בוררות והעולם התחתון, או: מה לא להעלות בפני הבורר?

כשאומרים "בוררות", מיד מצטיירת תמונה מתוך סרט או סדרת טלוויזיה: חדר אפלולי ואפוף עשן סיגריות, איש מכובד למראה בעל מבט עיניים מצמית יושב במרכזו ועיני הנוכחים נשואות אליו ביראה, שני בעלי דין – האחד מצולק והשני עוטה על פניו זיפי זקן אפורים, ושני גברתנים ממוקמים מאחורי גבם כמשמר של מלאכים. הדיון שזור במילים כמו: "טריטוריה", "לבן", "חסות" ו-"הכחולים".

אז זהו, שלא.

חוק הבוררות (סעיף 3) מגדיר באופן תמציתי וחד את מכלול הנושאים שאפשר לדון בהם במסגרת בוררות: "אין תוקף להסכם בוררות שלא יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". מה שלא ניתן להסכים עליו – בהסכם חוקי, כמובן – בין צדדים לא יכול להיות נדון בבוררות. הכוונה בפרט היא לנושאים פליליים, שהם עניינם של המדינה ושל מוסדות השיפוט שלה בלבד – ועל כך בהמשך.

מתוכן הגדרתו התמציתית של חוק הבוררות אנסה להסיק אילו נושאים אינם ניתנים לבוררות.

עניינים שפסיקה בהם תחייב גם אנשים וגופים שאינם צד לבוררות

בעלי חברה רשומה בע"מ רוצים לפרקה ומבקשים לדון בבוררות בתנאי הפירוק. הליך הבוררות לא יכול לדון בעניינם, שכן עלולים להיות נושים, למשל, שאינם צד לבוררות, אך פסיקת הבורר תשפיע עליהם. מהצד השני, הליך פירוק שותפות יכול להיות נדון בבוררות אם הצדדים השותפים רוצים בכך, שכן הם אלה שכרתו ביניהם את השותפות וברצונם הם יכולים גם להתירה.

כך גם הנושא של זכויות יוצרים ונכסים רעיוניים. הכרעה בין שניים הטוענים לזכויות יוצרים עלולה אולי להשפיע גם על זכויותיהם של אחרים, שאינם צד להליך, ולכן לא ניתן לערוך בוררות בנושא זה.

יחד עם זאת, לכשהוכרע עניין הבעלות על זכויות היוצרים, סכסוך בנושא גובה התמלוגים הוא בהחלט עניין לבוררות.

עניינים שהזכות לדון בהם שמורה למדינה

המדינה נוטלת לעצמה סמכויות בנושאים כגון אכיפה, רגולציה, הטלת קנסות ומדיניות שלטונית, ולכן, מוסדות השיפוט שלה הם שידונו ויפסקו בנושאים כאלה, ולא הליך חיצוני כמו בוררות.

דוגמה בולטת לכך היא קיום או אי קיום יחסי עובד-מעביד. נושא זה מעוגן בחוק מגן, שמקנה לעובד זכות שהוא לא יכול לוותר עליה ולא להסמיך אחר – גם בורר – לוותר עליה בשמו. כך גם נושאים כגון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, החוק למניעת הטרדה מינית וענייני הלנת שכר או פיצויי פיטורין. כל אלה מעוגנים בחוקי המדינה ואינם נתונים לבוררות.

קביעת מעמדו האישי של אדם

הכרה בדתו של אדם כיהודי או לא וקביעת מצבו המשפחתי כנשוי או רווק – על כל אלה אין לדון בהליך בוררות. גם שאלת אחזקתו של קטין על ידי מי מההורים איננה שאלה שניתן להעלות אותה בפני הבורר, שכן טובת הקטין היא שיקול עיקרי בהחלטה כזו, והקטין, מן הסתם, איננו צד בבוררות. הוא הדין גם בעניין זכאותו של הקטין לדמי מזונות.

מהצד השני, גובה דמי המזונות יכול שייקבע בהסכם בין ההורים, ולכן שאלה זו מותרת בבוררות.

עניינים בלתי חוקיים, לא מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור

תקנת הציבור מבטאת את עמדתו של המשפט הישראלי באשר למותר ולאסור בהתקשרות חוזית. חוזה שנכרת שלא על פי החוק, שעוסק בעניינים בלתי חוקיים או לא מוסריים, איננו בר תוקף כחוזה, ועל כן בוררות על פיו איננה ברת תוקף אף היא.
כאן טמון ההסבר לחוסר תקפותה ואף חוסר חוקיותה של הבוררות שתוארה בפתיח ועסקה, כאמור, ב-"טריטוריה", ב-"לבן", ב-"חסות" וב-"כחולים". אסור לעסוק בעניינים שמחוץ לחוק, וגם הבוררות בהם אסורה. ואנחנו, שהצצנו לחדר האפל – עדיף לנו שנסתלק משם מהר ככל האפשר. אין לנו מספיק צרות?

חשוב לדעת באילו נושאים הבורר יכול להכריע – אך גם באילו לא. צילום אילוסטרציה: BigStock

במה בכל זאת בוררות יכולה לעסוק?

התשובה לשאלה זו היא: בכל עניין שאנשים יכולים להסכים עליו, וזה הרבה. מאוד. העולם מלא, לדאבוני, בחילוקי דעות עסקיים, כספיים ואחרים, והם ניתנים לבוררות.

ברוב המקרים, הנושא שבו חלוקות הדעות אינו פוגע בחוק ולא פוגע בזכויותיו של מי שאיננו צד בבוררות. אחרי ככלות הכול, רובנו עוסק בנושאים לגיטימיים, ואי הסכמות – אם יש כאלה – ניתנות לפתרון בהתדיינות עסקית, בגישה אנושית ומתוך שיקולי צדק ואמת.
מה שנכתב כאן נשמע מעניין פחות מהעולם התחתון? כנראה שכן, אבל מתאים יותר לעולם העסקי.

הטור עוסק בתוכן עיתונאי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

הכותב הוא יועץ בנושאי IT, בורר מוסמך ומגשר מוסמך. בעברו היה מנמ"ר שירותי בריאות כללית, וניהל מספר חברות לאספקת טכנולוגיות ושירותי IT.