עם הפנים לאיחוד האמירויות: היתרונות לצד הסכנות

האירוע המשמעותי ביותר שאירע השבוע בכלכלה הישראלית, שנאבקת כדי לשרוד את משבר הקורונה, התרחש על אדמת אבו דאבי. זאת, כאשר מטוס אל על בטיסה מספר 971 (הקידומת של איחוד האמירויות הערביות) נחת בנמל התעופה המקומי והביא לשם משלחת ישראלית-אמריקנית של 80 איש, בראשות בכיר הממשל של ארצות הברית, ג'ארד קושניר. המשלחת כללה מנכ"לים ופקידי ממשל בכירים מישראל ואת חברי המשלחת האמריקניים.

האמירתים קיבלו מידע ושאלו שאלות רבות על החדשנות הישראלית. זה לא היה חדש להם, כי כפי ששמענו מאז שהיחסים בינינו לבינם קיבלו פומביות, יש חברות היי-טק ישראליות שעובדות שם, מזה כמה שנים. לא מעט ישראלים, בהם בכירים בתעשיית ההיי-טק, וחברות טכנולוגיות כחול לבן מוכרות את מרכולתן בשוק של איחוד האמירויות. מה גם שהראשים של כמה וכמה מחברות ההיי-טק הישראליות כבר נחתו בנמלי התעופה של אבו דאבי ודובאי, אבל הקפידו לשמור על כך בסוד.

שי לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, שהייתה חלק מהמשלחת, התרשמה שהרצון של האמירתים לכונן קשרים כלכליים ועסקיים עם ישראל הוא כן ואמיתי, וסיפרה על כך בראיון לאנשים ומחשבים. היא עמדה בראש הצוות הישראלי שדן עם המארחים בנושאי מדע וחלל אזרחי, ועמדה על ההתעניינות שלהם בתחומים שונים ובמה שאנחנו יכולים לספק להם, ועל הבקיאות הלא קטנה שהם גילו בתעשייה החדשנית הישראלית. שפיגלמן בטוחה שהקשרים עם איחוד האמירויות, כמו גם עם מדינות ערביות אחרות שיצטרפו למהלך, הם הזדמנות גדולה להיי-טק בישראל ולכלכלה הישראלית בכלל.

עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי ממשרד HFN (הרצוג פוקס נאמן) אמר בראיון שנפרסם כאן ביום א' כי כבר בשבוע הבא, נציגים של החברה הבת שלהם, שכבר פועלת עם איחוד האמירויות מזה חמש שנים, יצאו לביקור עסקי שם. המטרה היא לקבל מהם מיפוי ממוקד יותר מה הצרכים שלהם בתחומי החקלאות, הבריאות הדיגיטלית, הטרנספורמציה הדיגיטלית, המים, הממשל ועוד, ולהצליב את זה עם ים הבקשות והפניות שהם מקבלים מהאמירתים מאז חשיפת ההסכם המתרקם.

שלום בעיתוי קריטי להיי-טק הישראלי

חשיפת המגעים עם מדינת המפרץ הפרסי מגיעה בעיתוי קריטי להיי-טק הישראלי. משבר הקורונה פגע בלא מעט חברות שעיקר הפעילות שלהן היא מעבר לים. סגירת השמיים הביאה לעצירה בהשקעות ולחוסר יכולת לממש קשרים עסקיים בחו"ל. חלק מהחברות הללו נקלעו או עלולות להיקלע למשבר פיננסי אמיתי, בהעדר יכולת לגייס השקעות. אמנם, השוק של איחוד האמירויות אינו תחליף לשווקים גדולים כמו ארצות הברית או אירופה, אבל הוא יכול לייצר עסקאות ושיתופי פעולה, ולמעשה כבר מייצר. יש כאן מפגש בין החדשנות הישראלית לביקושים ולפוטנציאל ההשקעות האדיר, כפי שראשי הממשל והחברות באיחוד האמירויות משדרים. כאן יש להזכיר שמדובר באחת המדינות העשירות בעולם.

אבל הידוק הקשרים הכלכליים עלול לייצר מציאות דומה לזו שקיימת בין ישראל לבין מדינות במזרח אירופה. מנימוקי הוזלת עלויות, חברות ישראליות מעבירות פעילות לשם, על חשבון כוח האדם כאן. אמנם, זוהי תופעה מובנת, אבל גורמים ומקבלי החלטות בממשלה, שאחראים על התשתיות הטכנולוגיות והאנושיות, יכולים וצריכים לבצע מהלכים שימנעו זליגה של חברות למדינות אלה. ניתן לייצר את התנאים שיאפשרו לחברות ההיי-טק הישראליות להמשיך ולשגשג פה, רגע לפני שדובאי תצטרף לרשימת הערים שהן מעדיפות להעביר פעילות אליהן, במקום להשאיר אותה במרכזי ההיי-טק כאן.

השורה התחתונה: השבוע הודיע מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, על החלטתו לפרוש מתפקידו. הרשות, שהיא אחד הגופים הממשלתיים המרכזיים שעוסקים בתעשיית ההיי-טק המקומית, עושה כמיטב יכולתה על מנת לטפל בכשלים, לתמוך ולהקל את הביורוקרטיה על החברות הישראליות, ובמיוחד על הסטארט-אפים. לרבות כשמדובר על חברות שעיקר הפעילות שלהן היא ביצוא. אבל התקציבים שהממשלה הקצתה לה עד כה לא הספיקו כדי לענות על האתגרים הללו ולתת כסף לכל החברות שצריכות – הגם שאלה הוגדלו במקצת באחרונה. במיוחד על רקע המשבר הנוכחי, ככל שתהיינה יותר חברות שלא יימצא להן פתרון דרך תקציבי הממשלה, כך תגבר סכנת הנהירה שלהן למדינות אחרות, כולל לאיחוד האמירויות.