מבקר המדינה: פרויקט נמ"ר סובל מחריגות של שנים ומעיכובים תקציביים בהיקף מיליוני שקלים

עיכובים של שנים אירועו במהלך מימוש פרויקט נמ"ר במשרד הבריאות, לצד חריגות תקציביות של עשרות מיליוני שקלים – כך קבע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח 60-ב', שפורסם היום (ג').

נמ"ר, ראשי תיבות של "ניהול מרכזים רפואיים", הוא פרויקט לפיתוח ולהקמה של מערכת ממוחשבת שאמורה לסייע בניהול פעולות מינהליות וקליניות ובביצוען ב-11 בתי חולים ממשלתיים כלליים, ונעשה ביוזמת הנהלת משרד הבריאות ובתי החולים הממשלתיים. מטרותיו הן ניצול אפקטיבי של משאבים, שיפור השירות למטופל, זמינות מידע רפואי, שיפור וייעול תהליכים, שיתוף אינטגרציה וזרימת מידע, שדרוג ושיפור של תשתיות המחשוב ושרידותם. במועד סיום הביקורת (סוף 2009, י.ה.) פעלה מערכת נמ"ר ב-10 בתי חולים ממשלתיים.

תחילתה של היוזמה לפרויקט ב-1997, אז פרסם משרד הבריאות מכרז לפיתוח ולתחזוקה של מערכת מיחשוב לנושא. ועדת המכרזים של משרד הבריאות בחרה במאי 1998 בהצעה שהגישה אחת החברות, וההסכם עימה נחתם באוקטובר 1998. במהלך העשור הגיעה עלות הפרויקט, שכלל רכישה של חומרה ותוכנה, תשתיות תקשורת, הטמעה תפעול, תחזוקה וייעוץ ל-257 מיליון שקלים.

"הפרויקט היה אמור להסתיים ולפעול כבר בתחילת שנת 2004", קובע המבקר בדו"ח, "ביצועו ויישומו התמשכו מעבר ללוח הזמנים המתוכנן. עם זאת יש להביא בחשבון, כי הפרויקט היה כרוך בהתמודדות עם שינויים טכנולוגיים ועם שינויים בדרישות הלקוח ובצורך להתגבר על חיכוכים עם ספקים". הוא הוסיף כי "לאחר שנחתמה בשנת 2001 תוספת להסכם שבה הוארך לוח הזמנים לסיום פרישת תתי-המערכות של הפרויקט לסוף 2003, לא עמדו מבצעי הפרויקט גם בלוח זמנים זה וחרגו ממנו בשש שנים נוספות. עד מועד סיום הביקורת (סוף 2009, י.ה.) תתי-מערכות מסוימות טרם הותקנו. התמשכות הפרויקט גרמה לייקורו".

לגבי תקצוב הפרויקט, קבע המבקר, כי "במהלך הפרויקט לא עקב המשרד אחר עלויות הפרויקט על מרכיביו השונים, מעקב שהיה צריך להתנהל באופן שיטתי וסדור, בהשוואה למקורות המימון התקציביים שעמדו לרשותו. המשרד חרג בהתחייבויותיו מן האישורים שקיבל להתקשרויות בפטור ממכרז החל בשנת 2006. בשנת 2009 היו לו התחייבויות שחרגו ב-38 מיליון שקלים". בנוסף, ציין המבקר, כי גדלו התחייבויות של המשרד לספק, בסכום כולל של יותר משמונה מיליון שקלים, מסיבות שונות של צורך בעוד רישוי, שינוי מודל הרישוי ותחזוקה.

המשרד קבע שהאתר המרכזי של נמ"ר יוקם בבעלותו, בניהולו ובהפעלתו. האתר המרכזי הוקם במתקן של הספק ומופעל בידי עובדיו. עבור שירותים שהאתר המרכזי סיפק לו שילם המשרד בשנים 2007 ו-2008 2.8 מיליון שקלים, ואז הצוות המנהל החליט, משיקולי עלות תועלת, לרכוש שירותי אתר מרכזי מהספק. "רכישת השירותים לא נעשתה על פי ההליכים המתחייבים מחוק חובת המכרזים", קבע המבקר.

עוד קבע המבקר, כי משרד הבריאות שילם בין 2006-2009 עבור תוכנות שהותקנו בנמ"ר, סכום של 40 מיליון שקלים – וזאת אף שהמשרד לא דרש ולא קיבל דיווחים מהספק על כמות התוכנות שהוטמעו. עוד קבע הדו"ח כי "המשרד שילם לספק עבור תחזוקת חמרה 10.4 מיליון שקלים, אף שלא התקשר עמו כדין לרכישת שירותים אלה".

"המשרד ובתי החולים לא נערכו לשלב התפעול השוטף לאחר השלמת הפיתוח של נמ"ר", נכתב, "הידע המקצועי על פרויקט נמ"ר ומערכותיו נצבר בידי גורמים חיצוניים ששירותיהם נרכשו לתקופה קצובה. על הנהלת המשרד להיערך כראוי לתפעולה ולתחזוקתה של המערכת, ולפעול לגיבוש צוות מקצועי של עובדי המשרד שירכז ידע על הפרויקט, ויסייע בהמשך תפעול המערכת".

"נמ"ר הוא פרויקט מורכב לפיתוח ולהקמה של מערכת ממוחשבת שאמורה לסייע בניהול פעולות מינהליות וקליניות בבתי החולים ולתרום לייעול מערכת הבריאות הממשלתית", סיכם המבקר, "כדרכם של פרויקטים מסוג זה הפרויקט רווי טכנולוגיות וכרוכים בו שינויים ותוספות. יחד עם זאת, על הפרויקט להתנהל באופן תקין, במסגרת החלטות מאושרות כדין ותוך בקרה שוטפת והפקת לקחים מכשלים שאירעו. המקורות התקציביים למימון כל מרכיביו של פרויקט מיחשוב צריכים להיות מוצגים במלואם מראש בעת אישורו ולהכיל את עלויות פיתוח התוכנה, עלויות תחזוקתה, עלויות תשתיות החמרה והתקשורת, עלויות תחזוקתן ועלויות העסקת יועצים. על המשרד לפתח מנגנוני בקרה ומעקב אחר פרויקטי מיחשוב שהוא יוזם ומבצע. חובה עליו להקצות את המשאבים הדרושים לשימור הידע הנצבר במהלך הייזום, התכנון והביצוע של פרויקטים מורכבים אלה".