שילוב חרדים בהיי-טק: הדעות הקדומות והתירוצים של הממשלה והמעסיקים

ועדת המדע של הכנסת קיימה השבוע דיון מעמיק ומעניין בנושא שילוב חרדים בענף ההיי-טק. אין זו הפעם הראשונה שהנושא הזה עולה לדיון בוועדה זו בכנסת ובכלל בציבוריות הישראלית. הסיבה לדיון היא הצעה לסדר שהגישו שני חברי כנסת, אריאל קלנר, ומשה ארבל, על רקע דו"ח ההיי-טק החרדי, שנערך על ידי האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, וארגון קמא טק, שמסייע לפיתוח יזמות בקרב החרדים. בפני הוועדה הונחו גם ממצאי דו"ח אחר, שנערך על ידי המכון החרדי למחקרי מדיניות, בראשותו של רועי כהן.

שני הדו"חות מצביעים על שיפור משמעותי בהיקף החרדים המועסקים בענף, בראייה של כמעט עשור, אבל לא מסתירים את העובדה, ואולי את האכזבה מכך שלמרות השיפור, עדיין חלקם של החרדים בענף הוא 3%, מתוך סך של 300 אלף מועסקים בו, שהם 9% מכלל המועסקים במדינת ישראל. החרדים, כידוע מהווים 20% מאוכלוסיית ישראל, בדומה לערבים, שגם הם מופלים כידוע.

אבל האפליה אינה רק במספר העובדים הקטן יחסית, אלא גם אפליה בולטת בתחום השכר. על פי הנתונים שהוצגו לוועדה, ממוצע השכר של חרדי, בוגר מכללה או אקדמיה, שמתקבל לעבוד בהיי-טק, הוא חצי מהמקובל בענף. האפליה בולטת מאוד, על גבול הבלתי סביר, בשכרן של נשים, בוגרות סמינרים שלמדו וקיבלו הכשרה כהנדסאיות. מהמחקרים עולה, כי הנדסאית שסיימה סמינר וקיבלה תעודה ממה"ט, והנדסאית חילונית, שקיבלה אותה תעודה או תעודה זהה, לא יקבלו לעולם אותו שכר.

בכלל, חלק גדול מהדיון נסב סביב הנשים, ששיקף את המטען הגדול מדי של סטיגמות ודעות קדומות שקיימות בחברה הישראלית, שמהוות תירוצים לכל מיני גורמים לא להעסיק חרדים.

סטיגמה אחת אומרת, שחרדים לא הולכים ללמוד באקדמיה. נתוני המכון החרדי הראו, כי 9% מכלל הסטודנטים למדעים בכל האוניברסיטאות בארץ, כולל מכללות חילוניות, הם חרדים. המדינה, כמי שאמורה להניע מנופים לחיסול האפליה, לא רק שלא עושה זאת, אלא גם מקשה. כך, למשל, היא אינה מוכנה להכיר בלימודי מדעים, מחשבים והנדסה שלומדים חרדים וחרדיות במכללות או סמינרים, שמשקיעים אותו מספר שעות, נבחנים באותה רמה, ולמרות זאת התעודה שלהם לא מתקבלת על ידי מעסיקים רבים. אז יש דיונים מתמשכים עם האוצר, והות"ת, שהוא הגילדה הלא רשמית של האוניברסיטאות, עומד על רגליו האחוריות, וכפי שנאמר בוועדה על ידי ח"כ ארבל, מי שממתין שהחרדים או החרדיות יילכו ללמוד בהמוניהם לאוניברסיטאות חילוניות יכול לשכוח מזה, וזה בכלל לא משנה אם אנחנו מסכימים, אוהבים או לא אוהבים את זה.

הגידול במספר הצעירים שהולכים ללמוד מקרב החרדים מייתר גם את התירוץ השני של רבים בחברה הישראלית: הם לא לומדים לימודי ליבה במסגרת החינוך הרגיל שלהם. זה נכון, אבל אם 9% מהם משלימים אחר כך את הלימודים האלו, בתנאים לא פשוטים, מדוע המדינה או החברה הישראלית צריכה להמשיך ולהעמיד את המכשולים?

שר המדע, יזהר שי, אמר בוועדה, כי שילוב חרדים בהיי-טק הוא משימה לאומית, הקשור לשורה ארוכה של שסעים ופערים שיש בחברה הישראלית. השר צודק, אבל מה לעשות כאשר באותו דיון של הוועדה מופיע נציג בכיר של אגף התקציבים באוצר, ומדקלם טקסטים בגובה של 100 אלף רגל, הכוללים הכרה בחשיבות השילוב של החרדים, אבל לא מסוגל להגיד מה הם עשו כדי לאפשר זאת. הוא הצליח לעורר את יו"ר הוועדה שמנהלת את הדיונים ברוגע אבל בתקיפות, שאמרה לו, שהגיע הזמן שפקידי ממשלה יפסיקו להשתמש בתירוץ של העדר תקציב מדינה כסיבה לאי-עשייה.

 ומה עם חלקם של המעסיקים?

אבל הייתה עוד תובנה, או נכון יותר הסכמה שבשתיקה, לגבי חלקם של המעסיקים באפליית חרדים בשילוב בהיי-טק. המעסיקים הם חלק בלתי נפרד מהמשוואה שמונעת את שיפור המצב. נכון, כל מעסיק או מנכ"ל יגיד מעל כל במה כמה זה חשוב, הוא יכנס את מנהליו ועובדיו ויסביר להם למה, אבל כאשר הדברים מגיעים לידי מימוש, קרי בחירת עובדים וגיוס חרדים, יש מעט מאוד מנכ"לים שיתעמתו עם המנהלים שלהם ויפעילו את סמכותם לקלוט את החרדי, למרות כל הדעות הקדומות ולמרות הצורך אולי להתאים לו את סביבת העבודה. מנגד, מעסיקים שהתגברו על כל החסמים ומעסיקים חרדים, ובעיקר חרדיות, לא מפסיקים לשבח ולהלל אותם.

השורה התחתונה: החברה הישראלית מתמודדת כיום יותר מתמיד עם שסעים חברתיים ופערים כלכליים. ענף ההיי-טק סומן מזמן כמקום שיכול להיות הגשר שיצמצם את הפערים האלו. כל מיני טענות, שהיו נכונות בעבר לגבי השכלתם של החרדים או נכונותם להשתלב בענף, הולכות ונעלמות. המדינה והמעסיקים צריכים לעבור מדיבורים והצהרות למעשים ולדאוג לכך, שהדו"ח הבא של על החרדים בהיי-טק יהיה הרבה יותר מעודד.