות בידוד ולעקוב אחרי כל מי שנדבק ו/או מדביק – גם בזירת הסייבר. יש לבנות מערך הגנת סייבר טוב יותר למגזר הציבורי והפרטי, תוך שיתוף מידע".

בהמשך סיפר ראש מערך הסייבר של האמירויות על הטרנספורמציה הדיגיטלית רחבת ההיקף שעוברת בימים אלה הממשלה באבו דאבי. "האמירויות הולכות לדיגיטל וממשל חכם מבוסס בינה מלאכותית. זה כולל את המגזר הממשלתי והפרטי", אמר. הוא ציין ש-"אנחנו מלאי תשוקה ליצירתיות וחדשנות בכל תחומי הדיגיטל, ובסייבר בפרט".

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: עודד קרני צילום: עודד קרני

כמו עמיתו מהאמירויות, גם ראש מערך הסייבר של ישראל רואה קווי דמיון מסוימים בין המאבק בתוקפים הקיברנטיים למאבק בנגיף התוקף. "יש דמיון חלקי בין שני המאבקים", אמר אונא. "בחלק הדומה, אנחנו מבצעים הערכה, על מנת לנסות להבין מה קרה. תחילה עושים בידוד, כדי לפלח ולהפריד בין ארגונים במגזרים קריטיים וכאלה שלא. בחקירת מגיפה כקורונה, כמו בסייבר, עלינו לעקוב מה קרה, מהיכן המתקפה באה, מה טבעה ומהם וקטורי התקיפה, ואז לבנות חיסון מתאים. לבסוף, עלינו לצמצם את משטח התקיפה, כדי לצמצם את פוטנציאל ההיפגעות. כמו כן, אנחנו צריכים להעלות את מודעות הציבור ולעשות למאבק יחסי ציבור". "אולם", סייג, "יש הבדל גדול בין נגיף הקורונה והסייבר: אנחנו לא עוסקים בנגיף ביולוגי, אלא בבני אנוש".

אונא דיבר על מערך הסייבר שבראשו הוא עומד וציין כי "יש לנו הרבה 'לקוחות' – ממשלה וארגונים. מטרתנו היא לא רק למנוע את המתקפה, אלא גם לצמצם את השפעתה ולמנוע את הנזק. אז עלינו לבנות תגובה. אנחנו מתמקדים בתגובה כי היא חשובה יותר מהמתקפה עצמה, כי אנחנו יכולים לצמצם את ההשפעה על ידי תגובה מתאימה".

בדברו על בניית השותפות עם מערך הסייבר של איחוד האמירויות אמר אונא כי "אין כזה דבר יחסים אינסטנט. נדרש להיות בקשר עם הממשלה, כלל השחקנים, תעשיית הגנת הסייבר והאקדמיה. יש לבנות את מערכות היחסים הללו ב-'זמן שלום' סייברי כדי להיערך ל-'יום קרב'. הדרך היחידה לעשות זאת היא להפוך את כלל השחקנים לשחקני צוות בקבוצה. עלינו לשלב ידיים, ככה קל יותר לספק שירות למגוון הלקוחות, ולעשות זאת עם התקשורת והפלטפורמות הנכונות – ובשקיפות. הכול צריך להיות גלוי, על השולחן. לא לספר סיפורים, אלא להראות את התמונה האמיתית על האירוע. ככה יוצרים שיתוף פעולה עמוק והדוק".

לסיכום הוא אמר כי "ישראל ואיחוד האמירויות מאוימות על ידי אותם גורמים, מעט יותר מאשר שאר מדינות העולם. זה קורה בגלל טבע האזור שבו אנחנו נמצאים והעובדה שאנחנו חזקים טכנולוגית וכלכלית. לכן, עלינו לשלב ידיים. ישראל יכולה להציע רבות בהגנת סייבר, בשל התעשייה והאקדמיה שלה. שיתוף הפעולה הוא חיוני. עלינו לשלב כוחות בינינו ועם כל הטובים סביב העולם, וכך נוכל להתגבר בצורה טובה יותר על הרעים".